העידן שאחרי הבאנר: 10 החברות המבטיחות בפרסום בדיגיטל

Dynamic Yield - "הניו יורק טיימס" במהדורה אישית

מתאימה את האתרים אישית לכל משתמש

צוות Dynamic Yield צילום: אריאל שרוסטר

ליעד אגמון המייסד והמנכ"ל של Dynamic Yield צילום: אריאל שרוסטר

החזון של Dynamic Yield אולי רחוק מלהתממש, אבל ההתחלה המבטיחה הביאה כמה מאתרי החדשות הגדולים להתחבר למערכת של החברה, והידוע שבהם הוא אתר "הניו יורק טיימס". החברה מנטרת כ־3 מיליארד דפים בחודש הנצפים בידי כ־50 מיליון משתמשים, ומייצרת כבר מאות אלפי דולרים של הכנסות ראשוניות. בינתיים היא בעיקר חוקרת ומבצעת ניסויים באתרים, עם תובנות מרחיקות לכת: בחברה גילו כי פחות מ־10% מהקוראים אחראים לרוב הטראפיק בכל אתר חדשות, כ־5% מהמשתמשים אחראים ל־50% מההקלקות על פרסומות, ו־80% מההקלקות על כתבות מגיעות מגולשים הפוקדים את דף הבית. מסקנה מפתיעה אחרת אומרת שלמרות הדחיפה החזקה לווידיאו, תוכני וידיאו מעניינים פחות מ־10% מקוראים.

השיטה של Dynamic Yield מדעית ורציונלית: ביכולתה לקבוע, למשל, איזו תמונת שער של כתבה תוכל להביא את כמות הגולשים הגדולה יותר. עם פרסום הכתבה מריצה החברה ניסוי ובו היא בוחנת פרסום של תמונות שונות עבורה, ובתוך זמן קצר ממליצה לעורך האתר על התמונה שתמשוך את מספר הקוראים הגבוה ביותר. ואתרי החדשות הם רק חלק מהתמונה. החברה כבר החלה לעבוד עם אתרי מסחר אלקטרוני, אתרי מותגים ואתרים המספקים שירותים בענן, שם היא מסייעת לשנע אובייקטים, לפלח את קהל המשתמשים בזמן אמת ולהציג לכל קבוצה אוסף שונה של מוצרים.

youAPPi - פייסבוק רודפת אחריך

מביאה את ההמלצות מהווב למובייל

דעה חייבים לחשוב נייד הישראלים פיצחו את השיטה בתחום השיווק באינטרנט, אבל התעשייה המקומית לא השכילה לחזות את עליית הפרסום באפליקציות אסף גלעד לכתבה המלאה 

המייסדים משה וקנין (מימין) וגור לביא צילום: עמית שעל

בניגוד לטכנולוגיות פולשניות יותר שמותקנות על המכשיר, נותרת הטכנולוגיה של youAPPi ברשת כחלק מהתוכן שבאתר: קראתם כתבה על המלדיביים? תקבלו המלצה על אפליקציית התיירות אקספדיה. נוסף להתאמה תוכנית, מבצעים ב־youAPPi ניתוח דפוסי התנהגות כדי להתאים את ההמלצות לתחומי העניין של המשתמש. הטכנולוגיה תציג לכל משתמש תפריט שונה של אפליקציות להורדה, ותדע אילו אפליקציות הוא הוריד ואילו אתרים הוא נוהג לפקוד. כ־700 מפרסמים, ובהם אמזון, אקספדיה, וונגה, נטפליקס ו־Hotels.com, מפרסמים את האפליקציות שלהם עם youAPPi בכ־600 אתרים בדפדפן הסלולרי. בחברה מתגאים בשיעור הקלקה של פי שלושה מבאנר המלצה רגיל ושיעור המרה של יותר מ־10%. מדובר גם באמצעי חדש לרתימת הקוראים לאתר התוכן, שישאיר אותם בו זמן רב יותר ויעודד אותם לעשות בו שימושים נוספים. מהצד השני משרתת החברה את בעלי האפליקציות שרוצים להגיע למשתמשים איכותיים שניתנים לפילוח.

מסך ההמלצות של youAPPi i

Carambola - תוכן משלים לחתול שמנגן באורגן

מוסיפה תכנים נלווים לסרטונים

בית הקברות של הסטארט־אפ מלא בחברות ישראליות שביקשו לשלב שכבת פרסומת על סרטוני וידיאו. Carambola הישראלית משנה את התמונה עם שכבה של פרסומת אינטראקטיבית שמשולבת על גבי וידיאו, בהקשר ובזמן המתבקש. מי שיצליח בתחום הזה יוכל לגעת בגביע הקדוש: להכניס מיליונים מפרסום על סרטוני וידיאו, פרסום שבדרך כלל נחשב לפולשני וככזה שפוגע מהותית בחוויית המשתמש.

היתרון במערכת הפרסום של Carambola הוא האוטומטיות שלה. היא סורקת מיליוני סרטונים ברשת, באתרי תוכן וחדשות, מנתחת את התוכן הקיים בהם, מבינה בעצמה את ההקשר שטמון בסרטון ומשלבת עליו תכנים רלבנטיים, חלקם ענייניים, וחלקם פרסומיים שמופיעים על המסך רק לאחר הקלקה של המשתמש.

רועי ברקת (מימין), רועי יניב ויובל ברנר. חומרים שמגבירים את מעורבות המשתמש צילום: ענר גרין

למשל, הקלקה על גבי סרטון שהופיע באתר של ערוץ הבידור שבו מככבת קייטי הולמס תעלה תפריט של מגוון אפשרויות המתמקדות בכוכבת. רוב האפשרויות מספקות למשתמש בידור או ידע: שאלות טריוויה על הולמס, תמונות נבחרות שלה, חדשות הבידור, וכמובן יש גם פרסומת: הצעות לצפייה בתשלום בסרטים שבהם מככבת הולמס מאתר אמזון. צפייה בפרק מתוכנית אוכל אמריקאית תעלה תפריט עם שאלות טריוויה בנושא, טיפים לבישול וגם הצעות לאביזרי מטבח הנמכרים באמזון.

הפרסומת של חברת Carambola

הרעיון מאחורי הוספת חומרי ההעשרה האלה הוא להגביר את המעורבות של המשתמש מתוך צפייה שמעורבות כזו תשאיר אותו יותר זמן על גבי הדף, ותאפשר למפרסמים לרתום את תשומת הלב הממוקדת כדי להגביר את המודעות למותג ואולי אפילו לייצר קנייה או שתיים.

דעה ממציאים את הפרסום מחדש המעבר למובייל מחייב את נטישת הטכניקות הישנות, שעבדו ברשת והיום כבר אינן יעילות עופר סלע, תגובה אחת לכתבה המלאה 

בפיילוט שערכה החברה עם ענקית האינטרנט האמריקאית AOL, אחת השותפות הבכירות של Carambola, נתגלה כי הטכנולוגיה של Carambola הביאה לכך שאחד מכל עשרה צופים הקליק על השכבה האינטראקטיבית כדי ללמוד עוד על הנושאים המופיעים בסרטון, והמשתמשים בילו בממוצע 24 שניות יותר בכל סרטון. מפרסם יכול לבחור להתקין את אפשרויות הבידור בלבד, ללא כפתורי הקנייה, כדי להגביר את זמן הגלישה הממוצע, או לעשות שימוש בשאלות הטריוויה בלבד כדי ללמוד יותר על הקהל ועל טעמיו.

Ongage - כל ספקי המיילים בענן אחד

מפעילה בורסה אוטומטית לפרסום במייל

קרוב לוודאי שאתם מקבלים מדי שבוע לפחות ניוזלטר ממכון הכושר שלכם, מאתר הקופונים שלכם או ממועדון צרכנות שאליו אתם רשומים. ואף שכבר הספידו פעמים רבות את תחום השיווק במייל, 20 שנה לאחר שהפך מוצר רווח הוא עדיין מאפיקי הפרסום הרווחיים ביותר. שליחת מיילים שיווקיים מביאה תשואה של פי 40 על ההשקעה, והסטארט־אפ הישראלי Ongage מרוויח לא מעט מכך.

תחום השיווק במייל, בניגוד לענף מודעות הפרסום המקוונות (דיספליי), הפרסום ברשתות החברתיות או הפרסום במובייל, לא עבר שכלול גדול והוא עדיין פעיל במידה רבה באופן ידני.

אסף בן אשר (מימין) ועופר שני. מכניסים את בשורת האוטומציה לשוק הדיוור צילום: עמית שעל

בתעשיות כמו מודעות הדיספליי, למשל, בעיית הפילוח והמיקוד נפתרת באמצעות בורסת פרסום אפקטיבית, שמתאימה באופן אוטומטי ובהתבסס על אלגוריתמים מתוחכמים פרסומת למשתמש. Ongage מנסה להכניס את בשורת האוטומציה לשוק הדיוור עם מערכת שמתאימה בזמן אמת בין מפרסם לשירותי דיוור מתאימים. מנגנון האופטימיזציה של Ongage מתאים למפרסם בזמן אמת ספק דיוורים כזה או אחר באמצעות ניתוח תוצאות ההצלחה בכתובות הגולשים, וההתמחות הגיאוגרפית או הסקטוריאלית של ספק הדיוורים.

החברה הישראלית עושה סדר בים ספקי המיילים ומאפשרת למפרסמים להתחבר באמצעות שירות המצוי בענן (SaaS) לבורסה שלה, מה שיחסוך להם את הצורך בחיבור נפרד לכל אחד מהספקים. כך היא מעניקה חיבור למספר גדול יותר של ספקי דיוורים ומעבר קל יותר יותר בין הספקים לפי רמת השירות, ומאפשרת גם למפרסמים שאינם מנוסים בתכנות או עבודה עם ספקי דיוורים להפיץ מייל בקלות. המודל העסקי בנוי מתשלום לפי מספר המיילים הנשלחים. Ongage משרתת לא רק את המפרסמים אלא גם את ספקי הדיוור, ומקבלת תשלום משניהם. ועם זאת, בניגוד לענף הדיספליי, הבורסה של Ongage עדיין אינה פועלת באופן אוטומטי מלא.

Ongage משרתת כיום מאות מפרסמים וספקי דיוור מישראל, אנגליה, גרמניה, ארה"ב והולנד. בהם ניתן למצוא סוכנויות וחברות קידום משחקים, תיירות, חברות השמה, ואפילו סטארט־אפים כגון ג'וטיקס של קרן סייהוק, אחת המשקיעות בחברה.

Roojoom - סימני הדרך שבין הדפים

מאגדת עמודי ווב שונים לסיפור אחד

עד היום התרגלתם לשוטט באינטרנט באמצעות צריכת דפים בזה אחר זה, או בטאבים שונים בדפדפן. בסטארט־אפ Roojoom, יוצא המאיצים של Junction ומיקרוסופט, פיתחו דרך חדשה לצרוך תכנים - צפייה בדפי אינטרנט שונים לפי סיפור קבוע מראש, באמצעות דפדפן פנימי הנתון לשליטתם של יצרני התוכן.

Roojoom בנתה תוכנה מבוססת רשת המאפשרת לאסוף דפים ממקומות שונים ולאגד אותם לפי סדר קבוע מראש כדי להוביל את הקורא לפי נרטיב. היא מאפשרת, למשל, לאסוף דפי חדשות על התפתחות המשבר באוקראינה מאתרים שונים ואז לסדרם בזה אחר זה כדי להציג את השתלשלות הסיפור בשבועות האחרונים. כמו הרוג'ומים, תלי האבנים המציינים סימני דרך באתרים היסטוריים, גם הרוג'ום האינטרנטי הוא אסופת פרטים נפרדים שהשילוב ביניהם יוצר סיפור או אמירה אחידה.

Roojoom מיועדת לעסקים המעוניינים לבסס נוכחות ברשת. היא מספקת לעסקים כאלו מערכת שפיתחה, שבאמצעותה הם יכולים ליצור מצגת עסקית מדפי האינטרנט של החברה או דפים אחרים מהרשת. מצגות אלה יכולות לשמש כמדריכים לשימוש במוצר או שירות שמציע העסק.

צוות Roojoom צילום: אוראל כהן

בנוסף לשימוש המסחרי ליצירת מצגות שיווקיות, הטכנולוגיה מתאימה גם לאתרי תוכן וחדשות המעוניינים לאגד כמה כתבות שונות ולהוליך את הקורא לפי נרטיב מסוים. במקרה כזה, Roojoom מאפשרת לשלב פרסומות על גבי העמודים הנצפים.

במערכת של Roojoom אפשר להפיק מצגת בתוך חמש דקות, והיא מעלה לפי דיווחי החברה את שיעור ההמרה פי חמישה, כלומר גורמת לפי חמישה יותר משתמשים לבצע פעולות כמו הורדת תוכנה, השארת פרטי התקשרות או קנייה. עוד טוענים בחברה כי בעוד שגולש מבלה 20–40 שניות בקריאת דף תוכן, זמן ההתקשרות שלו עם Roojoom עומד על תשע דקות. ממוצע דפי האינטרנט המאוגדים יחד במסגרת רוג'ום אחד מגיע כיום לשמונה, ובחברה ממליצים על 7–5 דפים למצגת כזו. לפי נתוני החברה, 20% מהקוראים מגיעים עד לעמוד האחרון במצגות.

כל אגד עמודים או רוג'ום כזה ניתן גם להפצה כלינק במייל או ברשתות החברתיות, ואפשר לשלבו בניוזלטרים. לחיצה על הלינק פותחת דפדפן פנימי מיוחד שפיתחו בחברה, היושב על הדפדפן הקיים של המשתמש באופן שמאפשר שילוב פרסומות במצגת.

איגוד העמודים של Roojoom

החברה נוסדה בידי יזמים מנוסים יוצאי 888, קלטורה ודאבל וריפיי. היא ממוקמת, באופן לא שגרתי, בדירה שכורה במרכז תל אביב. עם הלקוחות שכבר אימצו את המוצר של Roojoom נמנים מיקרוסופט ונצ'רס, והסטארט־אפים הישראליים קלריזן ו־eToro, שבעזרת המצגות שלה מובילים את המשתמש בין דפי הרשת שלהם או מציגים מדריכי שימוש ותוכן שיווקי. לשירות הצטרפו גם כמה בנקים ואתרי תוכן, שאת שמם סירבה החברה להסגיר.

Appoxee - הפרסומות הנדירות שאוהבים לקבל

שולחת את ההודעה הנכונה בזמן הנכון

אתגר מרכזי של כל אפליקציה הוא השבת משתמשים שהשתעממו ועברו הלאה. אפליקציות רבות בחרו בעבר בשליחת מסרון או הודעות "פוש" טורדניות, ואפל וגוגל השליכו אותן בתגובה מכל המדרגות. אבל כשהודעה מגיעה בהקשר הנכון למשתמש הנכון, היא יכולה לעשות פלאים. על ההיגיון הזה בונה הסטארט־אפ Appoxee.

צוות Appoxee צילום: אריאל שרוסטר

בחברה טוענים שיש התראות שהמשתמשים נוטים לקבל ברצון: הודעות על מבצעים ביום ההולדת, קופון מבוסס מיקום או עדכון על עלייה פתאומית של מניה (ההודעה יכולה להיות פנימית בתוך האפליקציה, שלא תטריד את המשתמש בשיטוטיו האחרים).

החוכמה היא למצוא את העיתוי הנכון והתוכן הנכון, ואת זה יודעת לעשות Appoxee. החברה מייצרת פילוח ממוקד שיוביל את הודעת ה"פוש" למשתמש הנכון, ויודעת בדיוק באילו אפליקציות הוא השתמש, האם התחבר אליהן דרך פייסבוק, היכן הוא ממוקם, מה מעניין אותו, על מה שילם במכשיר שלו וכמה. הפצת המסרים הממוקדת יעילה במיוחד במסגרת אירוע כמו משחק ספורט או גמר ריאליטי - Appoxee יכולה להפיץ 100 אלף הודעות ממוקדות בשנייה, כמות שמאפשרת לאצטדיון שלם לקבל הודעה בבת אחת.

התראה של Appoxee

Appoxee גובה תשלום עבור משתמש ולא עבור הודעה, כך שהיקף ההכנסות שלה לא קשור בכמות ההודעות שהיא שולחת. לפי דיווחי החברה, היא משפרת עד פי 30 את רמת השימוש היומי באפליקציות. בין לקוחותיה נמצאות אפליקציות המשחקים סלוטומניה הישראלית ודרגון סיטי, אפליקציות של ענקיות התוכן Fox ונשיונל ג'אוגרפיק וגם אפליקציות של בנקים, אתרי חדשות וחנויות ספרים. באמצעות האפליקציות הללו צברה Appoxee כ־300 מיליון התקנות בעולם, בהן יותר מ־10 מיליון בישראל.

2014 היא שנת המבחן של Appoxee, שתצטרך לגדול מאלפי אפליקציות למאות אלפים, ולהתחרות ב־Urban Airship האמריקאית שכבר גייסה כ־50 מיליון דולר. בינתיים מייצרת החברה הכנסות של מיליוני דולרים בודדים, עם צמיחה גבוהה פי עשרה מזו שרשמה לפני כשנה.

Astricom - פרסומת תוצרת בית

מספקת שיטה קלה ליצירת סרטונים

Wix הוכיחה שאפשר להנפיק חברה ישראלית בנאסד"ק עם מוצר פשוט: טכנולוגיה זולה וקלה לשימוש המאפשרת לכל בעל עסק קטן להקים אתר מכירות מעוצב, כאילו השקיע עשרות אלפי דולרים. Astricom רוצה להביא את הבשורה הזו לעולם סרטוני הווידיאו, שוק ענק שעדיין נשלט בידי פתרונות ידניים ואולפנים מקצועיים ויקרים. Sunday Sky ו־EyeView הן מתחרותיה בשוק הזה, אך הן מכוונות לעסקים גדולים יותר.

בחברה פיתחו טכנולוגיה שמאפשרת לעסקים קטנים ובינוניים "לתכנת" סרטונים שיווקיים ללא צורך בהפקה מיוחדת. במילים אחרות, היא מספקת טכנולוגיה ליצירת קריאייטיב. וכמו Wix, היא כוללת תבניות לבניית סרטים שמהן יוכלו בעלי העסקים לבחור.

לואי אסקיאל (מימין) ובועז דרמר צילום: עמית שעל

הטכנולוגיה מתחברת למאגר הלקוחות של החברה במערכת CRM, ומפיקה באמצעותה סרטון אישי אוטומטי. סוכן ביטוח, למשל, יוכל לשלוח בלחיצת כפתור סרטון ללקוח שצריך לחדש את הביטוח שלו, שיכלול מסרים מותאמים אישית - תאריך פקיעת הביטוח, העלויות, ההנחות. Astricom משתמשת גם בקישוריות לפייסבוק וללינקדאין, משם היא יכולה לדלות מידע ולהשתמש בתמונת הפרופיל או באפליקציות שהוריד הלקוח בעבר ולשלבם בסרטון. הסרטונים זמינים לצפייה במחשב ובכל מכשיר נייד עם דפדפן.

מעבר ליצירת סרטונים, המערכת מאפשרת לנהל קמפיינים (ולקבוע את התקציב, פילוח הלקוחות וערוצי ההפצה), וכוללת מערכת אנליטיקס המנתחת את חשיפת הקמפיין ויעילותו. החברה מציעה לשדר עד עשרה סרטונים ראשונים בחינם והפצה נוספת בתשלום. לפי דיווחיה, כ־10% מהלקוחות שמקבלים סרטונים שיווקיים מבצעים רכישה, נתון גבוה ביחס למיילים שיווקיים ללא וידיאו. אבל עד שהסרטונים יגיעו לכאן ייקח זמן: ב־Astricom עובדים קודם על הפצת הטכנולוגיה בארה"ב וברוסיה.

Ubimo - פרסומת לגלידה ביום שמש חם

מתאימה את הפרסום למיקום

טכנולוגיית הפרסום של Ubimo הולכת נגד הזרם של הפרסום האישי. במקום להתמקד רק במאפייני המשתמשים בעזרת איסוף קדחתני של מידע עליהם, Ubimo מתמקדת בהקשר ובמיקום - פרסום ממוקד חוויה במקום פרסום ממוקד משתמש. היא מנסה להבין מה הדרך הטובה ביותר לפרסם למי שמצוי על חוף הים בעת השקיעה, ואיזה מסר יתאים לאלה שיושבים בפארק עירוני במזג אוויר שמשי - מידע שעשוי להיות יקר ערך למפרסמים.

עודד פונטש (מימין), רן בן יאיר, גלעד אמיתי ואודי גרף בחוף הים. מנוסים באקזיטים צילום: עמית שעל

פלטפורמת הפרסום של Ubimo נבנתה למובייל, כלומר היא תשמש לפרסום בסמארטפונים וטאבלטים בלבד. הטכנולוגיה שלה, המכונה "טראנס־לוקאל", היא פלטפורמה אוטומטית מבוססת בורסות פרסום בזמן אמת. המשמעות של כל זה היא שמפרסמים שרוצים להשתמש ב־Ubimo לא צריכים להתקשר עם רשת פרסום או אתר תוכן באופן ידני. המפרסם יוכל להתחבר אוטומטית למערכת, ולהשתמש בשכבת הידע שלה ובבורסת הפרסום בזמן אמת כדי לבדוק אילו אפליקציות שרצות ברגע זה בטאבלטים וטלפונים יוכלו לקבל את הפרסומת הרצויה. Ubimo תוכל להמליץ למפרסם אם כדאי לשדר את הפרסומת כבאנר בטוויטר או באפליקציית קנדי קראש, והמשתמש ייחשף בסופו של דבר לפרסומת שתציע לו גלידה קרה ביום שמש חם.

ב־Ubimo עדיין מנסים ללמוד אילו מסרים יהיו אפקטיביים יותר באיזה זמן ומקום, ולהמליץ למפרסמים המלצות בהתאם. אחת התובנות שהפיקה החברה עבור עיתון כלכלי, למשל, היא כי פרסום ממוקד למשתמשי מובייל במסעדות הוא יעיל, אבל יעיל פי שניים למשתמשים הסועדים במסעדות באזורי תעסוקה. הסיבה היא, כנראה, שמדובר בעובדי הייטק המועסקים בדרך כלל באזורים מרובי מסעדות.

מעוררת את מסך הנעילה

Widdit הוא אמנם סטארט־אפ ותיק שכבר התנסה במוצרי אינטרנט שונים - מתוסף דמוי Google Suggest לאתרי אינטרנט, דרך הפצת סרגלי כלים, ועד מערכת שמייצרת תוספי דפדפן. אבל ההערכות בעולם המובייל מעידות על כך שהוא עלה על גל גדול שהביא לו הכנסות של מיליוני דולרים רק בחצי השנה האחרונה.

יוסי מרואני (מימין) ונועם פיין צילום: אריאל שרוסטר

בעוד ענקיות סרגלי כלים כמו קונדואיט, פריון ואיימש מתחבטות באשר לאופן שבו יוכלו לשחזר את הכנסותיהן מהפצת סרגלי כלים במחשב האישי גם לעולם המובייל, ב־Widdit צברו עד כה 5 מיליון משתמשים באפליקציית הנעילה למכשירי אנדרואיד. מסך הנעילה של הטלפון הוא מכרה זהב, אם יודעים איך להשתמש בו נכון. הוא נצפה כ־120 פעמים בממוצע ביום על ידי המשתמשים, וכמו אתר בית הוא משמש כפורטל שדרכו הם מגיעים לאפליקציות שונות.

מסך הנעילה של Widdit מציג בפני המשתמשים מידע רלבנטי עבורם: ידיעות מתפרצות, עדכונים מפיד הטוויטר והפייסבוק, וקיצור דרך למספר מוגבל של אפליקציות כמו פייסבוק או ג'ימייל, ואפליקציות שהן לקוחות של Widdit המשלמות עבור הקידום. הוא ניתן כרכיב תוכנה המגיע עם משחקים או אפליקציות חדשות, למשל אפליקציית הספורט One, או כאפליקציה עצמאית תחת המותג HomeBase.

בקרוב תשיק החברה מסכי נעילה מותאמים אישית, שיציגו המלצות הקשורות למאפיינים של המשתמש כמו מינו, גילו ומצבו המשפחתי. ההתאמה האישית לא נעשית בחיבור לפייסבוק או לענן, כך שאין הפרה של פרטיות. Widdit כן בוחנים פרמטרים רבים אחרים, כקריאת האפליקציות שיש למשתמש על הטלפון. התאמה נוספת תוכל להיעשות בעזרת חיבור למערכות הטלפון והמערכות של גוגל כדי להבין אם המשתמש בתנועה, בבית או בעבודה. כך יוכלו לקוחותיה של Widdit, להציע הנחות, קופונים, פרסומות או הצעות כלליות רלבנטיות יותר.

המשימה להבין מה מתרחש בכל נקודה בעולם היא שאפתנית, ו־Ubimo עוד רחוקה מהשלמתה. אבל מייסדיה כבר רשמו אקזיט מוצלח אחד: שלושה מתוך ארבעת המייסדים הם יוצאי LabPixies שנמכרה לגוגל תמורת כ־10–20 מיליון דולר.

AppsFlyer - יועץ הקמפיינים האוטומטי

מחליפה את ה"עוגיות" בפתרון למובייל

אחת הסיבות ליעילות הגבוהה של פרסומות על צג המחשב האישי היא העובדה שהן מפולחות כל כך ומסוגלות להגיע למשתמש הנכון בזמן הנכון. הסוד הוא אותו רכיב תוכנה המושתל, עם או בלי ידיעת המשתמש, בדפדפן או במחשב, ואוסף נתונים על הרגליו, נטיותיו והפרטים הביוגרפיים שלו. רכיבי תוכנה אלה הם לא דבר חדש - מדובר ב'קוקיז' שהולכים איתנו יד ביד כבר שנים רבות.

צוות AppsFlyer צילום: עמית שעל

ענף הסלולר הביא בעיה חדשה למפרסמים. היכן שאין מקום להשתיל קוקי, יש צורך לחשב מחדש את הפעילות ולהכיר את המשתמש בדרך אחרת. הסטארט־אפ AppsFlyer מציע פתרון למצב הזה.

AppsFlyer פיתחה מערכת ניתוח ומדידה של יעילות קמפיינים פרסומיים במובייל. המערכת מסופקת למפתחי אפליקציות באמצעות שירות מבוסס ענן, ובכך היא מאפשרת להם, כמו גם למותגים ומשרדי פרסום, למדוד כמה משתמשים הגיעו מכל מקור מדיה. היא מספרת למפרסמים מאין הגיעו המשתמשים הרווחיים ביותר לאפליקציה שלהם - מחיפוש בגוגל, ממודעת

פרסום ברשת, מפרסומת בפייסבוק או שמא בזכות דיוור ישיר לג'ימייל.

לאחר גילוי המקורות שמהם מגיעים המשתמשים, יכולה החברה לעודד את המפרסם להשקיע יותר בערוצי הפרסום הרווחיים. כך מחליפה AppsFlyer את מנגנון המעקב הקיים במחשב השולחני, הקוקי.

AppsFlyer מתמקדת ב'נייטיב קוד' בטלפונים מבוססי אנדרואיד או בקוד ה־Objective C באייפון, מה שמאפשר לה לעקוב אחר הורדות ושימוש באפליקציות, ונוסף לכך יכולה להפעיל מנגנון רה־טרגטינג - כלומר לעודד משתמש שהוריד אפליקציה להשתמש בה שוב בעזרת הודעות המעודדות אותו לעשות כן.

AppsFlyer מנטרת קמפיינים של פרסום במובייל בשווי כחצי מיליארד דולר. במהלך 2013 גדלה התעבורה שלה פי 80 והיא עברה לרווחיות, וכיום היא עוקבת אחר כמיליארד התקנות של אפליקציות מובייל בשנה. הצעד הבא הוא משרדים חדשים בניו יורק, בסן פרנסיסקו ובסין.

מילון מונחים

CPA / CPM

CPA (Cost Per Action) הוא מודל עסקי לפרסום באונליין שלפיו המפרסם משלם רק על פעולות שביצע משתמש שנחשף למודעה. אתרי תוכן מעדיפים דווקא את שיטת הפרסום ההפוכה, CPM (Cost Per Impression), שבה מקבל האתר תשלום על כל חשיפה, גם בלי שהמשתמש יקליק או יבצע פעולה.

רשת פרסום (Ad Network)

חברה המתמחה בתיווך בין מפרסמים לאתרים. רשתות הפרסום עובדות כמעין ברוקר המתווך בעסקה בין הספק למפרסם.

RTB

(Real Time Bidding)

מנוע פרסום המתבסס על תשלום לפי מספר חשיפות של באנר ונעשה אוטומטית ללא מעורבות של החלטה אנושית, כמו במסחר בבורסה. החשיפה היא תוצאה של מכרז אוטומטי על כל גולש, בעוד בפרסום שאינו אוטומטי החשיפות נמכרות בקבוצות של אלף. RTB מאפשר לאתרים לעבוד עם כמה רשתות פרסום ולבחור בזמן אמת בזו שמציעה את המחיר הטוב ביותר.

מידע צד ראשון ומידע צד שלישי

מפרסמים ואתרי תוכן אוספים מידע צד ראשון דרך התקשורת שלהם עם המשתמש, כך למשל הם יודעים מה כתובת המייל שלו והיסטוריית הקניות או הגלישה שלו באתר. מידע צד שלישי, לעומת זאת, נאסף בידי מקור שאין לו קשר ישיר עם המשתמש. מידע כזה יכול לשמש ליצירת פרופילים וטיוב תוצאות קמפיינים.

אנליטיקס (Web Analytics)

נתונים שמציגים מידע כמותי ואיכותי בצורה מתומצתת ולפי קטגוריות, ונועדו לזהות ולנתח את מגמות הפעילות של הגולשים באתר מסוים. ניתן להפיק אנליטיקס על סמך הדפדפן של המשתמשים או מניתוח זמן השימוש באתר, כמות הדפים הנקראים וניתוח הבאזז ברשת.