בנקאות 2.0: שווייץ עוברת משמירת כסף לאחסון מידע
המעבר מכסף מזומן לכסף וירטואלי, הטבעת המתהדקת סביב מוסד הבנקאות שאינה שואלת שאלות ודרישה של לקוחות רבים לחמוק מעיני ה-NSA מסייעים לשווייץ להפוך למעצמת אחסון הנתונים החדשה
- ה-CIA משקיעה בסטארט-אפ אחסון נתונים
- Fusion-io קונה חברת אחסון ב-119 מיליון דולר
- ביג דאטה: לא רק לגדולים
הרעיון כבר מיושם בשטח. סוכנות בלומברג ראיינה את היזם השווייצרי, קרלוס מוריירה, מייסד ומנכ"ל חברת ווייזקי אס.אה. (WISeKey SA) שמתמחה באחסון והצפנת מידע פרטי. "זה העתיד של המדינה; לא עוד אחסון כסף, אלא אחסון של מידע שהוא בצורה מסויימת המטבע הבא", מסביר מוריירה. "השווייצרים מכבדים את פרטיותם של האנשים", הוסיף.
למעשה, הרעיון אינו כה מוזר. מבחינה מסויימת מדובר אפילו על המשך טבעי למסורת הבנקאית הוותיקה. הרי העיקרון שהנחה אותה במשך שנים היה: אנחנו נשמור על כספך בסודיות גדולה ובלי לשאול שאלות מיותרות. אולם, העולם השתנה. כסף כבר אינו ערימה של מטבעות או שטרות אנונימיים. למעשה כיום כמעט 90% מהפעולות הפיננסיות בעולם מתבצעות דרך מחשבים, כך שהמקור שלו ידוע ומתועד. בנוסף, מדיניות המצוד אחר הכנסות פיסקליות הביא את ארה"ב ומדינות רבות באירופה לבדוק בציציות הבנקים השווייצרים במקביל למלחמתן בהון השחור.
מרכז נתונים בבונקר משנות ה-50
אחד מהמקומות בהם מאחסנים את המידע הפרטי הוא בונקר שנבנה במקור על ידי הצבא השווייצרי בתקופת המלחמה הקרה. מדובר במבנה משנות ה-50 שמוסתר בלב היער האלפיני מעיניהם של סקרנים בכפר הזעיר אטינגהאוזן (Attinghausen) שמונה בימים כתיקונם אוכלוסיה של כ-1,500 נפשות. הבונקר נמכר לחברת דלטאליס (Deltalis) ב-2007. החברה שהוקמה על ידי קצין בחיל האוויר הצרפתי לשעבר, סטפן גרואיץ', הקימה את מרכז הנתונים המשוריין שלה ב-2010 ומאז עסקיה לא מפסיקים לצמוח.
"אנו מטפלים בכל לקוח שמעוניין לאחסן את המידע שלו רחוק מידיים אמריקאיות", מסביר גרואיץ'. אחד מלקוחותיו של גרואיץ' הוא מוריירה וחברת ווייזקי שמאחסנים באתר את השרתים ומתקני אחסון הנתונים. הבונקר עצמו עדיין שומר על סממנים מימי עברו הצבאי כמו חמ"ל עם מפות נאט"ו של אירופה, כלוב אטום לגלי רדיו ששימש בעבר לשיחות סודיות ודלתות כניסה מפלדה בעובי של כמה עשרות סנטימטרים. למעשה הבונקר תוכנן לעמוד במתקפה גרעינית, כימית או ביולוגית.
"לאמיתו של דבר, זה בדיוק כמו כספת בבנק", מסביר מוריירה, "שם אתה צריך את הסיסמה ואת המפתח שלך על מנת לפתוח אותה - אצלנו אתה יכול לעשות אותו דבר, רק באופן דיגיטלי". הבונקר כולל מבוך של מסדרונות שמתפרסים מאות מטרים מתחת להר המקומי. אולם, מוריירה מודע לכך שגם דלתות משוריינות לא יכולות לעצור מתקפה של האקרים דרך האינטרנט. מפתחות ההצפנה של אתר אטינגהאוזן נעולים בבונקר אחר באיזור ברן, שם הם מאוחסנים על מחשב שאינו מחובר לאינטרנט. את המפתח ניתן לשנות מדי פעם, אולם אז נדרשת חתימה של כל המנהלים במיזם שחייבים להיות נוכחים פיזית במקום, כאשר כל אחד מהם מצוייד בחלק קטן של מפתח ההצפנה.
פורט נוקס השוייצרי
"מבחינת מרכז נתונים ואחסון מידע מאובטח, כל העניין של אחסון בתוך בונקר הוא גימיק", אומר סטיב וואלאג', מנהל חברת הייעוץ ברודגרופ המתמחה בייעוץ בתחום אחסון נתונים. "אבל זה יכול להרשים אנשים בקלות. זה כמו ללכת לבנק שווייצרי", הוא מסביר.
חברות נוספות החלו לפעול בתחום, כמו SIAG מהעיר זוג (Zug), שמפעילה שני מרכזי נתונים בשיתוף פעולה עם הממשלה השווייצרית. מרכזיה ממותגים כ"פורט נוקס השווייצרי". סייף הוסט (Safe Host), מחזיקה מרכז נתונים בן 10,000 מ"ר בסמוך לג'נבה ומתכננת לבנות עוד אחד בחודש הבא. "היתרון הגדול שלנו נובע מחוקי הגנת הפרטיות והמידע החמורים שלנו", מסביר מנכ"ל סייף הוסט, גרארד סירקיס.
המיתוג החזק בשילוב ספר החוקים השווייצרי יצר בום כלכלי. ווייזקי דיווחה על גידול של כ-300% בחודש, החברה מאחסנת את שרתיה בארבעה בונקרים ברחבי המדינה ומשרתת כ-2,000 חברות ועוד כ-2 מיליון לקוחות פרטיים. מוריירה אף מתכנן לרשום את החברה למסחר בנאסדא"ק ב-2015.
סיבוב מימון שהתבצע ב-2011 ושהניב השקעה של 35 מיליון דולר, העמיד את שווייה על כ-360 מיליון דולר. עם 180 עובדים החברה מספקת ללקוחותיה בעיקר דרך להצפין את המידע הפיננסי שלהם שמאוחסן בבנקים השווייצרים - כך שללא מפתח ההצפנה הציבורי שחלקו אצל הלקוח וחלקו אצל הבנק, לא ניתן לקרוא את המידע המוצפן.