פרשנות
שיתוף משחקים ב-Xbox One: ניצחון בקרב, הפסד לתעשייה כולה
מיקרוסופט בנתה קונסולת משחקים שמעודדת רכישת משחקים דיגיטלית. הגיימרים, מצידם, מחו עד שהחברה שינתה את מדיניותה בנושא שיתוף משחקים. עם זאת, לניצחון זה מחיר כבד עבור כל תחום הגיימינג
- חדש ממיקרוסופט: עריכה משותפת של מסמכי אופיס ברשת
- דיווח: מיקרוסופט ניסתה לרכוש את נוקיה - ונכשלה
- סליחה, אפשר לקבל קצת פורנו בבקשה?
קהילת הגיימרים רואה בהתקפלות של מיקרוסופט כניצחון וכהוכחה לכוחו של הקהל. האמת, עם זאת, סבוכה יותר. הוויכוח הוא סביב המודל המסחרי של תעשיית קונסולות המשחקים: מכירת דיסקי משחקים, שגיימרים רבים התרגלו לכך שהם מדיום המשחק, שאותם אחר כך ניתן להעביר לחברים או למכור אותו.
חמור מכך, התוצאה של המאבק הגיימרים הוא גם שמיקרוסופט הרגה את אחד היכולות המיוחדות ביותר בקונסולה החדשה - היכולת לשתף משחקי דיגיטל, בחינם, עם עוד עשרה שחקנים ומשתמשים נוספים באותו הבית. התוצאה הייתה יכולה להיות אפילו שיתוף נוח יותר בין משתמשים מאשר העברת דיסקים.
הגיע הזמן לאמץ את הדיגיטל
אבל מודל העסקים הולך ומשתנה. בתחום משחקי המחשב, עיקר התעשייה כיום הוא סביב Steam וחנויות המשחקים הדיגיטליות, שבהם שחקנים רוכשים עותק דיגיטלי – שאינו ניתן להעברה או מכירה. שחקני המחשב קיבלו את המגבלה הזו כי התוצאה היא זמינות של משחקים, נוחות, גמישות ומחירים נמוכים.
Xbox One, קונסולת המשחקים החדשה של מיקרוסופט
בחנויות הדיגיטליות השונות, שחקנים נהנים מהנחות מתחלפות שמגיעות גם ל-75% ו-90%. הסיבה לכך היא הבטחון שמפתחות ומפיצות המשחקים נותנות לפלטפורמה, בזכות דרישה לחיבור מקוון, DRM וקודים חד פעמיים. התוצאה היא ירידה בשיעורי הפיראטיות ושוק המשחקים המשומשים ופריחה אמיתית בשוק משחקי המחשב.
מספר גיימרים גם הביעו חשש שחנויות הדיגיטל יצרו מעין "כלא" עם מחירים גבוהים לצרכנים. אבל ההיסטוריה מראה שזה לא המקרה. גם במקרים שבהם לא הייתה תחרות עזה, חנויות דיגיטל פעילות הביאו לירידה במחירים. סטים היא אולי מונופול ושולטת על למעלה מ-70% משוק המכירות הדיגיטליות למשחקי מחשב, אך עדיין מצליחה להציע הנחות. כך גם במקרים של חנויות הדיגיטל הנוכחיות של מיקרוסופט ל-Xbox 360.
גם מיקרוסופט – וכן, גם סוני – מודעות לכך ששוק הקונסולות עובר לדיגיטל. זה רק עניין של זמן, של מספר שנים קצרות לפני שלא נקבל יותר משחקים בדיסקים, אלא בפורמט להורדה בלבד. ללא המגבלות שמיקרוסופט שמה במקור על המכשיר - מניעת העברת משחקים משומשים, דרישה לחיבור, מגבלות אזוריות - אל תניחו שמפיצות המשחקים יביאו במהירות את ההנחות הגבוהות שיש להן בסטים גם לחנויות הדיגיטליות של הקונסולות.
אל גם תניחו כאילו מיקרוסופט הייתה מרוויחה מכל האמצעים האלו, או בחמדנות של מיקרוסופט - אמצעי DRM הם האינטרס של מפיצות המשחקים שרוצות למכור כמה שיותר משחקים, לא של יצרניות הקונסולות. אם כבר, אמצעי DRM דוחפים את הצרכנים אל הקונסולה המתחרה, והם בניגוד לאינטרס של היצרניות.
חשוב גם להבין - זהו לא שינוי שניתן לעצור, ושכל תעשיית המשחקים מכוונת אליו. למרות דבריו של יו"ר חברת EA, לארי פרובסט, על כוונת החברה להפסיק את פיתוחה של מערכת Online Pass, מפתחות המשחקים הולכות להמשיך ולהלחם בתופעת המשחקים המשומשים על ידי קודים חד-פעמיים ואמצעים אחרים.
הדיגיטל יביא שיתוף נוח יותר
פלייסטיישן 4 - המתחרה של סוני
זה אינטרס של כל הגורמים בתעשייה – של השחקנים שיכולים לקנות משחקים בלחיצת כפתור ובמחירים מוזלים, של מפתחות המשחקים שזוכות למכירות גבוהות יותר ופחות פיראטיות, ושל יצרניות הקונסולות, שיכולות לקבל כעת נתח גדול יותר ממכירת המשחקים דרך החנויות הדיגיטלות שלהן.
גם סוני מצידה דוחפת חזק חנותה המקוונת ואת שירות הסטרימינג החדש שלה. בהתחשב במצבה הפיננסי, החברה חייבת לעצמה אפיק רווח שכזה.
ההבדל היחיד הוא שמיקרוסופט ניסתה לבנות את הקונסולה שלה מראש לעולם הדיגיטל, ונכוותה מאש הגיימרים - שלמרות הכל, הם קהל שמרני במיוחד. הם רגילים לדיסקים הפיזיים שלהם, למרות שמדובר בעוף דודו שזמנו חלף. התועלת של מכירת והחלפת משחקים היא אומנם משמעותית, אבל הנוחות והמחירים הזולים של דיגיטל מפצים על כך - במיוחד במדינות כמו ישראל, שבהן המחירים בחנויות גבוהים, ושוק המשחקים יד-שנייה כמעט ואינו קיים - במיוחד לעומת המצב בארצות הברית.
אין כאן נצחון של הקהל, יש כאן ניצחון של השמרנות - וגיימרים שלא מוכנים לאמץ את עולם הדיגיטל.
