בעקבות פוקושימה: חוקרים מ-MIT פיתחו כור גרעיני צף

כוח גרעיני אחד ממקורות האנרגיה הזולים, הבטוחים והנקיים ביותר בעולם - עלות היצור של טורבינות רוח, תחנת גיאותרמיות או לוחות סולאריים הופכים את התהליך ללא-נקי לחלוטין. אבל האסון בתחנת הכוח בפוקושימה גרם למודעות חדשה לצורך לאבטח את תחנת הכוח הגרעיניות. קבוצת מדענים ב-MIT חושבים שמצאו את הפתרון.

המקום הבטוח ביותר מפני צונאמי, טוענים המדענים, הוא בלב האוקיינוס עצמו: גלים גבוהים במיוחד נוצרים כאשר הם מתקרבים לקרקע, ולא בלב ים. תחנת כוח גרעינית שתמוקם במרחק של מספר קילומטרים מהחוף תהיה חסינה לרעידות אדמה ולרוב אסונות הטבע. אם תתרחש דליפה בכור שכזה, לא ייגרם כל נזק לאזורי מגורים.

במקרה של סכנת התכה, המהנדסים המקומיים גם יוכלו להטביע את הכור במי האוקיינוס, מה שיגרום לזיהום רדיואקטיבי מקומי אבל יקרר משמעותית את הכור וימנע אסון.

לתחנה גם יהיה גישה בלתי מוגבלת למים ולקירור, ולפי מספר מחקרים, גם לדלק גרעיני - לאחרונה נמצאה שיטה זולה יחסית לזיקוק חומרים רדיואקטיביים ממי האוקיינוס. רוב התחנות הגרעיניות ממוקמות כבר היום על גדות נהרות ועל חופי ים.

כורים אטומיים בכל גודל אפשרי

לדברי מוביל המחקר, ד"ר ג'קופו בונגורנו, התחנה עצמה תהיה קשורה לקרקעית האוקיינוס, ותוכל לנוע ממקום למקום במידת הצורך. פסולת גרעינית תאסף בתחנה ומדי מספר חודשים תועבר לאחסון מאובטח. לפי בונגורנו, התחנה לא תהיה יקרה לבניה - מכיוון שעלות הקמת האסדה תאוזן על ידי כך שהתחנה לא תצטרך לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של תחנות קיימות לבידוד ועמידה ברעידות אדמה.

תחנת הכוח הגרעינית שעיצבו אנשי MIT צילום מסך: Youtube

כבלים יעבירו את החשמל מהתחנה לחוף, ובתיאוריה ניתן לבנות כורים גרעיניים בכמעט כל גודל אפשרי - מ-50 ועד 1,000 מגה-וואט. בואנגיורנו הגדיר את העיצוב כ"גמיש במיוחד". מספר מהנדסי גרעין ומומחי אנרגיה שיבחו את ההצעה והגדירו אותה כ"ריאלית ומאוד מושכת".

הרעיון לפיתוח תחנת כוח גרעינית צפה אינו חדש. מספר מדינות בנו בעבר כורים גרעיניים צפים שהוקמו על אסדות או ספינות גדולות. רוסיה בונה כעת תחנה צפה, אבל היא אינה ממוקמת בלב הים אלא על קרוב לחוף. לפני מספר ימים, ארצות הברית סגרה את תחנת הכוח הצפה היחידה שלה, שהוקמה על הספינה Sturgis. התחנה לא שימשה ליצור אנרגיה אלא בעיקר לאימון אנשי הצי האמריקאי בעבודה על כורים גרעיניים.