סיכומי הדיונים של ועדת הריכוזיות: מסווה של שקיפות
מי אמר את הדברים ולמי? בהעדר שמות הדוברים, הסיכומים נראים כמו עיסה דביקה של ציטוטים שקשה להבין מהם לאן הרוח נשבה בוועדה
עיון בסיכומי הדיונים של ועדת הריכוזיות, שאותם הכין ליאור תבורי, מי שהיה עוזר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, חיים שני, הוא בעיקר מרגיז. לא בגלל מה שאומרים הדוברים, אלא בגלל שהפרט הכי חשוב לא נמצא: מי אמר את הדברים ולמי? בהעדר שמות הדוברים, הסיכומים, למרות שיש להם עדיין ערך כלשהו בדיון ציבורי, נראים כמו עיסה דביקה של ציטוטים שקשה להבין מהם לאן הרוח נשבה בוועדה. האוצר יתהדר בשקיפות. אבל זאת שקיפות בכאילו.
ההחלטה של משרד האוצר לפרסם כך את סיכומי הדיונים נובעת בסופו של דבר מטקטיקה משפטית, ותו לא. ח"כ זהבה גלאון, בצעד חשוב, עתרה לפרסם את הסיכומים עם שמות הדוברים. לאחר שבעתירה אחרת שהגישה התנועה לחופש המידע לבג"צ, לגבי הפרוטוקולים של ועדת גרמן, הוסכם בין הצדדים על מתווה לפיו גרמן תדאג לסיכומי דיונים ללא שמות הדוברים, בפרקליטות החליטו לקפוץ על העגלה. רוצים סיכומי ריכוזיות? בבקשה. קבלו אותם בלי שמות ואנחנו יצאנו ידי חובה. והדיון הציבורי המעמיק? עזבו, הוא לא משנה. העיקר שהורדנו עוד עתירה מהגב.
גלאון כבר הודיעה שלא תוותר ותמשיך לנסות לשכנע את בית המשפט שגם השמות יפורסמו. זה צעד חשוב. זכותו של הציבור לקבל את כל המידע מוועדה שתפקידה לשרתו והוא זה ששילם את שכרה. לסיכומים הללו, שמתפרסמים בשלהי הדיונים על חוק הריכוזיות בועדת הכספים, יש חשיבות עליונה. אבל לא כשהם מתפרסמים באופן חלקי.