"הפתרון האמיתי טמון במבנה שוק נכון ולא בפרטים צרכניים"

"סלולר כסלולר זה כבר פאסה, זה מרכיב אחד מחבילות התקשורת" - כך אמר אתמול מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל, בראיון ל"כלכליסט" לקראת נאומו בוועידת המובייל שתיערך היום. "שוק הסלולר הפסיק להיות שוק של 'Stand Alone', ומי שכיסה עד עכשיו את התחום בנפרד כבר לא יכול לעסוק בתקשורת".

בר טל צודק. דווקא פתיחת שוק הסלולר לתחרות שעליה ניצח המשרד שבניהולו, תחת השר משה כחלון בשלוש השנים האחרונות, תחרות שאחראית לצניחה חדה ברווחי החברות הוותיקות, מחייבת אותן לחפש מקורות הכנסה חדשים בשווקים משלימים. "בתקופה הקרובה אנו נשכפל את התחרות שהכנסנו לשוק הסלולר לתחומים אחרים, כמו הטלוויזיה והאינטרנט", בר טל מבטיח.

"הבחירות הקרובות לא יעכבו דבר"

לפי בר טל, מכרז הסיבים בשיתוף חברת החשמל צפוי להסתיים עד סוף נובמבר, הסדרים בנוגע לשוק הסיטונאי קרובים מתמיד וכך גם פרסום מכרז לתדרי הדור הרביעי שיאפשר לחברות הסלולר לסגור את הפער הטכנולוגי מול העולם ולהקים רשת LTE מתקדמת בישראל.

כל אחת מהתוכניות הגדולות האלה נדחתה ועוכבה לא פעם. למשל, מכרז הסיבים, שמטרתו הקמת חברת תשתית שלישית שתשתמש בפריסת הסיבים של חברת החשמל, נדחה ביולי בפעם השלישית מבלי לנקוב במועד חדש; כמו כן, רפורמת השוק הסיטונאי שמטרתה לאפשר לחברות התקשורת (כמו פרטנר וסלקום) לחכור תשתית מבזק ומ־HOT ולהציע חבילת תקשורת מלאה (הכוללת, ביחד או בנפרד, אינטרנט, טלפון וטלוויזיה) עברה כברת דרך של חמש שנים, שתי ועדות ציבוריות ושני שרי תקשורת.

עדן בר טל צילום: אוראל כהן

אבל בר טל נשמע אופטימי למדי. כאשר נשאל אם הבחירות הקרבות לא יפגעו בתוכניות, הוא ענה מיד: "האנשים שמסביבי לא יודעים מה זה בחירות. הם עובדי משרד התקשורת והם עובדים בפול גז".

על תהליכי ההתייעלות והקיצוצים שעוברים בחברות הסלולר הגדולות אומר בר טל: "הדו"חות הכספיים של החברות מציגים את חסכון הצרכנים ולא את ההפסד שלהן. הן פשוט לא נמצאות בגן העדן שהיו בו קודם. היו פה שלוש גורילות ענקיות, עם שיעורי EBITDA (הרווח לפני מס והוצאות מימון - ר"ל) פנומנליים שהגיעו ל־40%, שיעור שאין שני לו בחברות מקבילות בעולם.

"אבל תחשבו רק על העלות הגבוהה של מערכות הבילינג שהן היו צריכות להחזיק כדי להציע מאות תוכניות שנועדו לבלבל אותנו: זו הוצאה עודפת שהיתה שווה כדי שהקהל השבוי ימשיך לשלם הון, ועכשיו הן יכולות לחסוך אותה היום. בכל מקרה, מדובר בחברות ציבוריות שממשיכות להרוויח הרבה כסף".

"לוקחים כמה כסף שאפשר לקחת"

האם ההשקעה בשדרוג לדור רביעי לא תביא לעליית מחירים?

בר טל: "המחירים נגזרים ממצב תחרותי. הרי גם כשהעלויות של החברות היו פחותות הן גבו המון. המבחן מעולם לא היה 'כמה זה עולה לי' - לוקחים כמה כסף שאפשר לקחת.

"לחברות יש אינטרסים נוספים להקמת רשת דור רביעי. זו הדרך שלהן להתמודד עם העלייה בעומס על הרשתות כתוצאה משימושי דאטה, וגם להוזיל את העלויות שלהן בשל תעבורת הרשת".

ביולי השנה קיבל משרד התקשורת סמכות להטיל עיצומים כספיים מדורגים על החברות שמפרות את ההוראות שלו. בספטמבר המשרד החליט שפרטנר ו־HOT Mobile פגעו בניטרליות הרשת, אבל לא שלף את הנשק. מדוע?

"יצרנו מערכת שלמה של סנקציות מדורגות עם רציונל וסמכויות שלא היו למשרד. אבל יש צעד מינהלי משלים שנמצא בעבודה: אנו נפרסם את אמות המידה להטלת עיצומים, שנמצאות כרגע בבחינה במשרד המשפטים, ונמנה ועדה מייעצת להטלת עיצומים בדרג הגבוה.

"כאשר הצעד הזה יושלם, נוכל להטיל עיצומים כספיים מדורגים על החברות".

המודעות שינתה את כללי המשחק

האם החלפת שר התקשורת בינואר לא תפגע במהלכים המתוכננים?

"הפתרון האמיתי הוא במבנה שוק נכון ולא בהסדרת פרטים קטנים של בעיות צרכניות. את רוב המחלות פותרים במבנה שוק. אנחנו דאגנו שהצרכנים יוכלו לעבור בין כל ספקי התקשורת בקלות וללא קנסות, וזה היה הצעד ראשון. מכאן אי אפשר לחזור אחורנית - היום כבר יש מודעות".