דו"ח טכנולוגי
"חוק הריגול" האמריקאי מציב את האיחוד האירופי וארה"ב במסלול התנגשות
הפרלמנט האירופי מביע חשש מריגול מקוון מצד ארה"ב, חברת תוכן נלחמת בקליפ שחושף את המסרים השוביניסטיים בסרטי "דמדומים", סנאטור אמריקאי מציע אג'נדת חופש רשת ומסכי התלת ממד מחשבים קיצם לאחור
זהירות, ריגול אמריקאי
דו"ח של הפרלמנט האירופי מזהיר את תושבי האיחוד מפני אחסון מידע בשרתי מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק, אמזון ועוד - משום ששירותי המודיעין האמריקאי יוכלו להשתמש במידע כדי לרגל אחריהם. צריך לציין שהאזהרה הזו לא מוגבלת לתושבי האיחוד האירופי: לפי הדו"ח, כל מי שאינו אמריקאי חשוף לאיום.
הדו"ח נשען על חוק FISA, שאושר לאחרונה מחדש בארה"ב ויהיה בתוקף עד 2017. הוויכוח הקצר סביב החוק בארה"ב נסוב בעיקרו סביב הסמכויות הרחבות שהוא מעניק לממשלה לרגל אחרי אזרחיה-שלה, אבל סעיף בחוק מעניק סמכויות ריגול עצומות כלפי מי שאינם אזרחי ארה"ב.
ארה"ב מציצה לאירופה צילום: Shutterstock על פי הדו"ח, החוק מאפשר לממשלת ארה"ב לדרוש מחברות אמריקאיות שפועלות מחוץ לארה"ב מידע על אזרחים זרים, באמצעות צו סודי. בתי המשפט בארה"ב כבר קבעו שהתיקון הרביעי לחוקת ארה"ב, שמגן מפני חיפוש שרירותי, לא חל על מי שאינם אזרחי ארה"ב כשהם לא על אדמתה - כך שהממשלה יכולה לעשות מה שבראש שלה. יתר על כן, בניגוד לשאר החוק, שמטרתו הרשמית היא איסוף מידע על גורמי טרור ומרגלים, הסעיף הזה חל מפורשות גם על "ארגונים פוליטיים זרים".
כלומר, אם אתה חבר במפלגה שהמודיעין האמריקאי לא אוהב - למשל, פחות או יותר כל מפלגה קומוניסטית - אז החוק החדש יאפשר למודיעין האמריקאי לדרוש מחברות אמריקאיות מידע על הפעילות של המפלגה ופעיליה בזמן אמת. זה יכול לאפשר מעקב אחרי פעילים, עיתונאים, או פוליטיקאים. כיף של ממש. הדו"ח קורא לרשויות הפרטיות של אירופה להתערב בבהילות בנושא. בינתיים, עד שזה יקרה, אם אתם חושבים שיש מצב שהרשויות בארה"ב עשויות לא לאהוב את מה שאתם עושים - שמרו את המידע שלכם הרחק מחברות אמריקאיות.
הדו"ח עשוי ליצור מתח מול ארה"ב; חברות כגוגל, פייסבוק ואפל פועלות באיחוד האירופי באופן נרחב, על אף הגבלות שונות שמטילים עליהן הרגולטורים. במקרה הזה, יהיה צורך במהלך שייסגר בין שרי חוץ ולא בין הרגולטורים ונציגי החברות.
זכות הביטוי? זכויות יוצרים מפוקפקות חשובות יותר
לפני שלוש ומשהו שנים העלה ג'ונתן מקינטוש יצירת מופת קטנה ליוטיוב, "באפי נגד אדוארד, רמיקס". עדיין אפשר לראות אותה כאן. היצירה היא שילוב של סצינות מסדרת המופת "באפי ציידת הערפדים" והתועבה המכונה "דמדומים". מקינטוש מראה איך הערפד המוביל של דמדומים הוא בעצם סטוקר, איך הוא מסיג את זכויות הנשים מאות שנים לאחור, ואיך הגישה הנכונה כלפיו וכלפי דומיו היא זו של באפי - יתד בלב. בסרטון מופיעים גם הסברים כיצד להתמודד עם סטוקרים. לגברים זה אולי נראה תמוה, אבל נשים רבות סובלות מעוקבים אובססיביים.
הלו, מי פה צוחק על "דמדומים"? צילום: בלומברג
מקינטוש השתמש בעקרון שמכונה "זכות השימוש ההוגן": השימוש בחלקים מתוך יצירה כדי למתוח עליה ביקורת. הוא היה כל כך מוצלח בזה, שמשרד הפטנטים האמריקאי השתמש בסרטון שלו כדוגמא לאיך עושים את זה כמו שצריך.
כל זה לא הספיק ליוטיוב כדי להגן על הסרטון של מקינטוש. גם לא העובדה שהוא כבר זכה למיליוני צפיות. חברת ליונסגייט, שיש לה זכויות על חלק מהצילומים בסרטון, השתלטה עליו זמנית והציגה לצידו פרסומות - בניגוד מוחלט לעמדתו של מקינטוש - ואחר כך שכנעה את יוטיוב להסיר את הסרטון לחלוטין. בנוסף, הוא ננעל מהחשבון שלו ונדרש להשתתף בקורס של יוטיוב על "שימוש הוגן" - קצת מגוחך, בהתחשב בכך שהוא מרצה על הנושא.
עכשיו מקינטוש מערער. ככה, הוא אומר, נראית מערכת זכויות יוצרים שיצאה משליטה. בדיוק.
האג'נדה של "הסנאטור מהאינטרנט"
כשרון וויידן עלה לבמה בתערוכת האלקטרוניקה CES, הציגו אותו כמי שעל דלת המשרד שלו חרוטות המילים "הסנאטור מאורגון, אבל צריך להיות כתוב שם גם 'הסנאטור מהאינטרנט'". וויידן הוא המקדם העיקרי של זכויות משתמשי הרשת בסנאט והרצאתו בתערוכה עסקה במטרותיו.
הנושא החשוב ביותר, לדבריו, הוא נייטרליות הרשת - התפיסה שספקיות הרשת לא יכולות להחליט איזה תוכן הן מעדיפות לקדם ואיזה הן מעדיפות לעכב. הנושא הועלה בהחלטות של ה-FCC, אבל בתי המשפט פסקו שהיא פעלה בחוסר סמכות, ויש צורך בחקיקה בנושא.
הוא קרא גם לרפורמה חדה בתחום הפטנטים, ומדבר על שלילת פטנטים מחברות שלא מייצרות מוצרים - במילים אחרות, טרולי פטנטים. ויידן תהה איך בדיוק חברות שלא מפתחות שום דבר מקדמות את היזמות והחדשנות - ובצדק.
למי מועילות תביעות הפטנטים? לא לחדשנות הטכנולוגית צילום: shutterstock וויידן שם דגש גם על קידום הפרטיות ברשת, נושא שעלה לכותרות לאחרונה עם שערוריית המיילים של הגנרל פטראוס, ומדגיש שגם כאשר מדברים על הצורך באבטחת סייבר, אסור שהיא תיעשה באופן שמעניק לממשלה ולתאגידים יותר מידע על האזרחים. כך צריך.
ובשורות חיוביות לסיום.
דינג דונג, המכשפה מתה
לפני כמה שנים, כשצץ הטרנד של טלוויזיות בתלת ממד בעקבות הסרט האומלל Avatar, חזה עבדכם הנאמן שזה גל חולף, מסיבה מאד פשוטה: זה נחמד שיש לך טלוויזיה בתלת ממד, אבל מי ייצר לה את התוכן? ומי ישלם את המחיר הגבוה יותר, רק כדי לקבל שידורים חוזרים של אוואטר?
אז כן, פה ושם עושים כמה סרטים בתלת ממד, אבל התועבה - למרבה השמחה - לא תפסה. ועכשיו נראה שאפשר לומר קדיש גם על הגל הזה של תלת ממד (הם מופיעים כל 30 שנה בערך, האחרון היה בתחילת שנות השמונים).
תלת ממד? הקהל לא התרשם איור: ליאב צברי אם ב-2011 וב-2012, אי אפשר היה לזוז בתערוכת CES בלי שמישהו יתחוב לך ליד משקפי 3D ויזמין אותך לצפות בתועבה על מסך ענקי, הרי שב-CES הנוכחית הבעיה הזו כבר לא רלוונטית. הטרנד מיצה את עצמו, וכנראה עלה כסף רב לכל מיני יצרני טלוויזיות. הם ממשיכים לדבר על מסכים ענקיים ועל OLED ועל מה לא, אבל בשקט, אף אחד כבר לא מדבר על תלת ממד. ככה זה כשקרוב משפחה מביך מת. קבורה שקטה, בלי בלגנים, והלאה, כאילו לא קרה כלום.
קצרצרים
1. אמזון יוצאת במהלך חריג: היא צפויה להודיע בקרוב שמעתה, כל מי שירכוש דרכה CD של מוזיקה, ימצא אוטומטית את השירים שבדיסק בלוקר הדיגיטלי שלו ללא חיוב נוסף. אין לכך עדיין אישור, אבל נמסר שהיא מתכוונת לבצע את זה גם לגבי רכישות עבר של דיסקים. המטרה, ככל הנראה, היא להרגיל את רוכשי הדיסקים - ויש עדיין הרבה מהם - להתחיל להשתמש בשירותי המוזיקה בענן של אמזון. במקום חברות המוזיקה, הייתי מתחיל לחשוש: אמזון צפויה לעשות להם מה שעשתה למכירות הספרים המודפסים.
האם אמזון תבלע את רווחי חברות המוזיקה? צילום: shutterstock
2. אפל הודיעה כי מעתה, מפתחי אפליקציות יידרשו לספק, עם הגשת הבקשה לאישור האפליקציה שלהם, גם תמונת מסך של מה שהיא עושה - והם לא יוכלו לשנות את התמונה אחר כך. הסיבה לכך היא תרגיל מלוכלך שמקובל בקרב יצרני אפליקציות: אחרי שהיא עולה לאפסטור, הם משנים את התמונה לתמונה מושכת יותר או מוכרת יותר ומפילים משתמשים בפח.
3. המדינה שמתמודדת על תואר המדינה המשוגעת בעולם, פקיסטן, הודיעה שהיא תאפשר בקרוב לתושביה לשוב ולהתחבר ליוטיוב - לא לפני שהיא תתקין מסנן שימנע מתושביה של המדינה לחשוף את נפשותיהם הרכות לחילול קודש. ראש ממשלת פקיסטן, ראג'ה פרווז אשרף, טען שממשלתו מאמינה ב"גישה חופשית למידע". הבשורה על כלי סינון התכנים הגיעה כבר בסוף אותו המשפט.
4. בהתקף טמטום דומה, הודיע ארגון הטרור המקוון אנונימוס שהוא דורש שיכירו בהתקפות DDoS כסוג של חופש הביטוי. הדרישה מגיעה בצורת עצומה לבית הלבן. כדי לזכות בהתייחסות, העצומה זקוקה ל-25,000 חתימות; כרגע יש לה כ-700. התקפת DDoS היא צורה מתועבת במיוחד של סתימת פיות: יש לך משהו לומר, אבל כמה ילדים מחוצ'קנים עם גישה לתוכנה פופולרית להפלת אתרים לא יתנו לך לומר את מה שיש לך לומר, כי הם חושבים שהם יודעים יותר טוב ממך מה צריך להיאמר.
5. המציאות זקוקה בדחיפות לתסריטאי חדש: משטרת יפן שמה את ידיה, לאחר מרדף מסובך, על חתול. החתול נשא עליו דיסק און קי שהכיל וירוס שמפעיל מרחוק מחשב נגוע. המשטרה הגיעה אל החתול אחרי שורה של מכתבים ביזאריים שנשלחו למערכות עיתונים ושהכילו כל מיני חידות. הפושע שאחראי למזימה המשונה נחשב גם כאחראי לשורה של איומי טרור שבוצעו ביפן בשנה שעברה. משטרה, שנמאס לה ממשחקי החתול והעכבר האלה, שמה פרס של שלושה מיליוני ין עבור מידע שיביא למעצרו של הפושע.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
