גוגל גלאס: אין כניסה לפורנוגרפיה

משקפי גוגל בתצוגת אופנה בניו יורק צילום: איי פי

גוגל, שהיתה צריכה את ההתפתחות הזו כמו שמדינה נטולת רופאים צריכה מחלה חשוכת מרפא, הודיעה בתגובה על כך שהיא אוסרת על פורנו בגלאס. זה שינוי של כללי הפיתוח, שתפס את יצרני האפליקציה בהפתעה. ברור למה גוגל לא מתלהבת מהרעיון: גם כך גלאס נחשב לכלי שמאפשר להפשיט את פרטיותם של בני אדם מעליהם, משום שהוא מאפשר צילום ללא כל רעש או סימן חיצוני. אם התופעה של צילומים פוגעניים של אנשים באמצעות גלאס תתפשט, המחוקקים שרוצים לאסור על המכשיר הבעייתי הזה - חלקם כבר הגישו הצעות חוק - יקבלו רוח גבית בעוצמה של הוריקן. פורנו-גלאס יכול לחסל את פרויקט המשקפיים עצמו.

השאלה היא האם גוגל באמת חושבת שהיא תוכל לשלוט בכך. פורנו, אומרת חוכמת ההמון, הוא מה שהצעיד את הרשת קדימה: אנשים רצו יותר יכולות לצפות בו ולכן הרשת התקדמה. הנסיונות למנוע מאנשים גישה אליו משולים לנסיונות למנוע מכירת אלכוהול בארה"ב: כשיותר מדי אנשים רוצים משהו, הם ישיגו אותו גם אם החוק לא מתלהב מכך – והתוצאה תהיה עליה בפשע המאורגן, הפיכת יותר אנשים לפושעים בעל כורחם, ובונוס נלווה של בוז רחב לחוק ולאוכפים אותו (שמצידם, במצבים כאלה, מושחתים תוך זמן קצר להדהים).

רקע דברים שרואים משם: משקפי גוגל גלאס מגיעים לתחום הפורנו חברה המתמחה בפיתוח יישומים לתעשיית הבידור למבוגרים הודיעה כי תחשוף בקרוב אפליקציה למשקפיים החכמים, אשר תהפוך את חוויית צריכת הפורנו לאישית וקרובה מאי פעם הראל עילם, 2 תגובות לכתבה המלאה 

איך בדיוק תמנע גוגל ממפתחים ליצור אפליקציות פורנו? כדי לעשות את זה, היא תצטרך ללכת בדרכה של אפל: ליצור אפסטור סגור שבו כל אפליקציה עוברת את האישור שלה. זה בדיוק האתוס ההפוך מזה שהיא מצהירה עליו כבר שנים. יתר על כן, היא לא תוכל לאסור על אנשים לפתוח חנויות אפליקציות מתחרות - יש כמה וכמה כאלה לאייפון - ואחרי הכל, אנחנו מדברים על חברה שלאחרונה הסבירה למפתחים איך לפרוץ את גלאס, תוך שהיא מזהירה שהם לוקחים על עצמם את הסיכונים הנלווים.

יש להניח שבגוגל יודעים את כל זה גם בלי לקרוא את דו"ח טכנולוגי. אז מה פשר ההצהרה שלה? פשוט מאוד: יח"צ נקי, שאומר "שמעו, אנחנו הוצאנו צו תקיף, אבל הים מסרב להשמע לנו".

מדליף מידע או בוגד במולדת?

הקשר בין חוק לחוק צבאי, אמר פעם קלמנסו, הוא כמו הקשר בין מוזיקה צבאית למוזיקה. אתמול (ב') נפתח משפטו של ברדלי מאנינג, החייל שהדליף את מסמכי וויקיליקס  - ואת הסרטון המזעזע שכונה "נזק היקפי", בו רואים איך טייסים אמריקאים רוצחים עיתונאים בעיראק (סרטון שהפנטגון נלחם בציפורניים כדי להסתיר). מאנינג מואשם בשורה של עבירות, אבל העבירה האמיתית דווקא לא מופיעה בכתב האישום: הוא גרם לצבא האמריקאי להיראות מטומטם ואכזרי.

התובע הצבאי, ג'ו מורו, טען שבכך שמאנינג מסר מידע לוויקיליקס הוא "העביר מידע לאויב". ההאשמה של סיוע לאויב בעת מלחמה היא חמורה במיוחד והיא יכולה לשאת עונש מוות. כלומר, מבחינת צבא ארה"ב, הדלפת מידע לארגון עיתונאי היא לא פחות מבגידה וצריכה להיענש ככזו.

אזהרה: תמונות קשות לצפיה

הטענה הזו לא מחזיקה מים: היסטורית, החוקים של ארה"ב היו מאוד הדוקים בכל מה שקשור לבגידה, בדיוק בגלל משום שמייסדי המדינה הבינו שחוקים רחבים הם נשק נפלא עבור כל ממשלה. זה הרעיון שעומד מאחורי השאיפה להגביל את כוחו של השלטון - רעיון עליו עמד יוליוס קיסר בוויכוח שלו מול קיקרו בפרשת הקושרים של קטילינה - כדי להשתיק את יריביו. היסטורית, היה צורך להוכיח קשר ישיר בין הבוגד לכאורה ובין הממשלה הזרה שאיתה לכאורה קשר. אפילו התביעה הצבאית לא טוענת שהיה קשר כזה בין מאנינג ובין אויבי ארה"ב. היא טוענת, עם זאת, שבן לאדן ביקש וקיבל מוויקיליקס מידע. מעניין איך התובע מתכוון להוכיח את הטענה המשונה הזו. 

הצבא מתכוון להביא 131 עדי תביעה, כשרובם המכריע יישענו על "מידע מסווג", קרי ראיות סודיות. למאנינג, לעומת זאת, מותר להביא עד הגנה אחד. אם הממשלה רוצה לארגן לעצמה קדוש מעונה, היא עושה עבודה מצוינת.

מה שווים אנליסטים?

אתמול (ב') נרשמה התדרדרות נוספת במצבה של החברה הנכלולית זינגה: היא הודיעה על פיטורי 520 עובדים, שהם כ-18% מכוח העבודה שלה. על פי דיווח שטרם אושר, בין המפוטרים נמצאים גם כל עובדי חברת OMGPOP, שיצרה את הלהיט היחיד Draw Something ושעבורה שילמה זינגה 180 מיליון דולר. חלק מעובדי אומגפופ דיווחו בטוויטר שזינגה בעטה אותם לדרכם.

עתיד מזהיר לזינגה, מה? תשאלו את 520 העובדים שפוטרו צילום: בלומברג

בדרך כלל, פיטורים גורמים למשקיעים להאמין בחברה - כי בעליל מי שלא יודע לנהל וצריך לכרות את מטה לחמם של עובדים ראוי לאמון. לא הפעם: הסחר במניות זינגה הופסק זמנית, וכשהוא התחדש היא התרסקה בעוד 10.8%. היא נסחרת עכשיו סביב שלושה דולר; כשהיא הונפקה, לפני פחות משנה וחצי, היא נסחרה בתריסר.  

מעניין, על כן, להיזכר בשלל התשבוחות שהמטירו כותבי טכנולוגיה ואנליסטים על החברה הזו לפני שהיא הונפקה ונאלצה לדווח נתוני אמת. הניו יורק טיימס תהה אם היא תהיה "הגוגל של המשחקים"; בכיר בקליינר פרקינס טען שהיא מכילה "ארבעה שיבושים" של המודל המקובל של משחקים, כנראה מתוך תפיסה שזה משהו חיובי; פרד וילסון, משקיע שאוהב לכתוב בבלוג שלו, טען בשעתו שהמודל העסקי של זינגה, מכירת טובין וירטואליים, יציב. ויש עוד דוגמאות רבות. עם קצת מזל, עד סוף השנה ניפטר מהתועבה הזו.

מודל חדש

עיתון אמריקאי, השיקאגו סאן טיימס, נמצא בצרות כלכליות. הפתרון שלו חדשני למדי, אם כי בעייתי. בשבוע שעבר פיטר העיתון את כל הצלמים שלו, ומעכשיו הוא יישען על שני מקורות לצרכי צילומים: הוא ישכור צלמים על בסיס פרילאנס למקרים מיוחדים - וכל העיתונאים שלו יעברו קורס בצילום באמצעות סמארטפון (אייפון, במקרה של מערכת הסאן טיימס).

המטרה של הקורס היא לגרום לעיתונאים להבין איך להפעיל את הגרוטאה שלהם כך שתצלם תמונה ראויה למחצה, ואיך להעביר אותה למערכת במהירות שיא באמצעות החיבור הסלולרי שלהם. למה "ראויה למחצה"? כי ברוב מוחלט של המקרים, עדשת של האייפון לא מסוגלת להתמודד עם תנאי צילום באותו האופן שמצלמה אמיתית יכולה.

מצלמה טובה, אבל ממש לא ברמה של צילומי עיתונות. אייפון 5 צילום: אוראל כהן

כשמוכרים לכם שמה שחשוב זה נתון כמו מגה-פיקסל, עובדים עליכם: מה שחשוב הוא גודל המעבד של המצלמה והעדשה שלה. ככל שהעדשה גדולה יותר, היא קולטת יותר אור. כשהיא קולטת יותר אור, היא מתפקדת יותר טוב ולא צריכה מבזק, כלי מובהק להריסת תמונות; דיוויד הובי, צלם שמתמחה בשימוש יצירתי בפלאש, כתב פעם שהסיבה היחידה שיצרניות מצלמות משווקות את הפלאש המורכב על המצלמה כתכונה הוא שאף אחד לא היה קונה אותו כבאג - בטח לא עם השם הראוי לו, "מחולל הכיעור". העדשה של האייפון זעירה ואיכות התמונה מוגבלת - אבל נראה שהשיקאגו סאן טיימס צריך לעשות כמה בחירות קשות, מהיעדר ממון.

קצרצרים

1. משטרת לוס אנג'לס הוזנקה לבניין משרדים בעיר, אחרי שאחד מהעבדים בו לחץ על לחצן מצוקה. כשהגיעו השוטרים לזירה, גילו שבאחד המשרדים התבצר מחבל חמוש אימתני. ההנחה הטבעית שלהם היתה שמדובר במקרה חטיפת בני ערובה ולכן ניסו לנהל מו"מ עם החוטףץ הוא, מצידו, עמד באחד מחלונות הבניין, חסר פחד וחמוש מכף רגל עוד ראש. היה זה פסל בגודל חי של לוחם מהמשחק Call of Duty - שכדרכם של פסלים, התעלם מניסיונות המו"מ של המשטרה. רק כשהסתערו באומץ על המחבל האימתני, קלטו השוטרים את טעותם. משטרת ישראל, מאחוריך.

2. אתמול (ב') החל משפט קנוניית הספרים של אפל. כזכור, הטענה היתה שאפל קשרה עם המו"לים הגדולים כדי להעלות את מחירי הספרים הדיגיטליים מ-9.99 דולר, המחיר הקבוע של אמזון, ל-12.99 דולר. עוכרי הדין של אפל, שההתמחות שלהם היא במריחת זמן, בילו את רוב היום הראשון בבית המשפט ביבבות על כך שהם לא חושבים שהמשפט יהיה הוגן, אחרי שהשופטת אמרה בהליך הקדם משפטי שנראה לה שלמדינה יש את הראיות הנדרשות. השופטת השיבה שהיא לא תהיה נגד אפל, "אלא אם הראיות יהיו נגד אפל". המדינה פרסמה חלק מהראיות שלה, ביניהן העובדה שהקושר העיקרי, סטיב ג'ובס, השיב לשאלת כתבים על כך שהמחיר של הספרים של אמזון נמוך משל אפל בהבטחה שהמחירים יהיו זהים. בכירה באחת מחברות ההוצאה לאור כתבה מייל מיד לאחר מכן ובו כתבה שההצהרה של ג'ובס היתה "מטומטמת להדהים". יופי של יום ראשון.

3. בעיה לא צפויה: הפדרציה הלאומית של העיוורים בארה"ב מתלוננת על כך שחבריה רוצים לחתום על עצומה מקוונת שמופיעה באתר הבית הלבן וקוראת להפוך חומר מודפס לנגיש יותר ללקויי ראיה - אך אינם יכולים. למה? כי כדי להגיע לעצומה עצמה הם צריכים לעבור דרך קאפצ'ה. בעמותה טוענים שהדבר פוגע בזכותם החוקתית "לפנות לממשלה בבקשה לתיקון עוול". לקויי ראיה משתמשים בקוראי מסכים כדי לפרש את הטקסט שמופיע באתרים - ומתקנים אלה לא מסוגלים להתמודד עם קאפצ'ה.

4. טוויסט בעלילה המרתקת של חברת הנוכלות פרנדה. זו, כזכור, היא חברת עוכרי דין שהג'וב שלה בחיים הוא לתבוע אנשים על כך שהם הורידו סרטי פורנו, או ליתר דיוק לאיים עליהם בתביעה כדי שהם ישלמו לה. כשהיא אולצה ללכת לבית המשפט, התוצאות היו קטסטרופליות מבחינתה. עכשיו טוען עורך דין של לקוח שהחברה ניסתה לסחוט שהוא בדק ומצא שהטורנט היחיד של הסרט שבגללו יצאה פרנדה לשורה של תביעות הועלה לרשת על ידי אחד מעוכרי הדין הבכירים של פרנדה עצמה. סוף גנב לתליה.