אפל משחררת את דו"ח השקיפות הראשון שלה
יצרנית הטלפונים הענקית הודתה כי בחצי הראשון של השנה העבירה לרשויות החוק את הפרטים של למעלה מ-36 אלף איש, אבל הבהירה - ברוב המקרים מדובר בנסיונות של המשטרה לאתר טלפונים גנובים
- סיכומי הדיונים של ועדת הריכוזיות: מסווה של שקיפות
- החברות שהחליפו שקיפות באטימות
- חוק השקיפות בספורט אושר בקריאה שלישית
בשנים האחרונות, במיוחד לאחר פרסום פרשת PRISM והדלפת מסמכי ה-NSA על ידי אדוארד סנודן, חברות הטכנולוגיה השונות החלו לפרסם דו"חות המפרטים את היקף המידע שהן העבירו לידי הרשויות. מסמכי ה-NSA במיוחד הראו כי כמות מידע עצומה מועברת לידי הסוכנות דרך חברות אינטרנט כגון גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, יאהו ואחרות. אפל הודתה בעבר כי העבירה לממשל פרטים על משתמשים, שירותים ומכשירים, אבל עד כה לא פרסמה דו"ח מפורט בנושא.
אדוארד סנודן. בעקבות ההדלפות שלו, החברות החלו לחשוף את היקף העברות המידע לממשל. עכשיו גם אפל מצטרפת צילום: רויטרס אפל, מעצם היותה חברת חומרה המפעילה גם שירותי תוכנה (כגון iCloud) חילקה את הדו"ח שלה לשני חלקים. “הפעילות העיקרית של אפל היא לא איסוף מידע. כתוצאה, מרבית הבקשות שאנו מקבלים מרשויות החוק הן לקבלת מידע על מכשירים שאבדו או נגנבו. בקשות אלו מפורטות ומוצגות כבקשות מכשירים. בקשות אלו מתקבלות לרוב כשלקוחותינו מבקשים מהמשטרה לסייע להם באיתור אייפון גנוב או אבוד, או כשהרשויות מאתרות משלוחים של מכשירים גנובים", אמרה החברה.
אפל הוסיפה כי: “רק שיעור קטן מהבקשות שאנו מקבים דורשות מידע אישי משירותים כמו אייטיונז, iCloud או גיים סנטר. בקשות אלו כוללות לרוב מידע אישי על המשתמש, מידע כגון איימיל, תמונות שנשמרו ברשת או תוכן אחר".
בסך הכול קיבלה אפל בין 1,000 ל-2,000 בקשות לחשיפת פרטי חשבון אישיים מרשויות החוק בארה"ב - החוק במדינה מתיר לחברות להציג את הנתונים בהקשר זה רק בכפולות של אלף. בנוסף, היא קיבלה עוד 719 בקשות ממדינות נוספות ברחבי העולם. ישראל, לפי הדו"ח לפחות, לא נמנית בין המדינות שהעבירו בקשות. הבקשות נגעו בעד 3,800 חשבונות, ומתוכם נענתה החברה ל-225 בקשות בעולם ועד אלף בקשות בארצות הברית.
בקטגוריית בקשות המכשירים קיבלה אפל 12,442 בקשות מכל העולם, כולל ארצות הברית - כאן החברה לא נדרשת להציג בקשות בכפולות של אלף, המערפלות את המספרים האמיתיים. 12.4 אלף הבקשות נגעו בסך הכל ל-36.4 אלף מכשירים. אפל אמרה כי נענתה ל-74% מכל הבקשות. מספר הגדול ביותר של בקשות הגיע, כצפוי, מארצות הברית, עם 3,542 בקשות שנגעו ל-8,605 מכשירים. גם כאן, ישראל לא צוינה בין המדינות שהעבירו בקשות.
את דו"ח השקיפות חותמת אפל בהערה מעניינת: “אפל מעולם לא קיבלה הוראה לפי סעיף 215 של חוק הפטריוט. אנחנו נערער על כל הוראה שכזו אם תוגש לנו". כמה פרשנים ציינו שסעיף זה מאפשר לממשלת ארה"ב לחייב חברות להעביר מידע אישי על פעילות משתמשים ברשת וכן מידע אישי אחר, גם ללא "עילה סבירה", מבלי שיותר להן לציין כי קיבלו בקשה שכזו - בדרך כלל דרך בתי משפט FISA.
ההערה של אפל היא לא רק עדות לכך שהחברה לא קיבלה בקשה מסוג זה, אלא דרך עקיפה שתאפשר לה לרמוז בעתיד שבקשה כזו אכן התקבלה: אם תועבר הבקשה, אפל תוכל פשוט להשמיט את ההערה מכל דו"ח שקיפות עתידי וכך להעביר מסר כי קיבלה בקשה לפי סעיף 215, מבלי להפר את הוראות החוק האוסרות עליה לדווח על כך. זה גם יכול להיות איום מרומז המציע לממשל האמריקאי להמנע מכל בקשות כאלו, אחרת היא תחשוף אותה.
