ארגון הצרכנים בארה"ב דורש לבטל את מכירת Waze לגוגל

ארגון הצרכנים בארה"ב שלח מכתב פומבי לממונה על הגבלים עסקיים במדינה, ובו הוא קורא לבטל את עסקת הרכישה של החברה הישראלית ווייז (Waze) בידי גוגל. זאת משום שלדבריו גוגל כבר שולטת בשוק המיפוי המקוון באמצעות שירות גוגל Maps. לטענת הארגון, "ענקית האינטרנט הצליחה למנף את השירות באמצעות העדפתו על פני מתחרים כגון Mapquest בתוצאות החיפוש שלה. עם רכישת ווייז, מוציאה גוגל את המתחרה העיקרית שלה מזירת הסלולר. יתרה מזאת, הרכישה תאפשר לה גישה לכמות גדולה יותר של מידע אונליין, דבר שיגביר את השליטה שלה בזירת האינטרנט".

ארגון הצרכנים מזכיר את דבריו של מנכ"ל ווייז נועם ברדין, שאמר כי "מפות לסלולר הן כמו חיפוש לרשת. לכן מבחינתנו אנחנו המתחרה היחיד של גוגל בשוק יצירת המפות למובייל בזמן אמת". לדברי ג'ון סימפסון, מנהל תחום הפרטיות בארגון הצרכנים, "יש לקחת ברצינות את דברי ברדין. אישור עסקת ווייז מאפשר לגוגל להסיר כל מתחרה רציני. הדבר יזיק לצרכנים ויפגע בחדשנות".

סטיבן דוידוף, פרופ' למשפטים מאוניברסיטת אוהיו, טען שלשום במאמר ב"ניו יורק טיימס" כי גודל העסקה יחייב את הממשלה להתערב. לדבריו, "שתי המערכות - זו של גוגל וזו של ווייז - קשות לבנייה, ולכן כניסת מתחרים חדשים לשוק קשה ביותר. אם אפל לא הצליחה לעשות זאת למרות 400 מיליון משתמשי האייפון שלה, לא הרבה אחרים יכולים. גוגל קונה מתחרה שצומחת במהירות ומונעת מאחרים להתחרות בה. וכאן בדיוק היא מותחת את הקו האדום של החוק ככל שהיא יכולה".

נועם ברדין, מנכ"ל Waze צילום: עמית שעל

משקיעים בישראל ובעולם הופתעו שגוגל ניהלה את המו"מ עם ווייז מבלי להגיש גילוי נאות (HSR) למועצת המסחר הפדרלית, כדי שזו תבדוק את העסקה טרם אישורה. מקור המקורב לגוגל סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי גוגל דילגה על ההליך משום שנתלתה בסעיף בחוק המאפשר לא להגיש מסמך גילוי נאות במקרה שהחברה הנרכשת אינה אמריקאית ומכירותיה ושווי נכסיה פחותים מ־60.9 מיליון דולר. אמנם הכנסות ווייז לא מגיעות להיקף כזה, אך לפי דוידוף, העובדה שגוגל היתה מוכנה לשלם מיליארד דולר על הקניין הרוחני של ווייז מכניסה אותה להגדרה של חברה שיש צורך בבדיקתה. לטענתו, די בעובדה ששיעורי הצמיחה של ווייז משמעותיים להטלה של חובת בדיקה מצד רשויות החוק.

לפי מכון ברג, המתחרה Telenav חולשת על כ־33% משוק המפות הסלולריות בצפון אמריקה נכון ל־2012, ואילו ווייז וגוגל מחזיקות יחד ב־28%. ואולם, שיעורי הצמיחה של Telenav נמוכים, ואילו ווייז הגדילה את נתח השוק שלה ב־100% בשנה שעברה וגוגל צמחה ב־30%.

ומה על המגבלות שבארץ?

עו"ד גיל רוזנברג, ראש מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד שבולת, הסביר כי למספר רשויות סמכות להתערב בעסקת ווייז-גוגל גם לאחר שביצעה סגירה מסחרית, מה שקרוי בעגה המשפטית Post-Closing Challenge. בין הרשויות האלה: משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) ,סוכנות המסחר הפדרלית (FTC), או מחלקת ההגבלים העסקיים בנציבות האירופית (EU).

"בארץ, העסקה עשויה להיות טעונה אישור מיזוג של רשות ההגבלים העסקיים, אם מחזור המכירות של וויז בשנה האחרונה עלה על 10 מיליון שקל" מסביר עו"ד רונזברג. "או אם נתח השוק שלה יחד גם גוגל בישראל בשוק הרלוונטי עולה על 50%; או אם גוגל היא מונופול, כלומר מעל ל 50% ,בשווקים אחרים. במסגרת בדיקת עסקה המובאת לאישור הרשות, אנשי המחלקה הכלכלית של הרשות בוחנים מצגות למשל ותכניות שהוצגו ע"י הרוכש לחברי הדירקטוריון. לרשות יש זכות לקבל את כל המסמכים הרלוונטיים במסגרת הליך דרישת נתונים בכדי לראות האם כחלק מהשיקולים הובאו בחשבון גם שיקולים אנטי תחרותיים".

"המבחן המהותי לפי החוק הישראלי הוא האם קיים חשש סביר לפגיעה משמעותית בשוק או בצרכנים, למשל עקב העלאת מחירים, פגיעה באיכות המוצרים הקיימים או העתידיים או במגוון הטכנולוגיות. במידה וכן, יש לממונה בארץ סמכות להתנגד לעסקה לגמרי או להתנות אותה בתנאים מבניים או התנהגותיים".