מנכ"ל סיסקו: "המעבר לדרום דומה לתכנון אולימפיאדה"

בועז מעוז, מנכ"ל סיסקו ישראל, מאמין שענקית הטכנולוגיה היא לא עוד חברה שבאה לכאן כדי למכור מערכות תקשורת, אלא שהיא יכולה לתרום למדינה

"אנחנו בסיסקו רואים את הפרויקט הזה הרבה מעבר לעוד זכייה במכרז של ציוד תקשורת", אומר מעוז. "אני מאמין שזה פרויקט שיכול לשנות את מדינת ישראל, כמו שאולימפיאדה משנה את המדינות והערים המארחות.

"שנות ההכנה לאולימפיאדה והשנים שאחריה משאירות חותם בערים ומביאות לשגשוג רב, כך במקרה של ברצלונה וכך קורה כיום גם בלונדון. צריך להסתכל על עיר הבה"דים שתוקם בנגב כמכלול שלם של זינוק לאזור הנגב ולמדינה כולה. זה לא רק שינוי בנדל"ן המקומי או השפעה על מערכת הביטחון, אלא שינוי אמיתי לכל הנגב ברמה של תשתיות תחבורה, מערכות חינוך ותקשורת".

מעוז מספר כי בסיסקו ישראל הוקם צוות שכל תפקידו הוא לטפל בנושא הזה. "קיבלנו לכך גיבוי מג'ון צ'יימברס, מנכ"ל ויו"ר סיסקו העולמית, שמבין את חשיבות הפרויקט. הצוות שלנו עובד בשיתוף עם משרד הביטחון ומינהלת ההקמה, ששמחים מאוד להתייעץ איתנו".

סיסקו מעסיקה כיום בישראל כ־450 עובדים, מתוכם כ־50 עובדים בקבוצת השיווק והמכירות שבועז מעוז עומד בראשה. "מאז שנכנסתי לתפקיד לפני כשנתיים מצבת העובדים שלנו עלתה מ־30 ל־50 עובדים כיום. מבחינת מכירות אני לא יכול לציין מספרים, אבל לישראל היו התוצאות הכי טובות באירופה, וזה כשנתיים אני מקבל את תואר המנהל המצטיין של האזור בזכות הסניף הישראלי". סיסקו לא מפרסמת תוצאות על פי מדינות, אך על פי הערכות, המכירות בישראל מסתכמות במאות מיליוני דולרים בשנה.

"הווידיאו הוא התחום הכי חשוב בארגון"

לעתים יש תחושה שסיסקו כבר לא רואה בישראל אותה חשיבות כמו בעבר. איך זה נראה מהצד שלך?

"במסגרת מפגש שנערך לאחרונה עם ג'ון צ'יימברס, הוא חזר בפניי על המחויבות העצומה שיש לסיסקו כלפי ישראל כאחד ממרכזי המצוינות המובילים של החברה. לסיסקו יש ארבעה מרכזים בעולם — הודו־סין, ארה"ב, רוסיה וישראל. החדשנות והמצוינות של מרכז הפיתוח הן בעלות חשיבות לחברה העולמית".

מעוז אומר כי "השנים האחרונות מהוות שנים של שינוי עבור סיסקו. הלקוחות פנו אלינו וראו שהחברה מסורבלת ולא ממוקדת, ולכן החלטנו למקד את העסקים והפעילות שלנו סביב שלוש ארכיטקטורות מחשוב מרכזיות. הראשונה, שאותה אנו מכנים 'רשת ללא גבולות', מכסה את כל התחומים של אבטחת מידע, ניידות, נתבים וכדומה, וכיום היא מהווה 40% ממכירות סיסקו בעולם. השנייה כוללת את תחומי הדאטה סנטר והווירטואליזציה, וזהו תחום הצמיחה החשוב ביותר לסיסקו. השלישית היא של מערכות המחשוב והשרתים, תחום שבו אנו מציגים קצב מכירות של מיליארד דולר בשנה וגדלים במהירות".

מה עומד כיום בראש סדרי העדיפויות של מנהלי המחשוב הארגוניים?

"הווידיאו עומד במרכז השיח שלנו עם מנהלי המחשוב. אם בעבר הנושא של מערכות וידיאו בארגון היה תירוץ לחסוך כסף על נסיעות, הרי שכיום בארגונים מבינים שווידיאו הוא אמצעי שמאפשר לארגון לקבל החלטות מהירות יותר. לעובדים שרוצים גמישות רבה בעבודה אנחנו מאפשרים כיום לקחת מערכות וידיאו באיכות HD הביתה ולעבוד בשעות גמישות".

החברות מחפשות את הדרך אל הענן

"הדברים הנוספים שמנהלי מחשוב מחפשים היום הם תחום הענן ומעבר למודל של שירות במקום שימוש בתוכנות, פלטפורמות וכן הלאה. כל אחד ממנהלי המחשוב שם את זה על סדר היום שלו. כיום המעבר לווירטואליזציה הוא חלק מתהליך של אבטחת מידע ופיקוח נרחב יותר של הארגון. אנחנו רואים כיום מגמה בהרבה ארגונים שמאפשרים לעובד להביא את הסמארטפון והטאבלט מהבית, כשהארגון מאפשר להם להשתמש בו לצורכי עבודה. יש אצלנו אפילו מחשבה כיום לממן לעובדים רכישה של טאבלטים וסמארטפונים לצורכי הארגון. אנחנו רואים ארגונים רבים שנוהרים לענן הפרטי, אבל מעטים שבוחרים בענן הציבורי".

בכנס הקודם שעשיתם דיברתם רבות על רמת השירות במגזר הציבורי. איך אתם רואים את זה כיום?

"אני חושב שיש שינוי במגזר הציבורי. רוב השינוי נובע מהשיח שיש כיום בציבור, והדרישה לרמת שירות גבוהה הביאה את הממשלה לחשוב אחרת. בשנה האחרונה התהדק הקשר שלנו עם המגזר הציבורי, עם החשב הכללי והממשלה. משרד החינוך לדוגמה החל בפרויקט ענן פרטי לבתי הספר, שבו אנחנו מעורבים בצורה עמוקה, בשיתוף של בזק בינלאומי.

"אני מאמין שבישראל השיח הביטחוני תמיד יהיה קיים ולא ניתן יהיה להורידו מסדר היום, אבל נושאי החינוך והבריאות הם כיום הנושאים הבוערים ביותר על סדר היום, להערכתי.

"יש מערכות טכנולוגיות שיכולות לאפשר צמצום פערים, בעיקר במערכת הבריאות, שם נאלצים להתמודד פעמים רבות עם המחסור בכוח אדם בפריפריה. באמצעות מערכות של וידיאו, דוגמת מערכת Health Presence שלנו, אנחנו יכולים להביא את הרופאים הכי איכותיים לפריפריה ולהקטין עומסים במקומות שבהם יש צורך רק באבחון. אני לא אומר שזה פתרון לכל הבעיות של מערכת הבריאות, אך לבטח זה יכול לעשות שינוי חשוב".

מעוז אומר כי "ישראל היא תעשיית ידע ומתבססת על כך בלבד. רמת החינוך כאן יכולה וחייבת לעלות. רק להמחשה, על פי נתוני הפורום הכלכלי העולמי יש ירידה בדירוג של ישראל בתחום החינוך, מהמקום השישי ב־2006 למקום 36 כיום.

"מצב זה יכול להביא למחסור בכשרונות, וזה יכול ללכת ולהחמיר ואם לא ייעשה שינוי במערכת החינוך. לישראל אין אלטרנטיבה למעט הידע והיכולות. גם בסיסקו אנו חשים לעתים מחסור בכשרונות איכותיים שאותם אנו מבקשים לגייס לעבודה בחברה. אני מעריך שחלק מהפעילויות שמבצע משרד החינוך כיום ברמה הטכנולוגית יאפשרו לצמצם את הפער".