הישראלי שהמציא את תעשיית סרגלי הכלים, לא מרוויח ממנה - ומבסוט
אורן דוברונסקי צופה כיום מרחוק בסיפוק בתחום שהצמיח חברות ענק כמו בבילון וקונדואיט. מייסד הוטבר מספר על ראשיתם של סרגלי הכלים ועל חשיבות החברות הישראליות במלחמת מנועי החיפוש בין גוגל למיקרוסופט
ענף סרגלי הכלים והורדות התוכנה הפך בארבע השנים האחרונות לאחד הענפים המכניסים והרווחיים בישראל - וגם אחד הדינמיים בהם. חברות ציבוריות כמו בבילון ואינקרדימייל (כיום פריון) זינקו בזכותו בבורסה, וחברות פרטיות כמו קונדואיט, איימש ואיירון סורס הפכו לענקיות אינטרנט שמגלגלות מאות מיליוני דולרים.
- "במידה ובבילון תבטל את ההנפקה - המניה תצנח בחדות בבורסה בישראל"
- "רויטרס לא חידשו כלום. השוק מחפש סיבות לקנות את בבילון, אז הוא קונה"
- "חברות סרגלי הכלים הישראליות לא השתלבו במהפיכת המובייל"
אלא שאורן דוברונסקי (41), האיש שהמציא את הענף ורשם פטנט על סרגלי הכלים בסוף המילניום הקודם כמייסד הוטבר כבר לא במשחק. על ענף ההורדות הישראלי שהגיע למימדים מבהילים הוא צופה מרחוק, מביתו בעמק הסיליקון או מהחומוסיה שפתח בפאלו-אלטו שהפכה למוקד עלייה לרגל ליזמי הייטק ישראלים.
דוברונסקי ולצידו אורן זאב
ביחד עם המשקיע הסדרתי אורן זאב, מנהל דוברונסקי את השקעותיו בסטארט-אפים ישראלים תחת המותג המשותף "'אורנס קפיטל" ובשנה האחרונה אף היה שותף לאקזיט המהיר ב-Crossrider, חברת התוספים לדפדפן שנמכרה לטדי שגיא ב-38 מיליון דולר.
זאב ודוברונסקי מושקעים יחד בחברות סטארט-אפ ישראליות נוספות בהן Infolinks, Zao ו-Houzz. עם זאת, אף אחת מהחברות הללו אינה עוסקת בסרגלי כלים ולא בענף ההורדות. דוברונסקי כבר לא שם. דוברונסקי כבר לא שם, ויותר מזה - מהפטנטים שרשם, והולידו את כל התחום, הוא לא רואה היום אפילו שקל אחד.
ניקיון בתחום אפור
כבר 15 שנה עברו מאז הקים דוברונסקי יחד עם גבי קרני את הוטבר, אחת מחברות האינטרנט הראשונות בישראל. אחד המוצרים המהפכניים שפותחו בה היה סרגל הכלים הדינמי, או ה-toolbar, שנרשם כפטנט על שמו של דוברונסקי ב- 2006. "אני חושב שזיהינו תחום נכון", אמר דוברונסקי ל"כלכליסט". "באותה תקופה היה קשה לשכנע אנשים מהו בדיוק הערך שמביא סרגל שכזה, אבל כשיצאנו הקונספט הלך ותפס תאוצה".
הסרגל שהתחיל את הכל. הוטבר
ההשראה לפיתוח הסרגל הדינמי הגיעה לדבריו של דוברונסקי מהשקת הדפדפן אקספלורר 3. באותה תקופה הציעה מיקרוסופט לאתרי אינטרנט גדולים דוגמת יאהו או AOL אפשרות להפיץ בעצמן את הדפדפן שלה בהתאמה אישית לעיצוב הגרפי שלהן. בניגוד לדפדפן הקבוע של נטסקייפ, שנחשב אז לדפדפן הנפוץ ביותר, הציעה מיקרוסופט שכבה אחת ניתנת לשינוי.
דוברונסקי וקרני הלכו צעד אחד קדימה: במקום שהדפדפן יישאר קבוע לאחר ההורדה, מדוע שלא תהיה שכבת תוכנה שתשנה בהתאם לדפים מסוימים ותישאר קבועה בדפים אחרים? "הורדת דפדפן היתה עניין מאוד כבד באותה תקופה, אבל שכבת תוכנה שהיא שכבת ביניים על גבי הדפדפן שלא משתנה בכל דף, או משתנה לפי האתר או העדפות הגולש - זה היה רעיון נדרש".
"באותם שנים היה מאוד קשה לעשות כסף מסרגל כלים, ואנשים גם עשו לצערי שימוש לרעה בטולבר. היו חברות שהיו מתקינות סרגלים מבלי שהמשתמש ידע או מורידות לו ספאם. אנחנו מצד שני היינו צריכים להוכיח שאנחנו נקיים ועושים עבודה ישרה: אפשרנו להוריד את הסרגל רק מתוך אתר הבית שלנו וגם הוספנו אפשרות להסיר בקלות את התוכנה למי שהיה מעוניין. עם הזמן זה הפך לקשה יותר לשמור על התדמית שלך כחברה נקייה, זה היה כמו להוכיח שאין לך אחות".
מי צריך סרגלים? דוברונסקי בחומוסיה שלו בארה"ב
באחת הפעמים תבעה הוטבר את ענקית אבטחת המידע סימנטק מאחר וזו תייגה אותה כרוגלה. דוברונסקי מספר שלאחר מפגש פנים מול פנים עם הצוות הבכיר של החברה ומצגת, החליטה סימנטק למשוך את התיוג הפוגעני והכשירה בכך את הוטבר כיצרנית תוכנה נקיה.
סרגל הכלים שהוליד את "מאפיית הוטבר"
הוטבר פיצחה כבר בסוף שנות התשעים את המודל הנכון ליצירת הכנסות מסרגלי כלים. היא שילבה לראשונה מנוע חיפוש ופרסומות על גבי הסרגלים, פרסומות שהיו משתנות בהתאם לאתר האינטרנט, ובהכנסות התחלקה עם אתרי התוכן. גם בתחום ההפצה ביצעה פריצת דרך.
כמו שעושה כיום קונדואיט עם לקוחותיה אתרי החדשות, הוטבר אפשרה למשתמשים לבחור לעצמם עיצוב מעשרות אלפי מאגרים עצמאיים שנפתחו שונים לסרגל הכלים או לתמונות רקע (סקין). בהוטבר הומצאו המצאות מהפכניות שאמנם לא הצליחו להשיג נתח שוק, אבל היו פורצי דרך כמו חברתית שפותחה שנה לפני פייסבוק, מנוע השוואת מחירים ואתר הכרויות.
כך הגיעה הוטבר בשנותיה הראשונות לשמונה מיליון דולר התקנות, גייסה 15 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים בהם זוהר גילון הישראלי ודויטשה בנק, גייסה כ-160 עובדים ובסופו של דבר נמכרה לחברה האמריקאית 180Solutions תמורת כ-50 מיליון דולר במזומן.
דוברונסקי עשה את הונו בעיקר מעסקה זו שהניבה לו קרוב ל-10 מיליון דולר. 180Solutions מסיאטל צמחה בזכות רשת פרסום שפיתחה ליישומי אינטרנט. היא חיפשה מוצר פופולרי כדי לשלב מעליו את שטח הפרסום שלה וכך אותרה רכישת הוטבר. החברה המשיכה להעסיק 55 עובדים עד סוף 2008, אז נסגרה ועובדיה פוטרו. עם זאת, הוטבר הוציאה תחתיה עובדים שהפכו לדור המייסד של תעשיית האינטרנט בישראל, מעין 'מאפיית הוטבר' שהביאה לייסוד חברות בולטות במיוחד בתעשייה.
המרכזי שבהם הוא מוטי אנקונינה, שהיה המפתח הראשון של הוטבר. אנקונינה עומד היום בראש מונטרה, פלטפורמת סרגלי כלים המתחרה בקונדואיט ונמצאת בבעלות חלקית של איירון סורס. בוגרים נוספים של הוטבר הם מייסדי פיקסיה יניב בן סעדון ויריב דוידוביץ, מייסדי גיגיה ערן קוטנר, אייל מגן ורולי אליעזרוב, מייסד מטהקפה אייל הרצוג, מייסדי Tictacti אייל מרגלית וניר חגשורי. גם ירון אורנשטיין, בעברו מנהל מוצר בכיר בהוטבר נחשב כיום אחד ממייסדיה של Pops וגיל שולמן, ממקימי אמובי, מייסד בימים אלה סטארט-אפ חדש עם ימי גליק, עבד בעברו כמנהל מוצר בהוטבר. גם זוהר לבקוביץ, עוד אחד ממייסדי אמובי, החל את דרכו בסמארטשופר, פעילות השוואת המחירים של הוטבר.
גוגל נתנה דחיפה לתחום
רשמת פטנט על הסרגל הדינמי שנשלט מרחוק. זה אומר שכל מי שמשתמש בטולבר דינמי צריך לשלם תמלוגים?
"מעולם לא עשינו אכיפה של הפטנט ובסוף מכרנו את החברה שהיתה הבעלים של הפטנט. לדעתי אפשר לעשות ממנו כסף אבל הוא כבר הוא לא בידיים שלי".
שוק הסרגלים התרחב במיוחד בארבע השנים האחרונות, יותר מעשר שנים אחרי שהוטבר הוקמה. בבילון צמחה מאוד, קונדואיט הגדילה את שוויה למעל מיליארד דולר. מה בעצם קרה כאן שלא קרה עד עכשיו ?
"האירוע המכונן הגיע לפני שש שנים כשגוגל נכנסה לתמונה. היתה זו קונדואיט הישראלית שהביאה את ענקית החיפוש לחתום על הסכם בלעדי, במסגרתו קונדואיט הופכת למפיצת סרגלי כלים עם מנוע חיפוש של גוגל, ובתמורה גוגל תשתף את קונדואיט בהכנסות מחיפוש".
"ברגע שקונדואיט הסכימה לחתום עם חברה כלשהי על שיתוף בהכנסות מפרסום, זה פתח את הדלת למודל עסקי חדש ויצר תמריץ חזק ביותר לשיווק ולהפצה של גוגל. וברגע שגוגל היתה מוכנה לשלם סכום על כל חיפוש, הרווחיות של ההתקנה של כל סרגל כלים עלתה פלאים. העסקה הזו שינתה את כל האקוסיסטם, וייאמר לזכותה של קונדואיט שהביאה את גוגל וחתמה איתה על הסכם היסטורי שכזה שהעניק לקונדואיט אקסקלוסיביות על הפצת חלון החיפוש של גוגל לכמה שנים. (המודל הומצא אמנם קודם לכן על ידי מפיצת תוכנות המוסיקה הישראלית איימש - א"ג)
האקסקלוסיביות הזו של קונדואיט עם גוגל היתה הדבר שמנע משחקנים אחרים לחתום על הסכם דומה עם גוגל לכמה שנים, וזה נתן לה יתרון אדיר. למרבה הפליאה, מי שבחר שלא לחדש את ההסכם היתה דווקא קונדואיט שקיבלה ככל הנראה הצעה טובה יותר מבינג, והפסיקה את ההסכם עם גוגל להפתעתה הרבה. לא היה מדובר רק בהפצה של מנוע בינג מעתה והלאה אלא גם העברת המנויים הקיימים שלה מגוגל לבינג. ההחלטה של קונדואיט השפיעה בדיעבד גם על גוגל: זו אמרה לעצמה: אם זה המצב, כדאי שגם אנחנו נעבוד עם כמה שחקנים במקביל.
חוץ מקונדואיט פעילות כאן גם ענקיות אינטרנט נוספות כמו בבילון, פריון, איירון סורס, שמקבלות גם הן יחס VIP מגוגל.
"היחס של גוגל לחברות האלה הוא יחס של אהבה-שנאה. גוגל היתה מעדיפה שכולם ישתמשו בגוגל ישירות ולא דרך מתווך, אבל המציאות היא אחרת. זו הסיבה שגוגל מוצאת את עצמה מתחלקת ברווחים עם ענקיות האינטרנט הישראליות: אלו הן חברות גדולות בעלות שליטה גדולה במסת משתמשים ובדפדפנים והיכולת הזו הופכת אותן לגורמים שגוגל לא יכולה בלעדיהן".
יחסים טובים עם גוגל. קונדואיט צילום: עמית שעל לאחרונה גוגל הקשיחה מאוד את תנאי השימוש במ שהיא מאפשרת לענקיות סרגלי הכלים להפיץ אותה. זה די פגע בענף התוכנות החינמיות בישראל שבו פעילות בבילון, פריון, איימש ואיירון סורס.
"זה נכון שגוגל לא אוהבת את תעשיית ההורדות של התוכנות החינמיות אבל לא יכולה גם בלעדיה. תעשיית ההורדות שולטת בנתח משמעותי מחלונות החיפוש, עם כ- 10% מכלל החיפושים. גוגל ובינג מתחרות ביניהן על כל שבריר אחוז מנתח החיפוש העולמי, כך שחברה ישראלית שמסייעת לה להזיז שברירי אחוזים מכאן לשם היא נכס אדיר לגוגל".
"אבל אני רואה את הרגולציה הפנימית של גוגל שתרסן את מפיצות התוכנה שלה כהזדמנות ענקית לבינג להכנס לתחום. השותפות שלה עם יאהו שבראשה עומדת מאריסה מאייר, מנכ"לית שמראה רעב גדול להצלחה, יכול לתת 'פייט' לגוגל, אם היא תזהה את התוכנות החינמיות כערוץ הפצה נוסף להגדלת הטראפיק שלה".
ועד כמה בינג מהווה תחרות לגוגל בתשלום לחברות התוכנות החינמיות על ההפצה שלה?
"גוגל עדיין משלמת להן משמעותית יותר פשוט בגלל שיש לה יותר מפרסמים. אבל אני בהחלט רואה את בינג נכנסת לשותפות עם חברות התוכנות החינמיות ויוצרת תחרות בריאה בשוק. למרות שהיא אנדרדוג, היא פיתחה שוק פרסום מבוסס מילים (Adwords) מפותח, אם כי מצומצם בהיקפו. בינג עדיין פעילה בעיקר בארה"ב, אבל לדעתי זה רק עניין של זמן עד שהיא תתרחב לשווקים הבינלאומיים, ואם זה לא יקרה עכשיו, זה יקח שנה או שנתיים, אבל זה בסוף יקרה".
הרגולציה של גוגל פגעה במניות חברות התוכנה החינמיות הבורסאיות. ענף שכל כולו נשלט בכוונותיהם הטובות של לארי פייג' וסרגיי ברין ראוי למסחר בבורסה ולאמון המשקיעים?
"כל מי שמושקע בבורסה מסכן את כספו במידה מסוימת, והשקעה בחברות אינטרנט בכלל היא דבר מסוכן: ראה מה קרה לפייסבוק או לגרופון שמתקשה להתאושש. בתחום ההורדות אנחנו מדברים גם על סיכון נוסף והוא התלות בעסקאות בודדות ומועטות שחותמות עליהן חברות התוכנה עם גוגל או בינג. הסיכון הוא רב, אבל המכפילים למי שמרוויח גדולים".
אילו טכנולוגיות חדשות הוצגו בתעשיית התוכנות החינמיות וסרגלי הכלים שהרשימו אותך במיוחד?
"מה שחברת איירון סורס הישראלית עשתה הוא דבר מדהים: הם המציאו קטגוריה חדשה בענף התוכנות החינמיות: הם באו ונתנו מוצר טכנולוגי, מנוע התקנות תוכנה ('אינסטולר') שנותן מענה לחברות תוכנה שרוצות להתקין את סרגל הכלים שלהן, ומשמש גם כרשת פרסום".
ענף סרגלי הכלים ספג ביקורת רבה: זו תעשיית ספאם, שמתקינה תוכנות שנמצאות על הקו בין הלגיטימי ללא-לגיטמי. האם הביקורת הזו עניינית או שמדובר בסנטימנט שלילי כלפי תעשיה ישראלית מצליחה?
"קשה לעשות את זה אבל צריך לעשות הפרדה בין חברות שמכבדות את המשתמשים שלהן ומאפשרות להם חופש בחירה, לכל השאר. אם המשתמש נמצא בשליטה, יכול להתקין ולהסיר את התוכנה בחפשיות, אין כאן שום דבר רע. אינקרדימייל (כיום פריון) היא דוגמה טובה לכך. ואם ספקית התוכנה מקבלת עמלה מחיפושים בגוגל, אז מה רע בזה? אני לא אכנס לשמות אבל ישנן חברות שמטעות את המשתמש, מתקינות תוכנה בצורה לא לגטימית ולא מאפשרות לו להסיר בקלות".
פרסומות, חיפוש - ואפילו מדיה חברתית שהקדימה את פייסבוק. הוטבר
"המשתמש לא מבין מה מותקן ומה עושה מה שמותקן, וזה מתחיל להיות אפור,אולי אפילו שחור בהונאה של המשתמש. אין ספק שיש אנשים שלוקחים את זה רחוק, והתקנה ללא ידיעה היא ממש עבירה על החוק. ובאמת, מה ההבדל בין זה לבין פריצה למחשב? למה לא פשוט לכתוב וירוס שיפרוץ לך למחשב. הבעיה היא ששמים את כל התוכנות האלה באותה קטגוריה עם החברות הלגיטימיות ומתייגים את כולם כספאם".
אולי רוב התוכנות הישראליות משחקות את המשחק בצורה לא הוגנת?
"אני לא יודע להגיד לך את זה. זה לא שאני פעיל בתעשייה הזו, יושב ומתקין את כל התוכנות והסרגלים כדי לבדוק מה כל אחד עושה. אין ספק שישראלים הולכים בגלל החוכמה והתושיה שלהם למקומות שיש כסף. הם לא אוהבים להרגיש את התחושה שהם יבנו משהו ואולי יום אחד מישהו יקנה את זה בגלל העיניים היפות שלהם. הם צריכים קרקע יציבה עם זכות קיום. אז חברות שעוסקות בטכנולוגיות לפורנו , קזינו, הורדות של חיפוש, אלה דברים שמוכיחים שיש כסף, והישראלים מנסים להביא חדשנות מסביב לתעשיות הללו. הם לפחות יודעים שיש להם נפט ביד. הם לא צריכים לחפור ולראות האם יש או אין. הם לא צריכים את החסדים של הקרנות ולא של הקונים"
ואתה גאה בתעשייה היום?
"מאוד גאה. בבילון עשו עבודה נהדרת. הם שינו את המוצר הפופולרי שלהם, תוכנת התרגום למודל של תוכנה חינמית המשלבת מנוע חיפוש ועשיית כסף מחיפוש, אחרי שבמשך שנים התוכנה שלהם נמכרה בתשלום. נועם לניר לקח חברה שיכול להיות שהיתה נסגרת בלעדיו, הוא מצא מודל אחר, ועשה היסטוריה. גם קונדואיט עשו עבודה מדהימה. אני גאה בזה שהצליחו לבנות את החברה הגדולה הזו מהארץ. בנו כאן חברה עם הכנסות אדירות שתומכים בעשרות מפיצים, מטריה של חברות שתומכות בהן - גם הן ישראליות. אני לא לוקח קרדיט על החברות האלה. היזמים בנו אותן והביאו אותם למקום הזה שבו הן נמצאות כיום. זה לא שלי".
