מכונת סלים: אנחנו על מפת הרובוטיקה
אלפי תיכוניסטים ישראלים התנתקו מפייסבוק כדי לבנות מכונות ענק שמתחרות במגרש הכדורסל. אך מעבר לאתגר זו גם הזדמנות עבור בני נוער מהפריפריה להשתלב בעולם ההייטק, ובמיזם רציני שמשקיעות בו חברות כמו מוטורולה ומיקרוסופט
זהו לכאורה ערב רגיל בהיכל נוקיה: הכדור עובר לאורך המגרש, מסתלסל באוויר ולבסוף נכנס לסל לקול תרועות הקהל. אך מה שחריג במשחק שנערך בשבוע שעבר היה שהשחקן שכיוון במדויק אל הסל לא היה שחקן בשר ודם, אלא רובוט במשקל 45 ק"ג.
וזה לא היה הרובוט היחיד על המגרש: תלמידים מ־46 תיכונים מכל קצווי הארץ השתתפו בתחרות שארגן ארגון פירסט, גוף בינלאומי המעודד בני נוער לעסוק במדע וטכנולוגיה, ומקיים תחרויות דומות מאז 1989. מלבד תלמידי התיכון עוד מאות חטיבות ביניים וקבוצות של ילדים צעירים יותר התמודדו עם האתגר, בתחרויות שאורגנו לפי קבוצות גיל. על כולם היה לתכנן רובוט שיכול לשחק כדורסל - לנוע על גבי המגרש, לאגף, לאסוף כדורים ולקלוע אותם לאחד מארבעת הסלים שניצבו בכל פינה.
הרעיון של רובוטים כשחקני כדורסל נשמע אולי משעשע, אבל עבור 4,000 התלמידים שלקחו חלק בתחרות מדובר באתגר רציני לחלוטין. האווירה בהיכל היתה של אירוע ספורט לכל דבר, עם קבוצות מתחרות, דגלים, ושירי עידוד שחוברו במיוחד עבור האירוע.
סיבה נוספת לרצינות היא הפתח שיכולה התחרות לפתוח עבור חלק מהתלמידים שרבים מהם מגיעים משכבות מצוקה, והיוזמה של פירסט היא מפתח עבורם לקבל מלגות ולהשתלב בתעשיית ההייטק וההנדסה. כשרואים את רשימת החברות שנוטלות חסות על הקבוצות השונות, בהן מיקרוסופט ומוטורולה, ואפילו חילות האוויר והמודיעין, מבינים את רמת תשומת הלב הרבה שאותה משקיעים המהנדסים הצעירים בפיתוחים שלהם.
בני קדר, אחד ממייסדי פירסט ישראל שהביא את התחרות ארצה ב־2004, מסביר כי מדי שנה רק אלף מהנדסים חדשים נכנסים לשוק, חצי מהצורך של התעשייה. "אם נצליח לשכנע רק 10% מהתלמידים שמשתתפים בתחרות להיכנס להנדסה, עשינו את שלנו. התחרות הזאת עולה מיליון דולר, והתועלת שלה למדינת ישראל גדולה בעשרות מונים". בשנה הבאה מקווה קדר להגיע ל־70 תיכונים שישתתפו בתחרות ה"ריבאונד רמבל".
לקלוע לסל בעזרת גומייה
כל אחת מהקבוצות שנרשמה לתחרות קיבלה ערכה של רכיבים קבועים, דבר שלא מנע מהמתמודדים להעשיר את הפיתוחים שלהם בדרכים יצירתיות. רובוט אחד, למשל, השתמש במחבט טניס כדי להעיף את הכדורים. רובוט אחר, של תיכון ירוחם, השתמש בגומיות תעשייתיות חזקות במיוחד כדי להעיף את הכדור, וקבוצות אחרות השתמשו בתותחי אוויר, בגלגיליות ובמנופים.
בין הקבוצות היותר מרגשות שהתמודדו השנה על הפרס נמצאת אחת מתיכון רוגוזין מדרום תל אביב, המורכבת כולה מילדי עובדים זרים, אך זו שמשכה את תשומת הלב הרבה ביותר היא זו המכונה ליידיס פירסט המורכבת מבנות אולפנה מבאר שבע. הקבוצה גם לא נעלמה מעיניו של איציק תורג'מן, סמנכ"ל קרן רש"י שתומכת בתחומי חינוך ורווחה בפריפריה.
תורג'מן תרם השנה קרוב ל־400 אלף שקל ל־18 הקבוצות שתחת חסותו, בהן זו של בנות האולפנה. הוא מספר כיצד טלאור וורכמן, נערה בת 14, פנתה אליו וביקשה שייסיע לה ולחברותיה להיכנס לתחרות. "אנחנו עוזרים לאלו שלא יכלו להשתתף", הוא אומר. "למדינת הייטק כמו ישראל זאת תחרות חשובה במיוחד. היא צריכה להיות בכל בית ספר, בכל מקום".
טלאור, הקפטן של ליידיס פירסט, מספרת כי בשנה שעברה השתתפה בתחרות הצעירים והחליטה כי השנה תתמודד על מקום בתחרות התיכוניסטים. את הרובוט שלהן הם הקימו בשיתוף פעולה עם עיריית באר שבע ואוניברסיטת בן־גוריון. הבנות אמנם לא זכו בגמר, אבל הן הצליחו להגיע לרבע הגמר וזכו ביותר פרסי שופטים מכל קבוצה אחרת. "מאוד נהנינו, ואנחנו בהחלט נחזור בשנה הבאה - ונזכה!", היא אומרת.
מדבקה של המתחרים על הרובוט
ג'ון דודס, נשיא פירסט צילום: אוראל כהן
התחרות לא רק מודדת את היכולת של כל קבוצת תלמידים לבנות רובוט המסוגל לקלוע לסל, אלא גם מעודדת את התלמידים לבנות שיתופי פעולה. התלמידים היהודים עבדו צד בצד ליד קבוצה של תלמידים ערבים מתיכון ג'ת, וכל המשתתפים אף עודדו זה את זה והדביקו מדבקות של המתחרים שלהם על הרובוטים שלהם.
ישראל גם סיפקה השנה את הברית הבינלאומית הראשונה בהיסטוריה של פירסט. הברית הזוכה, שתטוס להשתתף באפריל בגמר העולמי בסנט לואיס, כוללת את תיכון מור ממכבים־רעות־מודיעין, אורט בנימינה שגם זכה בתחרות בשנה שעברה, ותיכון פרסטה מהעיירה מרשל שבצפון קליפורניה.
מלבד הברית הבינלאומית המנצחת, ייצגו את ישראל בסנט לואיס גם נבחרת בית הספר הרב־תחומי פ"ת ב' מקבוצת עמל, שזכתה במקום הראשון בפרס המיועד לנבחרת חדשה ומצטיינת, ותיכון משותף מעגן מיכאל, שהיה בחירת השופטים של יושב הראש. זוכה נוספת שתיסע לסנט לואיס היא מקיף משגב, שזכתה בפרס ההשקעה בתחום ההנדסה.
על התחרות בישראל ניצח ג'ון דודס, נשיא פירסט, שביקר השנה לראשונה בארץ. דודס (43) הוא ראש משרד הפטנטים האמריקאי לשעבר, ובתפקידו הנוכחי מכהן בשנה וחצי האחרונות. "יש שיעורי הצלחה הרבה יותר גבוהים בבתי ספר שיש להם תחרות פירסט", הוא מספר ל"כלכליסט", "נרשמת עלייה של 100% בשיעורי המהנדסים בכל בתי הספר ועלייה של 200% בקרב נשים ומיעוטים. אני מכיר ילדים משכבות מצוקה שהיום יש להם דוקטורט בזכות פירסט".
בכל שנה הארגון בוחר באתגר אחר שדורש מחשבה טקטית, דיוק ושיתוף פעולה. בשנה שעברה המשחק היה דומה לטטריס, כאשר על הרובוטים היה לתלות ולסדר מגוון צורות מעוצבות. אך על הנושא שנבחר לשנה הבאה מסרב דודס להרחיב. "יש חברות שישלמו הרבה מאוד כסף כדי לדעת את זה", הוא צוחק.