אנשי קרנות הון סיכון - מי לעזאזל אתם חושבים שאתם?

רוצה כסף? רד על ארבע

לאנדי דאן, מנכ"ל חברת Bonobos, נשרף הפיוז. הוא הכריז מלחמה על אחת הקבוצות החזקות ביותר בתעשייה - נציגי קרנות ההון סיכון. לא מדובר פה במישהו שמתמרמר על שלא מממנים אותו; החברה שלו, שמוכרת בגדים ברשת בעזרת קידום המוצרים במדיה החברתית, גייסה 30 מיליון דולר. לדברי המנכ"ל, הוא ירק דם עד שהצליח להשיג את המימון. הוא מטיח בפניהם של נציגי הקרנות שהם חיים בעסק גווע ופשוט עוד לא יודעים את זה. לטענתו, הסיבה לכך היא שבתחום שלהם, צריך להיות בינוני ומטה כדי לשרוד. 

מתלהבים מהרעיון שלך, אך משחיתים את זמנך צילום: shutterstock

הבעיה של דאן היתה מוכרת לכל משורר מימי הביניים: הצורך להתחנף לבעלי ממון שיכולים לעיתים להיות אנשים בורים, שחצנים שחושבים שהשמש זורחת להם מחלקים אנטומיים מסוימים - וזאת משום שאיתרע מזלם לשבת על ערימת מזומנים שאתה צריך למחייתך. יש דברים שלא משתנים.  

מחיר הפאניקה

"תקדימים גרועים יוצרים חוקים גרועים," אומר הפתגם הישן. לפיו, ההיסטריה שגוגרים פשעים מזעזעים עלולה להוליד חוקים ותקנות שיפגעו בציבור ולא יגנו עליו. האמריקאים כבר התאוששו, פחות או יותר, מהטראומה של התקפות ה-11 בספטמבר, במיוחד כשהסתבר שלטרור האיסלאמי אין יכולת לחזור על התקפות בסדר גודל כזה. החוקים האיומים שהועברו בשבועות הראשונים שאחרי ההתקפה נשארו - ושללו חירויות מאזרחי ארה"ב.

בשבוע שעבר אירעה התקפת טרור בבריטניה, במסגרתה שני ג'יהאדיסטים חטפו ורצחו חייל בריטי. לונדון לא חוותה התקפה רצינית מאז יולי 2005, והתוצאה היתה היסטריה. אפילו שרת הפנים תרזה מיי, דמות שקולה ושפויה במיוחד, נסחפה עם ההמון.

שרת הפנים של בריטניה, תרזה מיי צילום: רויטרס

השרה מתכננת לצנזר את הרשת הבריטית ולאסור על הפעלת אתרים שמקדמים ג'יהאד - ביניהם, גם כאלה שלא מטיפים בפועל לאלימות. החוק הבריטי הנוכחי כבר מאפשר לעצור ולאסור גורמים שמטיפים להתקוממות חמושה. העניין מסתבך כשהולכים צעד או שניים קדימה ועוצרים גם מי שמתבטא באופן שעשוי לגרום למישהו לפעול באלימות.

אם חוק כזה יעבור כאן בישראל, יצטרכו להרחיק כמה פוליטיקאים מהמסך; הרבה ממה שהם אומרים גורם לי לתגובות אלימות (כלפי חפצים חסרי ישע). חלקם כבר אמרו דברים שגררו פגיעה בבני אדם; תשאלו את חנניה, אזרח ישראלי ממוצא אתיופי שהותקף לפני כשנה כי המון מוסת החליט שהוא נראה סודני.

אם החוק של מיי יעבור, אם מוחות שקולים יותר לא יתגברו, אפשר להניח בבטחון שתוך זמן לא רב הוא ישמש כנגד קבוצה שמיי תומכת בה.

פייסבוק ב(עוד) נסיגה צרפתית

הדבר החיובי בפייסבוק - כמעט הדבר היחיד החיובי בה, לראייתי - הוא שהרבה יותר קל להשפיע עליה מאשר על מעצמות אינטרנט אחרות. קמפיין מספיק אגרסיבי, והיא ממהרת להניף את הדגל הלבן. כמובן, אנחנו מדברים על חברה סוציופטית, כך שהיא לא חשה עצמה מחויבת לממש את ההתחייבויות שלה; אבל קל מאוד לגרום לה לסגת. אם מתמידים בלחץ, היא אפילו תעמוד בדבריה.

המקרה שלנו הוא הצביעות הפוריטנית הרגילה: פייסבוק לא מאפשרת להעלות תמונות עירום ומנהלת קמפיין ידוע לשמצה נגד נשים מניקות, אבל אלימות כלפי נשים היא כבר משהו אחר. אם אתה רוצה לפתוח עמוד שמקדם אונס, לך על זה. בערך כמו העמדה של פייסבוק כלפי עמודי הכחשת שואה.

השד אינו נורא כל כך, ברגע שצועקים עליו מספיק

שורה של ארגונים פמיניסטיים פתחו בקמפיין כנגד העמדה הזו של פייסבוק, והם הצליחו תוך זמן קצר להבהיר למפרסמים גדולים של פייסבוק שאם הם לא מצטרפים אליהם, גם הם יהיו מטרה לחרם. התוצאה: כחודש אחרי תחילת הקמפיין, פייסבוק הודיעה שהנהלים הנוכחיים שלה לא הוכיחו את עצמם בכל מה שקשור לבלימת דיבור שנאה, במיוחד כלפי נשים, ושכעת היא תבחן מחדש את הנהלים שלה בנושא. 

ככה זה עם חברות: צריך להכות אותן במקום שכואב להן באמת, בכיס. העניין הוא שפייסבוק, כאמור, היא סוציופטית. ההבטחה ל"בחון מחדש את הנהלים" נחמדה, אבל לא מספיקה. צריך יהיה לעקוב אחריה ולוודא שהיא עומדת בדבריה, ואם לא - להוציא שוב את הנבוט.

עלול להכיל בוטנים

שתי חברות תוכן, וורנר ו-NBC יוניברסל, מפציצות את גוגל בבקשות להסרת תוכן: הן (ואחרות) שולחות לה קישורים, טוענות שהם מכילים תוכן מוגן, ודורשות להעיף אותם מתוצאות החיפוש.

חלק ניכר מהבקשות הללו שגויות וכלל לא מכילות תוכן מוגן. במקרה מעיק במיוחד, דורשות כעת שתי התועבות מגוגל לפסול את עמוד הבית של Mega, אתר הקבצים של קים דוטקום. עמוד הבית, חשוב לציין, לא מכיל שום קבצים. מה ששתי התועבות רוצות הוא לפסול אפריורי, בלי שום בדיקה, כל קובץ שעולה למגה, לא כי הן הוכיחו שהוא מכיל תוכן ששייך להן, אלא משום שהוא עלול להכיל תוכן כזה.

זה לא מה שהוא עשה, זה מה שהוא (אולי) יעשה. Mega

קים דוטקום, אולי הקורבן הבולט ביותר של פסיכוזת מלחמת זכויות היוצרים, לא משועשע. הוא מזכיר כיצד הורידו את השיר שיצר על מגהאפלוד, בתואנת שווא שהוא מפר זכויות יוצרים. על מה שקרה למגהאפלוד עצמה הוא לא צריך להרחיב את הדיבור. לזכותה של גוגל ייאמר שהיא בעטה את התביעה של שתי התועבות מכל המדרגות.

קצרצרים

1. נראה שטים קוק, האיש והאגו, מנסה את כוחו גם בסטנד-אפ. הוא נשא אתמול נאום שבו הוא הרבה לא לדבר על דברים, אלא בעיקר לרמוז עליהם. למה? כי מניית אפל צריכה כל סיוע אפשרי ולחישה מרומזת יעילה הרבה יותר מעוד מוצר שיגרור פיהוקים. בין כל הרמזים שגיהק המנכ"ל בלטה לה הצהרה אחת - "אנחנו לא נוקטים בגימיקי מסים". איזה קטע; אפל נוקטת באם כל גימיקי המסים. היא מעבירה רשמית את רוב הכסף שלה דרך חברת קש אירית שלא משלמת שם מסים כדי לא לשלם מסים, בזמן שהכסף עצמו לא עוזב את ארה"ב. אין יותר גימיק מסים מזה. מי שקונה את השטויות של קוק על מסים כנראה לא טורח לקרוא חדשות. למה הוא ניסה את זה בכל זאת? כי הוא יודע שזה יעבוד על חברי הכת של אפל, שנמצאים בדיסוננס קוגניטיבי מסוים. הבעיה של קוק היא שסטיב ג'ובס התפגר ולקח איתו את שדה עיוות המציאות של אפל. אנשים מתחילים להתעורר.

טים קוק. יש כאן מישהו מקופרטינו? צילום: בלומברג

2. אחד מחברי אנונימוס ומנהיגי לולזסק, ג'רמי האמונד, גילה שבסופו שהוא הרבה דברים, אבל לא אנונימי. למרבה השמחה, הוא גילה את זה דרך תא המעצר. האמונד, שכבר עצור 15 חודשים בשל חלקו בשורה של התקפות סייבר, הודה אמש (ג') בכך שהיה חלק מההתקפה על חברת המודיעין (הכושלת להחריד) סטראטפור. כחלק מעסקת טיעון, הוא צפוי לעונש של עד עשר שנים. מה למדנו? ונדליזם מקוון לא משתלם; אפשר להניח שהאקרים אינם בדיוק בראש שרשרת המזון של בית הכלא.

3. אחד המשטרים הקומוניסטיים האחרונים בעולם, קובה של האחים קסטרו, מתחיל לאפשר לאזרחיו להשתמש ברשת. בקרוב יוקמו שם כ-100 בתי קפה אינטרנט. המחירים פסיכיים: 4.5 דולר לשעת גלישה, כאשר השכר הממוצע הוא 20 דולר לחודש. כמו בכל חברה קומוניסטית, יש שכבת אליטה שמקבלת הרבה, הרבה יותר. מותר לנחש שהמשטר מנסה לרצות את השכבה הזו כדי להבטיח את הישרדותו.

4. סימנים מעודדים באל קעידה: מסמכים של הארגון שנתפסו מעידים על כך שהבכירים שלו צופים ביותר מדי סרטונים על ניהול חברות. הם דורשים מדרג הביניים שלהם לספק תיעוד מדוקדק של ההוצאות שלהם, לענות לטלפונים בזמן, להגיע לפגישות ולעמוד ביעדי התפוקה (פיגועים, כמובן). במכתב נזיפה לאחד מאנשי דרג הביניים, חטף הסכן על הראש על כך שהצליח לגייס רק 900,000 דולר אחרי חטיפה, במקום לעמוד בתקן של שלושה מיליון. בסופו של דבר, נמאס לאיש - מוכתר בלמוכתר - והוא פרש מהתאגיד כדי להקים סטארט-אפ משלו, פחות מכופתר. למרבה הצער, מסתבר שהוא די טוב במה שהוא עושה: זמן קצר לאחר שפרש מאל קעידה, ביצע מספר פיגועים בצפון אפריקה.

5. בית ספר בקנדה איבד את זה: התלמידים היו אמורים למסור את הסלולרים שלהם קודם לבחינה במתמטיקה, מה שאומר שבית הספר לא באמת סומך על התלמידים שלו. כשגילתה המורה שיש בידה סלולרי אחד פחות ממספר התלמידים, הכיתה כולה אולצה להתפשט בזמן שהמורים חיפשו אחרי הסלולר האבוד. המורה לא חשבה לרגע שאולי יש ילד שפשוט אין בבעלותו טלפון. מורה טוב - מורה לחיים.

להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)