מייסד אינטוסל: "האנשים הכי טובים של אינטוסל הם אנשים בלי תארים"
עידו סוסן אמר בוועידת המובייל של "כלכליסט" כי עובדי אינטוסל למדו לבד מהאינטרנט ולא מהאקדמיה. מייסד החברה שנמכרה לסיסקו הוסיף: "אל תבנו חברה עבור האקזיט - בנו חברה רווחית שתעבוד לזמן ארוך"
"אחת הסיבות שבאתי היום היא כדי לשתף את המאמין שלי בעולם הסטארט אפים, כדי שגם הם יוכלו. הדרייב מבחינת היזמים הוא לא האקזיט אלא האתגרים ולשפר את חווית המשתמש וליצור עוד מקומות עבודה. יש הרבה אתגרים ואף פעם לא הניע אותי הכסף וזו ההמלצה שלי - אל תבנו חברה עבור האקזיט שמתבסס על ההשקעות, אלא בנו חברה רווחית שתעבוד לטווח ארוך" - כך אמר הבוקר (ד') עידו סוסן, מייסד חברת אינטוסל. הדברים נאמרו במסגרת ועידת מובייל 2014 של "כלכליסט" שנערכת בתל אביב.
קראו עוד בכלכליסט:
- "אין בעולם דוגמה למדינה כה צפופה שיש בה 5 רשתות סלולר שרוצות תדרים"
- מנכ"ל פלאפון: "הצרכן רוצה דאטה, ואנחנו מונעים את זה ממנו"
- יו"ר מכון היצוא: תרבות האקזיט מונעת היווצרות חברות ענק
סוסן סיפר שבעבר הוא ניסה לרכוש את זיכיון מקס ברנר, אולם הכיוון היה אחר ועם שחרורו מהצבא הוא החליט להקים סטארט אפ. "לא היה מדובר באומץ אלא בתמימות של צעירים, שלא מקבלים כל דבר כמובן מאליו אלא מנסים לעשות את הבלתי אפשרי. אני לא כל כך מסתדר במסגרות ואני לא מקבל את הגישה של 'אחרי הצבא חייבים טיול ולימודים', ולכן והחלטתי שהדרך שלי יותר נכונה וכך נולדה החברה", סיפר.
בהתייחס לשיטות הלימוד של התעשייה החדשה, אמר שלתפיסתו יש פערים גדולים בין האקדמיה לתעשייה. "יש הבדלי דורות בולטים וכשאבא שלי רצה לדעת איך מייצרים מיקרופון הוא היה קורא ספר או לומד. בדור שלנו הולכים לגוגל ומקבלים עשרות מדריכים בכל שפה ובנוסף יש יו טיוב שמראה איך לבנות. וזו הדרך ללמוד ולהתאים דברים לתעשייה. האנשים הכי טובים של אינטוסל הם אנשים בלי תארים, והם ולמדו לבד איזה שיטות יש ורוב הפיתוחים שלנו הם לא מהאקדמיה אלא מלימוד באינטרנט".
היישום חשוב מהרעיון
סוסן התייחס לניסיונות ההתאמה הראשונים של הטכנולוגיה בענקית התקשורת האמריקאית AT&T. לטענתו, הסוד הוא לייצר ערך לפתור בעיה מיידית ולא עתידית. "היישום של המוצר בתוך המערכת הוא חשוב, אבל אם יקח לך שנתיים ליישם אותו בתוך המערכת, אתה תהיה בבעיות גדולות. בתוך חברות ענק, למשל בבנקאות יש תהליכים איטיים. הפתרון שלנו רץ על שרתים והאמריקאים מאוד אהבו את זה, אבל אם היינו הולכים איתם היינו צריכים לעבוד במעבדות שנה וחצי ורק כדי לקבל אישורי עבודה זה עוד שנה לחכות, כלומר שנתיים וחצי עבודה כדי ליישם רעיון", הוא אמר.
השיטה לעקוף את המכשולים הגיעה לטענתו באמצעות "חוצפה ישראלית". "עשינו ניתוח וניסינו לקראות על מה אפשר לפסוח. בסן פרנסיסקו ביקשנו לקיים סיור במרכזיה לראות את כל החיבורים. ברגע שהגענו למוצר הגענו עם השרתים שלנו ומנהל המעבדה נבהל ואמר שהוא חייב לקבל אישורי שימוש. עם קצת חוצפה ישראלית ענינו לו שאי אפשר להחזיר ארגזים לארץ, ותוך שעה היינו בתוך הרשת וזה חסך כמה חודשים טובים. היה עוד שלב שביקשנו להמציא את האתר הכי גרוע ברשת כדי לפסוח על המעבדות, כדי שאם נזיק לא נקלקל אותו לגמרי. "הצלחנו להפוך את האתר להכי טוב ברשת ולכן זה לא רק הפתרון שאתה מביא, אלא גם היישום בשטח".
מייסד אינטוסל עידו סוסן (מימין) וכתב "כלכליסט" אסף גלעד צילום: נמרוד גליקמן
בהתייחסו לטרנדים עתידיים, אמר סוסן שהמגמה סותרת את עצמה כיוון שיש צורך להוריד עלויות למשתמש, אבל במקביל להשקיע כספים כדי להגדיל את קצב העברת הנתונים. "שר התקשורת ארדן אמר שנתוני צריכת הדאטה יגדלו פי 8, ואני אפילו מאמין שזה יגדל בקצב מהיר יותר. הרשתות יצטרכו להגדיל מידע אבל להוריד עלויות והרבה טכנולוגיות של פתרונות קצה. לגבי הספקטרום, יעלה הצורך לפתרונות בתחום תחומי תדר מאוד גבוהים, מה שיאפשר תנועה מהירה ברשת בעתיד הקרוב".
אז איך נראה חצי מיליארד דולר?
סוסן נשאל ההרגשה לראות בבנק סכום עם המון אפסים מאחוריו, בוודאי על רקע העובדה שהוא גדל בקיבוץ. "ראיתי מספר וכל מה שעבר לי בראש זה שאם אני רוצה להוציא את הכסף במזומן, כמה מזוודות צריך. הדרייב מבחינת היזמים הוא לא האקזיט אלא האתגרים ולשפר את חווית המשתמש וליצור עוד מקומות עבודה. מבחינת הקיבוץ לצערי הוא לא כמו של פעם ואין חלוקה ואתה מנסה לעזור כמה שאפשר", אמר.
לגבי המעבר מחברת סטארט אפ לארגון גדול כמו סיסקו אמר ש"הדבר שהכי חששתי ממנו הוא לעבוד בתוך ארגון ולזכות בסיסקו - זו משפחה וזו חוויה לעבוד במכונה שמייצרת מיליארד דולר בשבוע. אנחנו מתנהגים כחטיבה נפרדת תחת המובייל. אנחנו אחת מהחטיבות המובילות בסיסקו ותוצאות שלנו היא עשרות אחוזים יותר מההכנסות הצפםויות שלנו".
ומה השלב הבא? סוסן הסביר שהוא מחוייב לסיסקו לעוד שנתיים . "עוברים לי המון רעיונות בראש וחסר לי האדרנלין של ליצור בשטח אבל עכשיו יש לי את הסטארט אפ של החיים דווקא מבחינה משפחתית. יש ביצה ותרנגולת בעולם הזה ואני נחשף שבועית ללפחות שני סטארטאפים. היזמים הישראלים הם מדהימים עם פתרונות שתענוג לשמוע עליהם. אבל אז אתה מנסה לעלות על הבעיה ונתקע. אני מאמין במודל ההפוך - לשמוע מה הבעיה ואז לראות אם יש פתרון מיידי. אני אקבל לקוח מהיר ואישור שיש לי פתרון מהיר וכולן אותו דבר. אז אני מאמין לבוא מהצורך ואז למצוא פתרון ולחבר עם אסטרטגיה", סיכם.
