דו"ח טכנולוגי
שקט, הדוד מאמריקה מאזין. לכולכם
אדוארד סנודן חשף מערכת של ה-NSA שמסוגלת להקליט שיחות טלפון של מדינה שלמה, כלים טכנולוגיים חדשים מחטטים בחיי עובדים כדי לגלות למנכ"ל איך הם מרגישים וכיצד גרמו האקרים לרצח של ילד בן 4
כל שיחה ושיחה
עוד חשיפה של אדוארד סנודן נותנת לנו מושג מפחיד על היכולות של ה-NSA: פרויקט Mystic שלה החל בשנת 2009 ומטרתו להקליט את כל שיחות הטלפון שמתבצעות במדינה מסוימת. מסיבות של מניעת פדיחה לאומית, הוושינגטון פוסט שפרסם את הסיפור לא מסר את שמה של המדינה, אבל אף אחד לא באמת יופתע אם יתברר שמדובר ברפובליקה איסלאמית אחת ששמה מתחרז עם "שירן".
ה-NSA מקליטה את כל השיחות הללו, שומרת אותן במשך חודש ובמהלכו החודש חיפושים שמטרתם למצוא אם יש שם משהו מעניין. מהמידע שפורסם עולה שהתכנית הגיעה לשלמותה ב-2011, ושב-2013 החלה ה-NSA לבנות את התכניות שיאפשרו את ההקלטות של כל השיחות במדינה נוספת, כשהיא מציינת חמש מועמדות לתפקיד.
להאזין למדינה שלמה? ה-NSA יודעת איך צילום: shuterstock באופן מביך במיוחד, הפוסט מעמת (על אף היותו בעיתון ממסדי למדי) את המעקב חסר התקדים הזה עם ההצהרה של אובמה מה-17 בינואר השנה, על פיה "ארה"ב איננה מרגלת אחרי אנשים רגילים שלא מהווים איום לבטחון הלאומי שלנו". לטענת הפוסט, Mystic "נמצאת בסתירה" לדבריו של הנשיא. סתירה: ככה קוראים היום לשקר גס.
חשוב לציין: התכנית הזו לא מבטלת תכניות אחרות של ה-NSA. היא גם לא יוצרת עליהן מעמסה. זו רק תכנית אחת מני רבות, ויש כוונות להרחיב אותה. סנודן אמר שיש לו עוד חשיפות משמעותיות רבות בדרך. קצת מפחיד לחשוב שלא מן הנמנע שכל מה שראינו עד כה הוא רק קצה קרחון.
הבוס רוצה אותך מאושר. בפקודה
ההנהלה בחברות רבות רוצה לדעת איך מרגישים העובדים. לא מטעמי אכפתיות, כמובן; שילוב של משבר כלכלי וירידה קבועה בכוח הקניה של העובדים (שגורמת להם לחפש עבודות טובות יותר) מוביל את הבוס להתייחס אליכם כאל יחידת ייצור. טרנד חדש בקרב חברות הוא לעקוב אחרי רמת הפעילות הגופנית של העובדים שלהן - ואחרי רמת האושר שלהם באמצעות כלים טכנולוגיים.
חברה בריטית, שקוראת לתכנית שלה "תכנית הבריאות, העושר והאושר", דורשת מהעובדים לשאת עליהם בכל עת סמארטפונים שמצוידים באפליקציות שמנטרות את הפעילות שלהם: כמה הם הולכים, כמה הם יושבים, כמה ומה הם אוכלים, כמה הם מתעמלים, כמה הם ישנים, וכן - עד כמה הם מאושרים. כל העובדים זוכים (אם זה המונח הנכון), לתכנית שקובעת מה הם צריכים לעשות ומה הם צריכים לאכול.
מדוכאת? הבוס חייב לדעת צילום: shutterstock כל המידע הזה נאסף על ידי המנהלים, שיכולים כעת לעקוב אחרי העובד במלוא מובן המילה. אין פרט בחיים שלו שלא חשוף בפניהם. הם יכולים לדעת מתי, לדעתם, הוא אוכל יותר מדי ומתעמל פחות מדי, וזה יוביל לשיחות... לא נקרא להן שיחות נזיפה, כן? כולנו כאן משפחה אחת גדולה ומאושרת, משפחת האח הגדול. נקרא לזה שיחות מוטיבציה.
כמובן שהעובד לא חייב להשתתף. הוא יכול לשמור על זכותו לפרטיות, והחברה, מצידה, תשמור על זכותה לא להעסיק אותו. הדלת פתוחה ואתה תמיד מוזמן לישון מתחת לגשר.
כורה בור, בו יפול
גלאס של גוגל כבר הצליח ליצור שם גנאי למשתמשיו, גלאסהול (glasshole). עכשיו מדגימים חוקרים באופן משעשע עד כמה הכלי מסוגל להפוך את השולחן על משתמשיו.
הם בנו אפליקציה וקראו לה בשם החשוד בעליל Malnotes, שילוב של פתקים ונוזקות. היא מתחזה לאפליקציית רשימות, אבל בפועל עוקבת אחרי מה שהמשתמש עושה, מצלמת את זה ומפרסמת את התמונות ברשת. החוקרים הצליחו להעלות את האפליקציה לחנות הפליי של גוגל והיא נשארה שם עד שהפרופסור שלהם כתב עליה.
ניתן לעקוב אחריכם בכל מקום. משקפי גלאס
כן, אומרים החוקרים בגאווה, האפליקציה מפרה את תנאי השימוש של גלאס - תנאים שאף אחד לא אוכף. במקרה הזה, גוגל חמקה מהתקפה משום שהחוקרים היו מאוד בוטים בכוונות ובשמות שהם נתנו. תוקף שהמטרה שלו היא לא להצביע על פרצות אלא לנצל אותן, כנראה יגיע רחוק הרבה יותר. אמנם לחנות גלאס הייעודית לא עלתה הנוזקה בשל פיקוח הדוק יותר מבחנות פליי - אך עדיין ניתן היה להשתמש בה עקרונית ככלי להפצת כל מה שמצלמים משקפי גלאס; הגלאסהולים מסנכרנים את המשקפיים עם הטלפונים שלהם.
עוד אחד הלך
תחת הערפל של כיבוש חצי האי קרים, משטר פוטין ממשיך לנהל את מלחמתו בתקשורת החופשית. הוא סגר כמה אתרים אופוזיציוניים, וביממה האחרונה השלים את השתלטותו על עוד מאחז של יריביו. האופוזיציה הרוסית אף פעם לא היוותה סכנה, אבל פוטין לא יכול להשלים עם שום סוג של התנגדות.
מי מתעסק עם פוטין? צילום: אי פי איי הכיבוש האחרון היא VKontakte, המקבילה הרוסית לפייסבוק והרשת החברתית הגדולה ביותר ברוסיה (270 מיליון משתמשים). כשגאו ההפגנות נגד פוטין אחרי שהאחרון גנב את הבחירות, המייסד שלה העז לומר כמה מילים נגד המשטר. מיד לאחר מכן, חסם המשטר לכמה שעות "בטעות" את VKontakte, ואחרי שהבהיר למה הוא מסוגל, החזיר אותה לפעולה.
אוליגרך הנאמן לפוטין, אלישר אוסמנוב, הגדיל בימים האחרונים את הנתח שלו בויקונטקטה ומחזיק כעת ב-52% מהמניות שלה. הקבוצה שלו, Mail.ru, כבר שולטת בשתי הרשתות החברתיות שנמצאות במקום השני והשלישי ברוסיה. אז עכשיו משתמשי ויקונטקטה יצטרכו למצוא לעצמם אתר חדש, אם הם חושבים לומר משהו לא נחמד על הוד פוטיניתו.
קצרצרים
1. אחד הסוגים הדוחים במיוחד של תוכנות זדוניות הוא ה-ransomware, תוכנה ששובה את המחשב שלך ודורשת כופר כדי לשחרר אותו; אם לא תשלמו, מאיימת התוכנה בהעברת מידע מפליל שמצאה על המחשב שלכם לרשויות. לעיתים, מתחזה הנוזקה לגורם רשמי שדורש סכום של כסף בתור קנס על מה שמצאה כביכול. התרגיל המסריח הזה גובה כעת חיים: גבר רומני, שהשתכנע שהמידע שעל המחשב שלו יכול לגרור אותו למאסר של 11 שנה ולא יכול היה לשלם את הסכום המפלצתי שנדרש ממנו, תלה את עצמו ואת בנו בן הארבע. שוטרי רומניה המובחרים: אם אי פעם תתפסו את ההאקר שעמד מאחורי התוכנה, אף אחד לא יאשים אתכם אם תעמידו פנים שהוא ניסה לברוח ותנהגו בהתאם.
פושעי הסייבר גובים חיים
2. ספר חדש על אפל, Haunted Empire ("אימפריה רדופת רוחות"), נשען על הנראטיב התקשורתי שהחל מיד עם מות סטיב ג'ובס, הנראטיב שגורס שמעתה, משאבד הגאון השיווקי שלה, אפל תהיה בדעיכה מתמדת. יש משהו מאוד רומנטי בתפיסה הזו, שמקשרת בין מייסד והחברה שלו, וזה מם חזק (ולראיה, מחיר המניה), אבל ספק אם יש לתפיסה הזו בסיס עובדתי. אפל איננה סטיב ג'ובס. היא חברה של אלפי מעצבים ומהנדסים. הרבה מהקרדיט שג'ובס לקח לעצמו נגנב מהעובדים שלו והם עדיין שם, ברובם הגדול. עם זאת, מה שמעניין בספר הוא שני דברים: הוא מתאר איך אפל הופכת לכת של סטיב ג'ובס - והעובדה שהוא הצליח להוציא מטים קוק תגובה חריפה. בעבר אפל פשוט היתה מתעלמת. עכשיו יש תגובה, והכותבת חוגגת את נצחונה.
3. אם יש משהו באפל שלא משתנה, הרי זו הצנזורה הפוריטנית. הוצאת ספרים צרפתית מוחה בתוקף על כך שאפל סירבה לפרסם את המהדורה הדיגיטלית של ספר שלה, משום שהכריכה שלו (זהירות, לא לצפיה בעבודה) מראה פלג גוף עליון עירום של אשה, שהופך לסכין. הוצאת הספרים טוענת שמדובר בספר בעל מסר פמיניסטי, ושהיא קיבלה דרישה מאפל שהאשה תכסה את גופה - תביעה שהוצאת הספרים דוחה על הסף.
4. ובידיעה בלתי מפתיעה נוספת, המנכ"לים של עמק הסילי-קון מובילים את רשימת המנכ"לים הקמצנים ביותר מבחינת תרומות לצדקה. קבלו את ג'ף "המזל"ט" בזוס, לארי "גוגל+" פייג', ג'רי "האיש שלא ידע מה הוא רוצה" יאנג, ולארי "האמת היא רק אופציה אחת" אליסון. התדמית של עמק הסילי-קון מאבדת במהירות מהזוהר שלה והוא נראה יותר ויותר כמו וול סטריט. הנתונים האלה ודאי לא משנים את התמונה.
5. תופעת הסלפי שוברת לא רק שיאים: סטודנט איטלקי הגיע למוזיאון והחליט שחייו לא יהיו חיים אם לא יצלם את עצמו עם פסל נדיר מהמאה ה-19 כשהוא עליו. טיפס הגאון על הפסל ושבר אותו לחתיכות. אנחנו יודעים את זה משום שהנ"ל צולם במצלמות אבטחה. יש לקוות שהוא ישלם את כל מחיר השיפוץ.
