היזם המסתורי שמאחורי וייבר: הצליח היכן שנאפסטר נכשלה

מדובר באחד הסטארט־אפים שגייסו את כמות הכסף הגדולה ביותר בישראל, עם גיוס הון כולל של כ־100 מיליון דולר מהקרנות ורטקס, אינטל קפיטל, דיסקונט ואתגר, וכן מדיסקונט השקעות. הכנסותיה השנתיות נעו בין 10 ל־20 מיליון דולר לאורך שנים ללא צמיחה משמעותית, עד שב־2011 היא פורקה על ידי העובדים ונמכרה לחברת ציוד התקשורת האמריקאית Riverbed תמורת 10 מיליון דולר.

מנכ"ל וייבר, טלמון מרקו צילום: עמית שעל

ההצלחה הגדולה

מרקו לא ניהל את החברה וכיהן בה כנשיא במשך זמן קצר מאוד, עד שעזב אותה ב־2004 להקמת המיזם המצליח ביותר שלו עד כה - iMesh -חברת הורדות תוכנה חינמית המפיצה תוכנות שבהן משולבים סרגלי כלים, במודל המזכיר את זה של בבילון, קונדואיט ופריון.

כמו אקספנד, גם iMesh עברה כמה גלגולים מאז הוקמה ב־2005: היא השיקה את תוכנת שיתוף הקבצים iMesh, שעשתה היסטוריה והפכה לתוכנת שיתוף המוזיקה הראשונה שקיבלה תוקף חוקי מבית משפט אמריקאי לאחר שהוגשה נגדה תביעה. בכך למד מרקו את לקחי נאפסטר, החלוצה בתחום שנאלצה להיסגר בנסיבות אלה.

בהמשך שילבה iMesh חלונית חיפוש בתוכנה כמקור להכנסות, הרבה לפני כל החברות האחרות, והפכה לאחת מחלוצות ענף סרגלי הכלים.

כיום iMesh היא חברה רווחית ומכניסה מאוד, שלפי הערכות רושמת הכנסות שנתיות של 70–100 מיליון דולר. עיקר מוצריה הם תוספים ותוכנות להורדה חוקית של מוזיקה וסרטים, הממומנים על ידי שילוב של חלונות חיפוש או תוכנות המעבירות את דף הבית של המשתמש למנוע החיפוש הרצוי על ידי החברה. ל־iMesh יש הסכם שמעניק לה הכנסות רבות ממנוע החיפוש Ask.com, שנמצא בבעלות ענקית האינטרנט IAC.

שם החברה אינו ביידיש

בעבר סיפר מרקו ל"כלכליסט" על היווצרותה של וייבר. באחת מנסיעותיו ב־2009, עוד כשהיה ב־iMesh, הוא ביקר בהונג קונג והשתמש במכשיר נוקיה E71, אחד המכשירים היחידים אז שאפשרו להתחבר למרכזיית VoIP ולקיים שיחה באמצעות האינטרנט ולא רשת הסלולר. "זה לא היה קל, אבל זה עבד", שחזר, "ובאותה תקופה לנהל שיחת טלפון על תשתית האינטרנט הסלולרי היה דבר מדהים. הייתי מתקשר לחברה שלי ומבקש ממנה להפעיל סקייפ. היתה הרגשה שאפשר לעשות משהו טוב יותר: לפתוח אפליקציה ולהתחיל פשוט לשוחח. ככה נולדה וייבר".

בפברואר 2010, עם הרעיון הזה ועם שלושה חברים שהגיעו מחברת iMesh - איגור מגזיניק, סאני מרואלי ועופר סמוכה - הוקמה החברה. בניגוד למה שחושבים, השם לא הגיע מיידיש ("וייבער" ביידיש משמעו אשה). לדברי מרקו, "בדקנו מאות אפשרויות. אחד העובדים הציע את שמו של הדומיין שהוא ניהל ושהיה מוכן למסור לנו - Viber.com. התחלנו לשחק עם המילה. אהבנו את זה שאפשר להשתמש בה גם בתור פועל וגם את הדרך שבה היא מזכירה רטט, שיכול להיות קשור לשיחה נכנסת או למסרון".

מרקו (41) מתגורר כיום בישראל, לאחר שנים ארוכות שבהן הוא גר בבריטניה, וממעט להתראיין לכלי התקשורת. הוא מבלה את זמנו בין מרכזי החברה בבלרוס, בבני ברק ובקפריסין, ובחודשים האחרונים ביקר במדינות רבות כחלק מתהליך איתור הרוכש של וייבר.