בלעדי ל"כלכליסט": XTR מגייסת - ותשיק טלפון סלולרי שמופעל במחוות יד
החברה הישראלית, שפיתחה תוכנה הנעזרת במצלמות רשת לזיהוי תנועות ותרגומן לפקודות מחשב, משלימה בימים אלה גיוס של 8 מיליון דולר ממשקיעים קיימים וחדשים. מתכננת להוציא סמארטפון מבוסס תנועה עם יצרנית סלולר גדולה
ההצלחה הגדולה של מערכת בקרת החישה קינקט שהושקה לפני כשנה שינתה לא רק את עולם משחקי הווידיאו אלא גם את דעתם של משקיעי הטכנולוגיה, שעד אז תפסו מערכות מסוג זה כהשקעות לא משתלמות. כשבוע לאחר הדיווח על השקעת 4.2 מיליון דולר בסטארט-אפ הישראלי eyeSight, ל"כלכליסט" נודע שחברת XTR הישראלית (Extreme Reality) סיימה בימים אלה לגייס 8 מיליון דולר בהובלת אוהד פינקלשטיין ויובל שחר מקרסנט פוינט.
את הגיוס ניהל משרד עוה"ד מזרחי פירסט וילנסקי כנעני, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים טקסס אינסטרומנטס והאנג'ל ניסים צרפתי, לשעבר יו"ר קרדן השקעות. משקיע נוסף ב־XTR הנחשף לראשונה הוא המיליארדר רון קונוויי, אחד המשקיעים הפרטיים הבולטים בעמק הסיליקון שמשקיע, בין היתר, בגוגל, פורסקוור, פייפאל, טוויטר ונאפסטר. בעקבות הסבב צפויה החברה לגייס 20 עובדים נוספים על 30 הקיימים.
XTR הוקמה כבר לפני חמש שנים בידי היזם דור גבעון, אך בחצי השנה האחרונה עברה מעין מהפך. גבעון הביא למינוי מנכ"ל חדש, אלעד דובז'ינסקי, לשעבר סמנכ"ל בכיר בנס טכנולוגיות ובמודו. דובז'ינסקי הביא איתו כמשקיע את יובל שחר, שהקים ומכר את פי קיוב ואת פנטקום לסיסקו, ניהל את המו"פ של סיסקו בישראל, ומשמש כמשקיע פרטי וכשותף בקרן קרסנט פוינט. לדירקטוריון החברה צורפו כיועצים דן סטון, סמנכ"ל בכיר בלנובו העולמית, וכן איו קים, לשעבר נשיא חטיבת הזיכרונות של סמסונג.
הטכנולוגיה של XTR היא היחידה כיום בשוק שבאמצעות תוכנה בלבד מסוגלת ליצור תצוגה תלת־ממדית מתמונה דו־ממדית פשוטה, ולעקוב בתלת-ממד אחר תנועות המשתמש. בעוד שמערכת הקינקט מבוססת על שבב שפיתחה פריימסנס הישראלית, התוכנה של XTR מייתרת את הצורך בשבב ייעודי ומשתמשת במצלמת רשת רגילה שמותקנת במחשב אישי, טלפון נייד או טלוויזיה. התוכנה מזהה תנועות אצבעות, תנועות מפרקים ותנועות שלד ומתרגמת אותן לתנועה תלת־מימדית באופן שמסוגל לזהות בו־זמנית 3-2 אנשים, לפי איכות המצלמה. יצרניות חומרה לא נדרשות לשנות את המוצר שהן מייצרות, אלא רק להתקין את התוכנה של XTR.
הטכנולוגיה מעוגנת בפטנטים שהתקבלו רק בחודשים האחרונים המתבססים על היכולת לחלץ שלד תלת-ממדי של אדם, מזיהוי אצבעות ועד גוף מלא, ולתרגם את המידע לתנועה תלת-ממדית. התוכנה מסוגלת לעקוב אחר תנועותיהם של מספר אנשים על פי איכות המצלמה – מצלמת רשת מאפשרת לזהות אף שלושה אנשים בו זמנית, ומסוגלת לפעול בתנאי תאורה שונים הכוללים תאורה עמומה וגם באור יום חיצוני, משימה שמצלמת תלת-ממד כדוגמת הקינקט עשויה להתקשות בה משום שהיא מתבססת על קרן אינפרא-אדומה שמאבדת את השפעתה באור יום.
שחר ודובז'ינסקי. גיוס ישראלי נוסף בתחום בקרת התנועה צילום: יובל חן
"שוק מספיק גדול כדי שיפעלו בו חברות גדולות"
לדברי דובז'ינסקי, התוכנה של XTR מותקנת במכשירי סלולר, טאבלטים וטלוויזיות, והחברה על סף כניסה לשוק הרכב. "זה שוק שמדברים עליו כבר יותר משבע שנים, אבל תפס תאוצה בזכות הקינקט. שוק חיישני התנועה יוצא מהנישה והופך למיינסטרים, ובגלל זה יש צורך בפתרונות תוכנה במחיר אטרקטיבי שייצרו את הסטנדרט כדי שיוכלו להשתלב בקלות בכל מוצר. הפתרון היחיד שמוצע בשוק הוא אלקטרוני ויקר, ולא לכל אחד יש 200 דולר להוציא על הקינקט".
דובז'ינסקי וגבעון אומרים כי בעתיד חיישני התנועה ייצאו מחדר המשחקים ויאפשרו לפתוח דלתות וחלונות ולהפעיל את הטלוויזיה. בכנס המובייל העולמי הקרוב שייערך בפברואר בברצלונה צפויה XTR להשיק ביחד עם יצרנית סלולר גדולה טלפון סלולרי ראשון המופעל באמצעות מחוות יד, שישמשו בין היתר למענה וניתוק שיחה או להפעלת מערכת ה־GPS.
לטענת דובז'ינסקי, ימיה של מיקרוסופט כשחקנית בודדת כמעט בשוק חיישני התנועה ספורים. שחר מוסיף: "זה שוק מספיק גדול כדי שיפעלו בו חברות גדולות. השוק הזה חם, וכל אחת מהחברות הגדולות מחפשת רכישות. בשנה וחצי הקרובות יהיו הרבה מיזוגים ורכישות בתחום הזה. אפשר לבנות כאן חברה גדולה. יכול להיות ש־XTR תירכש אך לא לשם כך היא הוקמה".
לכתבה באנגלית לחץ כאן
