מנכ"ל מיקרון בישראל: לא פיטרנו עובדים ואין לנו כוונה לפטר
יונתן ונד הבהיר כי עובדי המפעל שעומד להימכר לא הלכו הביתה - אבל הודה כי במידה שהעסקה תצא לפועל, מצבת כוח האדם "תיבחן מחדש"
בניגוד לפרסומים, חודש לאחר ההכרזה של מיקרון כי היא מתכוונת לצאת מפעילותה בישראל, הודיע היום (ה') מנכ"ל מיקרון ישראל, יונתן ונד, כי: " לא פיטרנו עובדים וכן אין לנו כוונה לפטר עובדים". הדברים נאמרו בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה.
- בכיר במיקרון העולמית מגיע לישראל כדי לפטר מאות עובדים
- המדינה לאינטל: סייעו בקליטת מפוטרי מיקרון
- פתרון למיקרון: אינטל, עכשיו תורך
ונד הגיב לפרסומים על הכוונות לפטר מאות עובדים על רקע כוונת חברת האם מיקרון לצאת מפעילותה בישראל ולמכור את Fab 12, המפעל שלה בקרית גת. הוא הוסיף: "עם זאת, לאחר שהמפעל בקרית גת יירכש, נסתכל שוב על מצבת העובדים שלנו. אנחנו מחפשים קונה למפעל בכדי שימשיך את פעילותו, אך הוא לא חייב לייצר כאן את מה שאנו ייצרנו (מעבדי זכרונות פלאש - א.ג), אם כי החברה שתרכוש אותנו יהיה לו הסכם אספקה למספר שנים איתנו."
הוא גם הוסיף הערכות כל קונה אפשרי: "מבחינתי, רוכש מתחום מוצרי הרכיבים האנלוגים הוא תסריט הגיוני. זהו שוק ענק של 38 מיליארד דולר, צומח במהירות ועם שולי רווח גבוהים. במסגרת מיקרון כבר היתה לנו פעילות עם לקוח שמייצר רכיבי אנלוג, אבל ההנהלה ביקשה שנשאר בתחום המיקוד שלנו. כדי להביא את החברה להצלחה ולמכירה צריך לשתף פעולה, בין מדינת ישראל, הממשלה , התעשייה והאקדמיה. אנחנו מחפשים קונה ואני פונה לכל אחד שיש לו רעיונות לשתף איתנו פעולה".
ונד הסביר כי ישראל מאבדת את יתרונה היחסי שלה בתחום האלקטרוניקה: "בטיוואן, למשל, התמ"ג כמעט דומה לזה שבישראל, גודל האוכלוסיה רק פי שלוש מישראל, אבל להם יש 50 מפעלי שבבים. לנו בארץ יש רק ארבעה: מפעל של מיקרון, של טאואר, ושניים של אינטל. בשנת 2009 התעשייה שלנו הגיעה למצב של אסון, וגם המפעל שלנו, שבאותו הזמן נקרא נומוניקס, נאלץ להוריד את מספר ימי העבודה. החלטנו להשבית את פעילותו למשך יום אחד בשבועיים, והסינגפורים חיקו אותנו והשביתו גם הם את המפעל ליום אחד.
אלא שבניגוד למה שקרה בישראל, הסינגפורים לקחו את זה עד הסוף. לפי ונד, בשיתוף פעולה עם הממשלה ועם האקדמיה, "הם הפכו את היום הזה ליום הכשרה עבור עובדי אלקטרוניקה עתידיים, וכשהסתיים המשבר, הם היו מוכנים לתקופה של צמיחה, כיוון שהיו להם באמתחתם עוד מהנדסים רבים ומוכשרים. סינגפור היא מדינה קטנה מישראל, שעושה דברים טוב מאיתנו".
חקיקה מונעת יובש
אלון עירוני, מנכ"ל הסטארט-אפ סיאנו, העלה מספר הצעות לשינוי חוק המו"פ בכדי להתאים אותו ליובש שפוקד את שוק ההשקעות בענף האלקטרוניקה והחומרה: "המדען הראשי דורש 4.5% תמלוגים על הרווח הגולמי של חברות שהצליחו, אך עבור חברות בתחום האלקטרוניקה שלהן רווח גולמי נמוך, מדובר במכה כואבת."
"לכן, אני מציע להקטין את השיעור. בנוסף, אינני מבין מדוע המדען הראשי נמנע מלתמוך בהקמת מפעלי הייטק. בעבר באנו עם הצאה למימון הקמת פס ייצור עבורנו במפעל וישיי במגדל העמק, אך במדען הראשי דחו את בקשתנו מכל וכל בטוענה שהם מתמקדים בחדשנות ולא בייצור. לדעתי אין שום פסול בתמיכה בפס ייצור של סטארט-אפ ישראלי במגדל העמק, לדעתי עלינו לפעול לשינוי הנושא בחוק המו"פ".
משה הלל, מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס ישראל, ציין כי בישראל פעילות כיום 120 חברות פיתוח שבבים (פאבלס), 45 מרכזי פיתוח זרים בתחום החומרה, וסך הייצוא בתחום הגיע בשנה שעברה ל 5.2 מיליארד דולר, 26% מכלל הייצוא. "רק שמונה חברות נפתחו בתחום השבבים ב- 2012", אמר הלל. "מהנדסים רבים עזבו לאינטרנט ולתוכנה למרות שבתחום הענף מייצר אקזיטים רבים, 811 מיליון דולר בשנה שעברה ו- 1.04 מיליארד בשנה שלפניה". לפי הלל, כלל ההשקעות בתחום השבבים הגיע ל- 122 מיליון דולר בשנה שעברה, רק 8% מכלל ההשקעות בהייטק ובשנה שלפניה עמד על 171.