דו"ח טכנולוגי: גוגל יוצאת למלחמה, הגולשים ישלמו את המחיר
ענקית הרשת משנה במכה אחת את כל מדיניות הפרטיות שלה, במה שנראה כמו ניסיון להילחם בפייסבוק גם תוך פגיעה במשתמשים. וגם: האם מגה-אפלוד איימה על המודל העסקי של חברות התקליטים, וקמפיין טוויטר של מקדונלד'ס קורס בגדול
טבעת אחת לשלוט בכולם
גוגל הודיעה אתמול (ג') שהחל מחודש מרץ היא תשלב את מידע המשתמשים שנאסף בכל השירותים שלה, ושאין שום דבר שהם יכולים לעשות בנידון. המידע של לוח השנה ישולב עם ג'ימייל, שישולב עם יוטיוב, והכל כמובן ישולב עם גוגל+. כך נוצרת לה הטבעת-האחת של גוגל, האמצעי שלה להתמודד עם פייסבוק. הכל, לפי התמנון החייכן, מיועד לשפר את השירות ללקוח. גוגל מנסה לשכנע אותנו שהשינוי מיועד לסייע לה להציג לנו תוצאות חיפוש מוצלחות יותר.
אפשר היה לבלוע את הלוקש הזה, אלמלא שני דברים: קודם כל, העובדה שגוגל דפקה את מנוע החיפוש שלה במודע לפני שבועיים כששילבה את גוגל+ וקידמה את תוצאותיו, ושנית – שאין שום אפשרות לומר לגוגל לא. כלומר, אתה יכול. אבל אתה צריך לוותר על כל השירותים של גוגל.
עבדת שנים עם ג'ימייל, וכל העסק הזה לא מתאים לך? הגיע הזמן לנדוד ולחפש תיבת אימייל אחרת. זה הולך להיות בעייתי: אם נפלת וגם קנית מכשיר אנדרואיד, הוא צריך את חשבון הג'ימייל שלך. אף אחד לא אמר לך לפני שבע שנים, כשגוגל התחילה להציע חשבון אימייל חינמי, שלשם זה הולך.
לך תעביר עכשיו את התיבה בג'ימייל איור: דניאל גולדשטיין
המהלך הזה מעיד בעיקר על פאניקה. גוגל מבינה שהיא מפסידה במהירות לפייסבוק, ושהיא חייבת עוד ועוד מידע כדי להישאר רלבנטית לחייהם של המשתמשים. אז היא משלבת את כל המידע שיש לה עליהם. מכל תחום. וכמובן, מבטיחה שהיא לא תמכור אותו לצד שלישי. זה היה יכול להיות אמין, אלמלא העובדה שגוגל היא אחת מחברות הפרסום הגדולות בעולם. היא חיה ממכירת המידע שלכם.
הרבה גוגלרים לא אוהבים את מה שהחברה עושה, ורבים מהם – במיוחד עובדים לשעבר, מטבע הדברים – מקטרים בגלוי. בימיהם, הם אומרים, תועבה כמו "חיפוש פלוס העולם שלך" (SPYW) לא היתה עוברת. אבל זה המשעול שבו הולכת גוגל: מנכ"ל החברה, לארי פייג' – זוכרים אותו, כילד ששיחק בצעצועים תוך כדי ראיונות עבודה? הוא גדל – אמר בתקיפות לעובדים לאחרונה ש"זו הדרך שבה אנו הולכים – מוצר אחד, מאוחד, 'יפהפה'. אם אתם לא מסוגלים לקבל את זה, אז כנראה כדאי לכם לעבוד במקום אחר".
עבדכם הנאמן קרא לפרק את גוגל עוד ב-2009. הרגולטורים האמריקאים זזים הרבה יותר לאט, אבל נראה שגם הם מבינים שיש כאן מפלצת שקצת הגזימה, שהיא הופכת לגדולה מכדי שאפשר לתת לה להתקיים. אפל מעצבנת יותר, אבל גוגל מסוכנת באמת.
למה הרגו את מגה-אפלוד?
הרשת עדיין מתמודדת עם הסגירה הפתאומית של שירות שיתוף הקבצים מגה-אפלוד ומעצר כמה מעובדיו, וכבר עולה השאלה למה דווקא מגה-אפלוד ולמה עכשיו. בקרב תומכי אנונימוס רווחת הסברה שהפשיטה על מגה-אפלוד היתה תגובה פראית של הממשלה הפדרלית על הפלת חוק SOPA. זה לא מסתדר עם העובדה שהנשיא, לגמרי במקרה הראש של הממשלה הפדרלית, התייצב מול חוק SOPA, וגם לוחות הזמנים לא מסתדרים – פשיטה כזו לא מתארגנת תוך שעתיים. אבל אל תבלבלו את הפסיכים עם עובדות.
קים דוטקום. התכוון להקים חנות מוזיקה צילום: רויטרס
ובכל זאת, למה דווקא מגה-אפלוד? אולי כי תעשיית ההקלטות ידעה שהאתר עומד לאכול אותה בלי מלח. מגה-אפלוד החלה לפני סגירתה בהשקת ה"מגה-בוקס", חנות-ענן שבה אפשר יהיה לרכוש מוזיקה – כאשר הנתח של האמנים מהמכירות במגה-בוקס עומד על 90%, הרבה-הרבה יותר ממה שחברות התקליטים נותנות להם. הם היו אפילו מוכנים לשלם לאמנים על שירים שהגולשים מורידים בחינם.
מהלך כזה היה עשוי לחסל את המודל העסקי של חברות התקליטים. זו התנהגה בהיסטריה גמורה כלפי מגה-אפלוד, כפי שאפשר היה להבין מהשערוריה סביב השיר שתמך באתר השיתוף. יוניברסל פעלה להסיר אותו מהרשת, תבעה את מגה-אפלוד על שימשו באמנים החתומים אצלה, והתנכלה גם לאתרי חדשות שרק דיווחו על הבלאגן. את הפשיטה על האתר אמנם הכינו הרבה זמן מראש, אבל לא מן הנמנע שחברות התקליטים חששו מאוד ממגה-אפלוד - ודאגו להפעיל לחץ בכיוון.
הפרקליט של מגה-אפלוד, מצידו, נוקט טיעון מעניין: לטענתו, מה שאתר השיתוף עשה לא היה שונה ממה שעשתה יוטיוב, שנתבעה בשל הפרה סדרתית של זכויות יוצרים על ידי ויאקום, וזוכתה. הטיעון הזה יכול לגרום כאב ראש רציני לרשויות - או לגוגל.
אפל היא לא רק טרול פטנטים
עכשיו יש חשד שהיא גם עוברת על חוקי ההגבלים העסקיים. לא, לא בזה שהיא קשרה קשר נגד עובדיה ומנעה מהם במשך שנים את ההזדמנויות שמגיעות להם (היא לא היתה לבד בסיפור הזה, כמובן). הפעם מדובר, שוב, בפרויקט iBooks שלה.
iAuthor, האפליקציה החדשה של אפל ליצירת ספרים שהוצגה בשבוע שעבר, יכולה ליצור קבצים שניתן לקרוא רק דרך אפליקציית הקריאה iBooks, ואפל דורשת כחלק מתנאי השימוש את זכויות ההפצה – או זכויות ההשתקה – על תוכן שנוצר באמצעותה. סופרים שיש להם שכל יימנעו משימוש בתוכנה כמו ממגיפה. יתר על כן, מעתה iBooks יוכל לקרוא רק ספרים שנוצרו באמצעותו, כלומר רק כאלה שלאפל יש את זכויות ההפצה עליהם.
העובדה שלאפל יש זכות סירוב על הספר שאתה יוצר באמצעות התוכנה שלה, מה שאומר שאסור לך להפיץ אותו בתשלום, מסבכת אותה על פניו בהפרת חוקי ההגבלים העסקיים. היא רוצה לקבל, באמצעות הסכם השימוש, את מה שהיא לא יכולה לקבל באמצעות חוקי זכויות היוצרים – שליטה מלאה על מכירת הספרים.
ואף על פי שאפל מנסה לעקוף את חוקי זכויות היוצרים ולדפוק את השוק כולו, אפשר להיות סמוכים ובטוחים שאף כוח משטרה פדרלי לא יפשוט ממסוקים על הווילה של טים קוק. את היחס הזה שומרים לפיראטים המסוכנים של מגה-אפלוד, לא למי שגוזל באמצעות סעיפי חוזה.
מק-פאשלה
ארגונים גדולים, ברוב המקרים, פשוט לא מבינים מדיה חברתית. יתר על כן, לארגונים גדולים יש גם מספר גדול של שונאים ואויבים, שפשוט מייצרים יותר נוכחות במדיה החברתית. התוצאה המתבקשת היא שלקמפיינים חברתיים של ארגונים גדולים יש סיכוי גבוה מאוד לחזור אליהם כמו בומרנג.
את הלקח הזה לומדים עכשיו במקדונלד'ס. החברה יצאה לאחרונה בקמפיין טוויטר שגוי מיסודו, שמבוסס על התגית McDStories#. היא רצתה שהגולשים יספרו על החוויות החיוביות שלהם מרשת המזון המתועש שלה.
ארוחה של מקדונלד'ס. מפשלים בטוויטר צילום: בלומברג
זה, כמובן, לא מה שקרה. למקדונלד'ס יש הרבה לקוחות, אבל ספק אם הם לקוחות להוטים, ששרים את תהילת התאגיד. מצד שני, יש לה הרבה, הרבה מאוד שונאים. כנראה הרבה פחות שונאים מלקוחות, אבל לשונאים יש יותר מוטיבציה.
התוצאה היתה שהתגית הוצפה בסיפורי זוועה על מזון מקולקל ודברים שמוצאים במוצרי מקדונלד'ס שפשוט לא אמורים להיות שם, כמו חרקים. חלק ניכר מהציוצים גרפיים במיוחד. יש לקוות שבמקדונלד'ס למדו את הלקח, וישפרו את איכות האו... אה, ישיקו קמפיינים שמגלים קצת יותר הבנה ברשתות חברתיות.
קצרצרים
אורנג' העולמית החליטה לקנות לעצמה קצת יחסי ציבור בזול, ומעתה היא תאפשר ללקוחות באפריקה ובמזרח התיכון שיש להם מכשיר עם SIM שלה ויכולת חיבור כלשהי לרשת לגלוש לוויקיפדיה ללא תשלום. זה נחמד, אבל משום מה אני חושש שבכל זאת יצליחו לחייב אותי על בסיס סעיף כלשהו.
מנהיג כת וויקיליקס החשוד באונס, ג'וליאן אסאנג' (TM), החליט לעבור הסבה מלאה לכוכב בידור וכעת הוא שוקד על הפקת סדרת טלוויזיה על אתר ההדלפות שלו. זה האחרון הפך בשנה האחרונה לפחות אתר הדלפות, ויותר לכלי קידום למנהיגו. הסדרה החדשה, כך אסאנג', תעסוק בשאלה לאן הולך העולם. לא ברור מי יפיק את התועבה, מי ישלם עבורה, ומי לעזאזל יצפה בה. העיקר שאסאנג' שוב בכותרות.
עוד יום, עוד תבוסת-פטנטים לאפל: בית משפט הולנדי דחה את טענתה של החברה שהטאבלט של סמסונג, גלקסי טאב 10.1, פוגע בפטנטי העיצוב שלה. יתרה מכך: בית המשפט הגיע למסקנה שיש לצמצם משמעותית את יכולתה של אפל להשתמש בפטנטי העיצוב שלה נגד יצרניות אחרות. אולי סוף סוף נפסיק לשמוע על תביעות כאלה?
גלקסי טאב 10.1 צילום: תומי הרפז
ואם אפל היא טרול פטנטים, הרי שאחת הרשויות האוסטרליות השיתה על ענקית הסלולר נוקיה את התואר המביך של ספאמר. רשות התקשורת והמדיה מצאה שנוקיה שלחה ספאם באמצעות SMS ללקוחותיה, שכמסתבר לא התלהבו יותר מדי מהרעיון. נוקיה נקנסה בסכום זניח יחסית, כ-58 אלף דולר, ויש להניח שהיא למדה את הלקח. הכסף אולי לא ישנה יותר מדי, אבל היא לא צריכה את הכותרות האלה.
שיטת המושבעים ממשיכה להילחם על קיומה מול הרשת: בית משפט בריטי שלח מושבעת לכלא לחצי שנה, לאחר שזו – ד"ר תאודורה דאלאס – ערכה חיפוש בגוגל אחר הנאשם, מצאה שהוא היה מעורב במקרי פשיעה קודמים, והפיצה את המידע בין שאר המושבעים. בית המשפט מצא שדאלאס עברה על ההנחיות החד משמעיות של השופט בנושא. דאלאס, ילידת יוון, טענה שהאנגלית שלה לא משהו ושהיא לא התכוונה להשפיע על פסק הדין. בית המשפט לא השתכנע, והתוצאה של פעולותיה של דאלאס היא שעכשיו יש בבריטניה עוד פושעת אחת.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו
בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" -
dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
