מעצמת גלישה אינטרנטית או תשתיות שלא עומדות בדרישות

האם מהירות הגלישה בישראל היא מהנמוכות במערב או דווקא גבוהה מהממוצע העולמי? התשובה נעוצה כנראה בשיטת הבדיקה.

בשבוע שעבר פרסמה חברת אקמאי דירוג של קצב הגלישה ב־128 מדינות. אקמאי מפעילה שרתים ברחבי העולם שדרכם עוברים 15%–20% מתעבורת האינטרנט הגלובלית. לפי מדידה תעבורת האינטרנט שעוברת דרך שרתי החברה, דורג קצב הגלישה בישראל במקום ה־13. הבדיקה קבעה כי מהירות הגלישה בישראל עומדת נכון לרבעון הראשון של 2013 על 6.9 מגה־ביט לשנייה - זינוק מרשים של כ־50% לעומת הבדיקה שנערכה ברבעון המקביל אשתקד.

גלישה מהירה או זוחלת? צילום: שאטרסטוק

נתונים אלה עומדים בסתירה לבדיקה שערך ארגון ה־OECD, שקבע כי ישראל נמצאת במקום ה־31 מתוך 34 מדינות הארגון בקצב הגלישה הממוצע.

החישוב הבעייתי של OECD

על פי נתוני OECD, שפורסמו בחודש שעבר, מהירות הגלישה הממוצעת בישראל היא 22 מגה־ביט לשנייה - רחוק מאוד מהמקום הראשון שבו אוחזת שבדיה עם 136 מגה־ביט, ורחוק אפילו ממחצית הקצב הממוצע של המדינות הנבדקות, שעמד על כ־45 מגה־ביט.

אלא שהדו"ח של OECD השתמש בשיטת מדידה שעלולה להיחשב כבעייתית: הארגון בחן את המהירות הממוצעת שמשווקות ספקיות האינטרנט בישראל בהשוואה לעולם, אך מדד זה לא מצביע בהכרח על הבדל במהירות הגלישה.

יכול להיות למשל, שבשבדיה מוצעת מהירות גלישה סופר־מהירה של 1 ג'יגה־ביט באזורים מסוימים במדינה. מבחינת ה־OECD נתון כזה יקפיץ אותה למקום הראשון, גם אם בפועל רק שליש מהאוכלוסייה יכול לרכוש מהירות זו.

בנוסף, ה־OECD התייחס בדו"ח שלו לבדיקה שנערכה לפני לא מעט זמן, בספטמבר 2012. בשנה שחלפה מאז ביצעו בזק ו־HOT שדרוגי מהירות משמעותיים ללקוחותיהן, שיכלו להקפיץ את ישראל קדימה בדירוג.

מדד שלישי למהירות הגלישה, שיש שיראו בו את המדויק והעדכני ביותר, הוא של חברת אוקלה. החברה מפעילה אתר פופולרי שמאפשר למשתמשים בכל העולם לבדוק את מהירות הגלישה שהם מקבלים בפועל מספקי האינטרנט שלהם. המדד של אוקלה סיכם את הבדיקות שביצעו המשתמשים מכל מדינה בחודש האחרון.

מהירות הגלישה בישראל שנמדדה בפועל באתר של אוקלה היתה 16.44 מגה־ביט לשנייה. תוצאה זו הציבה את ישראל במקום ה־22 מבין מדינות ה־OECD, אחרי ספרד וסלובקיה אבל לפני אוסטריה ואירלנד. לעומת זאת, במהירות ההעלאה (Upload) נמצאת ישראל במקום הרבה פחות מכובד, 126 בעולם, אחרי ניקרגואה ואזרבייג'ן.

אז המצב בארץ טוב או רע?

מהירות האינטרנט בישראל היא עניין רגיש בימים אלו, ומייצגת הרבה יותר מקצב הגלישה שממנו נהנה הישראלי הממוצע בפועל. מדובר בנושא רווי אינטרסים, שבמרכזו הוויכוח האם שוק תשתיות האינטרנט בישראל תחרותי מספיק והאם נדרשת הכנסת מתחרים נוספים אליו.

חברות תשתית האינטרט בישראל, HOT ובזק, ישמחו לאמץ את המדד העדכני ביותר של אקמאי . במשרד התקשורת ובחברות שרוצות להיכנס לתחום תשתיות האינטרנט יצביעו דווקא על נתוני ה־OECD המעודדים פחות. מול הנתונים, השאלה האם מצב האינטרנט בישראל הוא טוב או רע נראית עניין פוליטי לא פחות מטכנולוגי.