תור הזהב של חברות אבטחת המידע חוזר אחרי שנים של יובש

האם מתנפחת בועה חדשה? 17 חברות סטארט־אפ גייסו יותר מ־70 מיליון דולר בתחום אבטחת המידע מאז תחילת השנה, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". קרוב ל־50 מיליון מתוך הסכום הזה גויס בשלושת החודשים האחרונים.

בין הגיוסים המרכזיים שנערכו רק לאחרונה: Cyvera, שמפתחת "מלכודות וירטואליות" להאקרים, וגייסה בשבוע שעבר 11 מיליון דולר מבאטרי. לפיתוח טכנולוגיית אנטי־סייבר; Seculert, שמפתחת מערכת אבטחה מבוססת ענן לארגונים וגייסה לפני כחודש 10 מיליון דולר בהובלת סקויה; וחברת ThetaRay, שפיתחה טכנולוגיה המספקת התראות מוקדמות מפני מתקפות סייבר וגייסה 4 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון הירושלמית 4 מיליון דולר.

גל סלומון, מייסד חברת אבטחת המידע לטלפונים סלולריים דיסקרטיקס וכיום שותף בקרן פיטנגו, מסביר ל"כלכליסט" כי שלושה טרנדים בולטים כיום במפת ההשקעות בתחום אבטחת המידע: הראשון הוא אבטחה של טלפונים סלולרים, "כחלק מהמגמה שבה ארגונים מאפשרים לעובדים שלהם להביא את המכשירים הסלולריים שלהם ולעבוד באמצעותם. כשאתה מחבר את הטלפון לעבודה הוא מהווה איום, כי הוא לא בשליטה של החברה".

גל סלומון, שותף בקרן פיטנגו צילום: אוראל כהן

בין חברות האבטחה שעוסקות במניעת פרצות אבטחה בסלולר נמצאות לא רק טראסטיר, שהיתה מחלוצות התחום בעבור לקוחות בנקאיים ומוסדות פיננסיים ונמכרה בשבוע שעבר תמורת 800 מיליון דולר ליבמ, אלא גם חברות ישראליות נוספות כמו זימפריום ולאקון סקיוריטי, או חברות כמו רד בנד וסלרוקס, שמציעות פתרון וירטואליזציה – הפרדה בין סביבת עבודה וסביבה פרטית על גבי אותו המכשיר.

הקטגוריה השנייה כוללת חברות המתמקדות במניעת מתקפות מתוחכמות שבהן ההאקר מתחזה לאתר מזויף ומשתיל רכיבים המעבירים מידע מתוך הארגון, חלקו מידע פיננסי או אפילו מידע לאומי או בטחוני, אל קבוצת ההאקרים. בתחום זה בפרט זכו חברות ישראליות רבות להשקעות של מיליוני דולרים בשנה האחרונה, בהן שיין סקיוריטי, אאוראטו, או פורטיסקייל והן עוסקות בעיקר בזיהוי דפוסי התנהגויות של המערכת ומסיקות מהן על הימצאות רכיבים זדוניים.

הקטגוריה השלישית כוללת מערכות לאבטחת מידע של תשתית ענן, כלומר מערכות הכוללות משאבים ואפליקציות ארגוניות הפעילות משרתים מרוחקים. התקשורת המרוחקת הזו דורשת אבטחת מידע חמורה וכחלק מהצורך הזה גייסו כמה חברות סטארט־אפ מיליוני דולרים בחודשים האחרונים, ובהן סקיולרט, סיקס־סקאן ופורטקלאוד.

חברות אבטחת מידע ישראליות בוגרות, שחלקן פעלו מתחת לרדאר בשנים האחרונות, יוצאות לאור ומנהלות מהלכים וגישושים לקראת הנפקה בניו יורק. בין החברות האלה ניתן לציין את פורטיסקאוט, סייבר־ארק וורוניס – שלושתן חברות שברחו מהתקשורת עד החודשים האחרונים, חלקן עדיין בורחות. כל אחת מהן שווה כיום לפי ההערכה 300–400 מיליון דולר וגם אם לא ימשיכו בתהליכי הנפקה, ודאי ימצאו רוכש ראוי היות ומאחוריהן עומדות קרנות הון סיכון הצמאות לאקזיטים כגון ורטקס, אוורגרין ופיטנגו.

שלמה טובול, ממייסדי פינג'אן, סבור כי תור הזהב של ההשקעות באבטחת מידע חוזר. "עד לפני שנתיים או שלוש היה קשה לגייס מאוד כסף לסטארט־אפים בתחום אבטחת מידע", הוא אומר ל"כלכליסט". "המשקיעים אמרו ליזמים שאין להם כסף לזה. חברות אבטחת המידע הלכו והתייבשו, וכתוצאה מכך, לצערי, ישראל לא נחשבת למובילה בשוק העולמי בתחום הזה כיום".

את הטרנד החזק ביותר בהשקעות בתחום מסמן טובול באבטחת טלפונים סלולריים. "יש כמה חברות מעניינות בישראל, אבל אנחנו עדיין לא נחשבים למעצמה. הצורך הולך ומתברר כיותר ויותר נחוץ: הפרצות שמתגלות בטלפונים מסוג אנדרואיד הן בלתי נסבלות, ומצד שני הארגונים הגדולים ביותר דורשים להתחבר אליהם".