בשולי הרשת
איפה לא כדאי לאכול? תשאלו את טוויטר
חוקרים פיתחו מערכת שקוראת ציוצי גולשים ומזהה מקרים בהם חטפו קלקול קיבה. השיטה: ניתוח תסמיני מחלה שמופיעים בציוצים שכתבו. המערכת עשויה לסייע בעתיד באיתור התפרצות מגיפות ובמעקב אחריהן
בבניית המערכת אספו החוקרים מיליוני ציוצי טוויטר ששלחו משתמשי סמארטפונים בניו יורק. “התחלנו ביצירת אלגוריתם שמזהה ציוצים על נושא מסוים בדיוק כמעט מושלם, גם כשמדובר במילים ובביטויים מגוונים", סיפר אחד החוקרים, הנרי קאוטץ, במאמר שפרסם בניו יורק טיימס. “מידע המיקום שמוטמע בציוצים איפשר לנו לשלב אותם במאגרי מידע גיאוגרפיים".
את המידע הזה הזינו החוקרים למערכת שפיתחו, המכונה על ידם nEmesis: “היא איתרה ציוצים שנשלחו ממסעדות", הסביר קאוטץ. "כשזוהה משתמש שצייץ ממסעדה, כל הציוצים שלו מ-72 השעות הבואת נותחו על מנת לבדוק האם יש בהם מידע על סימפטומים של הרעלות מזון, כמו הקאה, שילשול, כאבי בטן או חום גבוה”.
לאורך ארבעה חודשים אספו החוקרים 3.8 מיליון ציוצים, מהם איתרו 23 אלף מבקרי מסעדות ו-480 דיווחים על הרעלת מזון. המסעדות דורגו על סמך מספר הדיווחים על הרעלת מזון מהמבקרים בהן.
המדיה החברתית תאתר מחלות
למרבה הצער, המחקר לא כולל את רשימת המסעדות מהן יש להימנע. “הדיווחים בטוויטר הם לא מדד מדויק", הסביר קאוטץ במאמר בניו יורק טיימס. “כל מקרה יחיד יכול להיות תוצאה של גורמים שאינם קשורים לארוחה במסעדה".
לדברי החוקר, המודל שיצרו לא ישמש כנראה ליצירת כלי צרכני, אלא כבסיס לעבודה של גורמים מקצועיים ולמחקר נוסף. “זיהוי מוקדם של אנשים שנדבקו במחלה הוא קריטי במניעת ועצירת התפרצויות הרסניות", נכתב במחקר. “הדרך המהירה ביותר להילחם במגיפה באזורים אורבניים הינה להגביל תנועה של אנשים נגועים לבתיהם. ואולם, אסטרטגיה זו יכילה באמת רק בראשית ההתפרצות. מחקר זה מראה באמצעות רשתות חברתיות ניתן לזהות מקרי הדבקה במהירות וביעילות".