"יש הפרש משמעותי בתוחלת החיים בין הצפון למרכז"
יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן, בכנס "טכנולוגיה בשירות האזרח": "במרכז יש 4.6 רופאים לאלף נפש, בעוד שבצפון - 2.1. המצב חמור". אלי דפס, מנכ"ל כללית: "אינני מסוגל לטפל בכל הקשישים המבוטחים בקופה"
"במרכז יש 4.6 רופאים לאלף נפש, בעוד שבצפון זה 2.1. המצב חמור, במיוחד בתחום הרופאים הקהילתיים. כתוצאה מכך, יש הפרש משמעותי בתוחלת החיים, למרות שאין דרך לקשור את זה באופן חד-ממדי. רמת תמותת התינוקות בדרום היא יותר מכפולה מאשר בתל אביב" - כך אמר היום (ד') ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, בכנס "טכנולוגיה בשירות האזרח" של "כלכליסט" וסיסקו הנערך בתל אביב.
את הדברים אמר אידלמן במסגרת פאנל שעסק בשאלה - "כיצד יוצרים מערכת בריאות שווה לכולם?". מנחה הפאנל, כתב "כלכליסט" מיקי פלד פתח את הדיון ואמר כי "משרד האוצר והבריאות מבינים שכך אי אפשר יותר להמשיך ומעבירים יותר כספים לרופאים שעוסקים בתחומים קשים ולא פופולריים, אבל בעשרים השנה האחרונות שיעור המיטות ממשיך לרדת בכל המחוזות, ורק בתל אביב הוא נשאר דומה לשיעורי מ-1988. הפאנל יעסוק בשאלה - האם טכנולוגיה, מתקדמת כמה שתוכל להיות, באמת יכולה להפגיש בין רופא במרכז ובין החולה בפריפריה? והאם יש לנו בכלל ברירה".
משתתפי הפאנל צילום: אוראל כהן
לדברי ד"ר ליאוניד אידלמן, "לעומת מדינות ה-OECD אנחנו בירידה - בעוד ששאר המדינות בעלייה, וכמה כבר עקפו אותנו. אנחנו רוצים שהנגישות לכל תושבי ישראל תהיה שווה, וכמה שיותר נתקרב ליעד הזה, יהיה טוב יותר".
כשנשאל אידלמן האם הוא מתחרט שלא הגיע להסכמה עם המתמחים לפני חודשים? ענה אידלמן כי הוא "משוכנע שהחודשים של המאבק היו מוצדקים. לא היינו מגיעים למקום הזה לפני חודשים. למדנו דברים, הבנו דברים".
"הטכנולוגיה מגדילה את הפערים"
פרופסור יהושע שמר, יו"ר אסותא אמר בפאנל כי "אנחנו עומדים בפני שבר גדול, שימנע שיוויון. כשמדברים על טכנולוגיות ברפואה, שזה גם ציוד רפואי, תרופות ופרוצדרות, צריך להבין שהן מעלות את עלות הבריאות. זה אפילו פרדוקסלי - גילוי מוקדם ברפואה, חוץ ממספר מקרים בודדים, לא חוסך כסף. הוא יוצר בריאות, אבל הוא לא זול יותר".
לדברי שמר, "העם רוצה צדק חברתי, וזה כמובן גם בבריאות. אנחנו מדברים על שוויון, אבל העולם הטכנולוגי מתקדם והולך ויוצר גם עלויות גדולות יותר. הוא לא מקטין את הפערים לדעתי, הוא מגדיל אותם. בהיעדר רופאים, ובהיעדר היכולת להציב רופא ואחות לכל חולה - ואנחנו בדרך לשם - יש כאן קרחון שיהפוך את הרופא למצרך מבוקש. אז מנסים בעזרת טכנולוגיה לפתור את הבעיה. אבל טכנולוגיה מתפתחת יותר מהר ממה שאנחנו יכולים להתמודד איתה או להשתמש איתה.
"יש כאן בעיות יסוד שהחברה צריכה לטפל בהם, ולהחליט מה יהיה בסל הציבורי, במשלים ובפרטי. אני לא רואה מצב שנוכל להרשות לעצמנו לממן את הכל לכולם, וזה גם לא צריך להיות".
פרופסור רן-טור כספא, דיקן ביה"ס לרפואה של אוני' בר-אילן בגליל, אמר כי "הקמת פקולטה יכולה להיות כלי מדהים להשוואת המצב. היא גם מושכת רופאים וגם מעוררת את המודעות בקרב הממשלה על הצורך בשירותים ובציוד מתקדם. חלק גדול מהלימודים נמצא בבתי החולים עצמם, ולפיכך שאנחנו יוצרים תקנים באוניברסיטה זה גם מגדיל את התקנים בבתי החולים. מבחינת כוח אדם, זה משנה בצורה משמעותית את המצב. זה גם מביא תשתיות לבתי החולים, כי האוניברסיטה מספקת ציוד על ידי תרומות ומשדרגת את התשתית כך שהיא תוכל לתרום גם ללימודים, למחקר ולרפואה. וגם, כשאנשים נשארים ולומדים במקום מסוים במשך שנים רבות, לעיתים קרובות הם גם נשארים לגור שם".
"שיעור תמותת התינוקות גבוה פי 4.6 בקרב אמהות לא-אקדמאיות"
אלי דפס, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אמר כי "יהיה לי קשה לחזור על דברי עמיתי. בריאות בפריפריה, חשוב להבין, היא לא גיאוגרפיה. צריך להסתכל על הפערים הסוציו-אקנומיים. בבריאות אין שיקולים גיאוגרפיים, אלא שיקולים כלכליים. יש הרי פריפריה של שכונות מבוססות, יש פריפריה גם במרכז - רמת אביב ג', דגניה ועוד.
"מה משפיע? רמת ההשכלה, עוני ותשתיות. אפשר להגיד - אבל אל תיקחו אותי ברצינות - שאפשר לקחת את 15 מיליארד השקל שחסרים בבריאות ותנו אותם לחינוך, וזה יעזור - אולי יעזור אפילו יותר. כך למשל, לנשים לא משכילות יש סיכוי תמותה גבוהים יותר ב-40%. שיעור תמותת התינוקות גבוה פי 4.6 בקרב אמהות לא-אקדמאיות.
אלי דפס. "יש פריפריה גם במרכז" צילום: אוראל כהן עוד אמר דפס, כי "הנתונים מראים שאין כמעט הבדלים בין אוכלוסייה שגרה בפריפריה ובמרכז, כל הפערים מגיעים מהמעמד הסוציו-אקונומי. יש גם, כפי שציינו מקודם, טכנולוגיות שמורידות את התלות במיקום גיאוגרפי - מווידאו, דרך אפליקציות סלולר ועוד - כולל התייעצות ראשונית עם רופא או קביעת טור.
"מה המדינה צריכה לעשות? לחלק את המשאבים לפי הגדרות אחרות, ולהסיר את החסמים בפני גישה לטכנולוגיות - לא הגיוני שאדם שמרוויח 4,000 שקל ואדם שמרוויח 100 אלף שקל ישלמו אותו סכום על תרופה. זה לא שוויוני לתת בצורה שווה משהו שווה לאנשים לא שווים.
"אני מאוד מצר על כך שכל הקופות נמצאות בגירעון. זה לא שהקופות לא התנהלו כשורה, אנחנו בכללית אומרים שלא מוכרים את העתיד עבור ההווה. אם נתחיל לקצץ כרגע, נהיה בקרוב מאוד במקום גרוע יותר. אם נכניס טכנולוגיה במהירות על מנת לחסוך עלויות, אנחנו רק נעלה בעתיד את השוויון. כל המיליונים שחסרים היום לא יפתרו את המיליונים שיהיו חסרים בעתיד, כשיהיו הרבה יותר מבוגרים. כבר היום בכללית יש 700 אלף קשישים. אני מסוגל לטפל בכולם? התשובה היא לא".
"רפואה משפיעה על ההכנסה"
לדברי בועז סופר, מנכ"ל תקשוב, "בארץ יש את התפיסה שהפריפריה חופפת למצב כלכלי. אבל צריך להבין שרפואה לא רק תלויה על ההכנסה, היא משפיעה על ההכנסה. זה משהו שהוא מאוד ייחודי לרפואה, לדעתי. ובנוסף, אני מסכים, טכנולוגיה מגדילה את הפערים ואת העלויות.
אנחנו מטפלים במענה הקולי של כל קופות החולים, מספקים שירותים ל-1.5 מיליון שיחות בחודש. גם טלפונים זה טכנולוגיה, ולא כל האזרחים הגיעו לשם. צריך לזכור שיש עדיין אנשים שמגיעים למרפאה בשביל הכל. יש משהו מבהיל בכך שאדם מגיע לרופא אחרי שקרא במשך 24 שעות מוויקיפדיה, והרופא מגיע ללא ידע מוקדם".
שיחת וידאו במקום ביקור אצל הרופא
אמיר פורקוש, סמנכ"ל פתרונות מתקדמים בבינת אמר בפאנל כי "אנחנו רואים פער בין המגזר הפרטי והמגזר הציבורי. המגזר הפרטי דורש לקבל את המידע באמצעים מתקדמים. על מנת לחסוך זמן ללקוח, צריך לספק לו את רוב השירותים הבסיסיים בצורה אינטראקטיבית. למה צריך להגיע לרופא משפחה בשביל מרשם מתחדש? שיחת וידאו קצרה תחסוך זמן גם ללקוח וגם לרופא.
"למה שאגיע לרופא רק בשביל שהוא יפנה אותי לרופא מומחה שאולי אפילו לא באותו מתחם? אם אוכל לקבל התייעצות עם רופא ולקבל טיפול מיידי, זה ישנה לחלוטין את החוויה. גם אם נפתור כך רק 10% מהמקרים, זה שיפור. אנשים רבים רואים התייעלות כמילת גנאי, אבל כאן זה גם יכול לעזור בהנגשה ולעשות אותו טוב יותר לכולם".
