עדיף שהכסף יישאר כחול-לבן

כניסתן של קרנות ההון סיכון זרות להשקעה בישראל היא כבר עובדה מוגמרת, ותופעה הנתפסת כמבורכת מאוד בשוק המקומי. אחרי הכל, מי לא מודה על כך שבמצב הכלכלי של היום ישנם כמה זרים שמעדיפים לשפוך את ההון שלהם דווקא במדינה מזרח תיכונית קטנה ולא במזג האוויר הנוח של עמק הסיליקון.

בין הקרנות הבולטות שנכנסו לכאן השנה ניתן לציין את הורייזן, קרן ההשקעות הפרטית של המיליארדר ההונג קונגי לי-קא שינג, שביצע שלוש השקעות בתוך חמישה חודשים. בנוסף ניתן למנות את הקרן החדשה של מייקל ארינגטון שהשקיעה בבילגארד; קרסנט פוינט לנטרן שהשקיעה ב-XTR ובקומפס; וקרנות כמו מנגרוב, אטלנטיק, וקרן ההשקעות של אריק שמידט Innovation Endeavors שלא הפסיקה להשקיע כאן ב-2011.

אין כמובן פסול בכניסת כסף זר לישראל, כל עוד איננו דוחק את רגלי המשקיעים המקומיים. אלא שדו"ח שפרסמה השבוע חברת המחקר IVC בשיתוף עם פירמת KPMG חושף כי חלקן של הקרנות המקומיות הגיע לשפל המדרגה.

קרנות ההון סיכון הישראליות, פעם מנוע החמצן העיקרי של חברות ההייטק בישראל, השקיעו בשנת 2011 25% בלבד מכלל עוגת ההשקעות בחברות ההייטק - ירידה משמעותית ביחס ל־29% בשנה שלפניה, ומשמעותית הרבה יותר ביחס לשנים 2007–2009 שבהן עמד הממוצע על 38%. את השאר ממלאות כמובן הקרנות הזרות, שלהן אין כל מחויבות להמשיך ולהשקיע כאן.

פרייבט אקוויטי? אל תבנו על זה

קובי שימנה, מנכ"ל IVC, סבור שמדובר במעגל קסמים שסופו להכריע את הקרנות הישראליות בתוך שנים בודדות. "כדי ליצור החזרים למשקיעים שלהן, הקרנות הישראליות צריכות לשמר אחזקות גדולות בחברות טובות ובוגרות. תחילה הן צירפו את הקרנות הזרות כדי לסייע בצמיחת החברות, אלא שעתה אותן קרנות זרות, עשירות ברובן, הן אלה שמדללות את הישראליות, ולמעשה מקטינות את היכולת של הקרנות הישראליות להחזיר תשואות ולגייס קרנות המשך. זהו מעגל קסמים שעשוי למוטט את תעשיית ההון סיכון הישראלית בתוך שנתיים, כיוון שגם אם יהיו חברות ישראליות מוצלחות, ההון יזרום מהן לידיים זרות".

"מרבית ההשקעות של הקרנות הישראליות בשנת 2011 מתמקדות בהשקעה בחברות המצויות בשלבים המאוחרים, שכבר הוכיחו שהן יכולות להכניס מיליוני דולרים", אומר עופר סלע, שותף הייטק ב-KPMG סומך-חייקין. "כפי שניתן לראות בכמה אקזיטים שנעשו בשנה האחרונה, הקרנות הישראליות המשיכו להשקיע בפורטפוליו קיים ובסמיכות מאוד קרובה לסיבוב בוצעה מכירה של חברות הפורטפוליו. זו לא דרך שתזהה את החברות הצעירות שמשוועות לכסף ותצמיח אותן למעלה, זו לא הדרך לבנות כאן תעשייה. חסרים לנו בשוק הישראלי משקיעים עם נשימה ארוכה שיוכלו להצמיח חברות גדולות יותר ולקחת אותן לשלב הבא".

רבות דובר כאן על קרנות פרייבט אקוויטי שייקחו את הסטארט-אפים הצומחים ויוציאו אותם להנפקה. את התפקיד הזה היתה אמורה למלא קרן פורטיסימו, אך זו בחרה להשקיע במיזמי לואו-טק במקום זאת. קרן אחרת, ויולה, היתה אמורה גם היא להוביל את המהלך, אך זו בחרה לרכוש את כלל - רכישה בהיקף שיכול היה לפרנס השקעה בחמש חברות הייטק צומחות ומצליחות.