"100% סיבים אופטיים? אין דבר כזה"

ג'ונאס בירגרסון, הבעלים של ויה אירופה, החברה השבדית שמובילה את המיזם להקמת רשת תקשורת קווית על גבי תשתיות חברת החשמל, הוא טיפוס קנאי בכל הנוגע לסיבים אופטיים.

בירגרסון מאמין שתשתית תקשורת עתידית צריכה להיות בנויה כל כולה מסיבים אופטיים בלי קיצורי דרך, למרות העלות הגבוהה מאוד של פריסה כזו. רק כך לדעת בירגרסון ניתן להגשים את המטרה שהציב - לספק לכל בית בישראל קצב העברת נתונים סימטרי (מהירות העלאה והורדה) של גיגה-ביט לשניה.

אלא שלא מעט אנשים חולקים על התפיסה של בירגרסון, ומאמינים שיש לאמץ גישה יותר פרגמטית וכלכלית. אחד מאלו הוא איציק קירשנבאום, יו"ר ונשיא חברת סיקלו.

איציק קירשנבאום צילום: עמית שעל

קירשנבאום, לשעבר איש טכנולוגיה בחיל המודיעין וחתן פרס ביטחון ישראל, הוא שחקן ותיק בתחום רשתות התקשורת. הוא נמנה עם מייסדי הסטארט-אפ אנוורה, שפיתח שבבים לתקשורת אלחוטית, שנרכש ב-2004 על ידי אינטל תמורת עשרות מיליוני דולרים. לאחר הרכישה, כיהן כראש חטיבת הפס הרחב האלחוטי באינטל ישראל.

סיקלו, שהוא אחד ממייסדיה, ביססה את עצמה בשנים האחרונות כמובילת שוק עולמית בתחום של פיתוח וייצור מערכות תקשורת אלחוטיות בגלים מילימטריים. מדובר במערכות שפועלות בתחום תדרים גבוה מאוד (60-90 גיגה-הרץ), שיש בו הרבה מאוד ספקטרום לא מנוצל. מערכות אלו מסוגלות להעביר תקשורת אלחוטית בקצב של מאות מגה-ביט לשנייה בצורה ממוקדת בין שתי נקודות.

מרבית הלקוחות של סיקלו הם חברות סלולר שמשתמשות במוצרים להעברת תמסורת בין אתרים סלולרים הממוקמים באזורים עירוניים צפופים לבין ליבת הרשת הסלולרית שלהם (Backhaul).  אולם הפיתרון הזול יחסית והמהיר לפריסה של סיקלו משמש גם "להארכת" סיבים אופטיים, כלומר להשלמת הפריסה של רשת סיבים באמצעיים אלחוטיים.

"מבחינת ספק תקשורת הפיתרון האידיאלי הוא ללא ספק להגיע עם סיב אופטי לכל בניין, אבל צריך לקחת בחשבון שעלויות חיבור של בניין יכולות להגיע לאלפי ועשרות אלפי שקלים ולא כל אתר מצדיק השקעה כזו", אמר קירשנבאום.

גם המובילות העולמיות לא מתבססות על סיבים בלבד

כדי להדגים את הצורך בשילוב בין טכנולוגיות אלחוטיות לסיבים אופטיים משתמש קירשנבאום בדוגמה של יפן ודרום קוריאה. מדינות אלו הן המובילות העולמיות מבחינת פריסה של סיבים אופטיים, המהווה יותר מ-60% מכלל חיבורי הפס הרחב, אך לדברי קירשנבאום גם שם מבינים שאי אפשר להתבסס רק על סיבים.

מתנגד לתפיסת השבדים. קירשנבאום צילום: עמית שעל

"גם בדרום קוריאה ויפן אין דבר כזה סיב לכל בית. אנחנו מדברים עם לקוחות במדינות האלו ורואים מהם דרישה גדולה לפתרונות אלחוטיים שיאפשרו למשוך את נקודות הקצה של הסיבים לאתרים נוספים", הוא אומר. "לפעמיים מדובר בשחקנים חדשים שרוצים להתחרות מול החברה שפרסה את הסיבים ומעוניינים להקים רשת על בסיס אלחוטי כדי להציע שירות זול יותר, ולפעמים אלו ספקי תקשורת קיימים שרוצים להגיע מהר יותר לכמות גדולה של לקוחות".

איפה אתה רואה את הקושי של מיזם כמו זה של חברת החשמל, שמחויב להגיע לפריסה של 100% מהבתים בישראל בתוך 20 שנה?

"האתגר של הפרויקט יהיה להגיע ללקוחות בינוניים וקטנים שלא תמיד מצדיקים את העבודה. באיזשהו שלב במיזם עשויים לגלות שבזק ו-HOT מתחילות גם להוריד מחירים, מה שיהפוך את ההגעה לכל אתר לעוד פחות כלכלית. קח לדוגמה אזור שיש בו 4-5 בניינים אבל באף אחד מהם אין מספיק לקוחות כדי להחזיר את עלות הפריסה. פיתרון אלחוטי כמו שלנו או של אחרים מאפשר לך להגיע עם סיב לבניין אחד ומשם להמשיך עם חיבור אלחוטי לשאר הבניינים שיכולים להיות במרחק של 50 מטר או שני קילומטר, וכל זה בלי לבקש למשל רישיונות חפירה".

יקר לפעול בישראל

סיקלו הוקמה ב-2008 ועד היום הושקעו בה יותר מ-30 מיליון דולר. החברה החלה למכור ציוד במהלך 2011 ועד היום מכרה כ-7,000 מערכות לספקי תקשורת בכל רחבי העולם. בשנת 2012 תפסה סיקלו 40% משוק מערכות התקשורת האלחוטיות בגלים מילימטרים. ואולם, החברה לא מכרה ולו מערכת אחת לחברות תקשורת בישראל. הסיבה לכך נעוצה באגרות הגבוהות מאוד שדורש משרד התקשורת על השימוש בתחום התדרים שבו פועלות המערכות של סיקלו, אף שמדובר בתדרים פנויים לגמרי. בעולם תדרים אלו מהווים כלי לעידוד התחרות ומוצעים במחיר מינימלי.

"אגרת רישוי לעורק אחד בתדרים המילימטרים עומדת על 120 אלף שקל לשנה כשעלות הציוד היא 10-12 אלף שקל בלבד", הסביר קירשנבאום. "עד כמה שהבנו יש הסכמות בין האוצר למשרד התקשורת על קביעת אגרות ריאליות ואנחנו מקווים שהבירוקרטיה תביא את הנושא הזה לסיום במהרה. האוצר ומשרד התקשורת מבינים כבר שאי אפשר להתייחס לנושא של אגרות תדרים כמו פרה חולבת ובסופו של דבר הם יפסידו כסף אם לא יתעוררו".

להערכת קירשנבאום, "אפילו לבזק ישתלם להשתמש בחיבורים אלחוטיים בפריסת הסיבים שלה כדי להגיע מהר ללקוחות, במיוחד עכשיו כשמתחיל איום תחרותי מצד מיזם חברת החשמל".