ארה"ב: חוקרים מחפשים בפייסבוק את רוצח ההמונים הבא
קציני משטרה בניו יורק מאפיינים כלי חיפוש חכם שיעבור על סטטוסים וציוצים במטרה לאתר ביטויים שמעידים על כוונה לפשוע. מדוע כלי כזה - שמופעל ע"י סוכנויות מודיעין למלחמה בטרור - אינו אפקטיבי לאיתור רוצחי המונים?
- אל תתנו להם רובוטים מעופפים!
- אחרי הטבח בבי"ס בארה"ב - האמריקאים נוהרים לרכוש רובים
- הממלכה המאוחדת מוציאה להורג את פרטיות הגולשים
במסגרת התוכנית, יישלחו חוקרי משטרה לניוטון, כדי לאסוף מידע וללמוד על סביבתו החברתית של הרוצח. המשטרה מתכננת לאפיין את הדרישות המבצעיות מכלי חיפוש שכזה, שיהיה דומה לכלים שמפעילות סוכנויות מודיעין כדי לאתר מחבלים או מתנגדי משטר.
אני לא רוצח, סתם צייצתי בטוויטר
שימוש בכלי כזה הוא בעייתי ממספר סיבות. ראשית, רוצחים פסיכופאתים למיניהם אינם בהכרח אנשים פעילים ברשת. אדם לנזה, למשל, היה אדם בעל נוכחות דיגיטלית מצומצמת מאוד; לא היה לו חשבון בפייסבוק, טוויטר או ברשתות חברתיות אחרות. גם אם היה כלי פעיל כזה, לא היה ניתן להשתמש בו לאיתור מוקדם של הרוצח.
שנית, אדם שמתכנן לירות באזרחים ופועל לבדו לא בהכרח ידבר על זה עם אחרים. הסיבה שכלי חיפוש מתקדמים מצליחים לסייע במלחמה בטרור היא שמחבלים לא נוטים לפעול לבד: מתנהלת התקשרות בין המבצע, המפעילים שלו, ארגונים דתיים, סייענים ועוד.אנשים כמו לנזה ורוצחים אחרים פעלו באופן בלתי תלוי.
שלישית, בהפעלתו יש אלמנט הפרת זכויות גולשים בסיסיות: אם חוקרי המשטרה יעצרו ויחקרו כל מי שיכתוב דבר-מה בנוסח בוטה וקיצוני, תתבצע פגיעה בחופש הביטוי. בהתחשב בנטיית הגולשים לתת דרור ללשונם בפייסבוק ובטוויטר - יש להניח שמשטרת ניו יורק תקרוס תחת עומס החקירות. גם אם אותר אדם שהביע רצון לבצע רצח המונים, הרשעתו בקשירת קשר לביצוע פשע תהיה אופרה אחרת לגמרי. הראיות, במקרה זה, עשויות להתמצות בהתכתבות עם סוכן סמוי ושרשרת ציוצים זועמים בטוויטר.