דדי פרלמוטר: "כנראה שלא התאמתי להיות מנכ"ל אינטל"
פרלמוטר, הישראלי שהגיע לעמדה הבכירה ביותר באינטל, חזר לארץ אחרי שהפסיד במירוץ לתפקיד מנכ"ל ענקית השבבים ומודה: "היה לי ברור שהסיכוי שלי נמוך". הוא בטוח שלחברה יש עדיין סיכוי בתחום המובייל, אף שנכשלה בחדירה לאייפון
היום לפני שנה נראה העתיד של דדי פרלמוטר - סגן נשיא באינטל והישראלי הבכיר בחברה - ורוד מתמיד; פרלמוטר הפך לאחר מארבעת המועמדים המובילים לתפקיד מנכ"ל אינטל, ששבב שלה נמצא כמעט בכל מחשב.
פרלמוטר התחרה מול שלושה סמנכ"לים בכירים בחברה: רנה ג'יימס, שמונתה בדיעבד לתפקיד הנשיאה, סמנכ"ל הכספים סטייסי סמית' וסמנכ"ל התפעול בריאן קרזניץ'. במאי שנה שעברה התקבלה החלטת הדירקטוריון: פרלמוטר לא יהיה מנכ"ל החברה. בריאן קרזניץ', שעבר מסלול ניהולי דומה לשל קודמו פול אוטליני, הוא המנכ"ל הנבחר.
פרלמוטר, באירוע של אינטל בשנה שעברה
שבועיים לאחר מכן פרלמוטר מצא את תפקידו מרוקן מתוכן; קרזניץ', המנכ"ל הטרי, העביר את חטיבת הארכיטקטורה שנוהלה עד אז על ידי פרלמוטר תחת חסותו. עד אז שימש פרלמוטר, למעשה, כמנהל המוצרים הראשי של החברה, עם אחריות לתכנון הארכיטקטורה ולפיתוח הטכנולוגי של השבבים של אינטל לכל תחומי המוצר: מחשבים אישים, ניידים ושרתים. בתוקף תפקידו היה פרלמוטר אחראי לקשר של אינטל עם כל הענקיות הסובבות אותה ולעבודה המשותפת מול אפל, מיקרוסופט, טושיבה ואסוס. לתפקיד זה מונה כבר בתחילת 2012, ארבע שנים לאחר שקיבל תואר של סגן נשיא.
מי שטיפח את פרלמוטר היה אוטליני. בשנת 2006, הרים אליו טלפון וביקש ממנו לסייע לו בפיתוח המוצרים, קרוב אליו במטה אינטל בעמק הסיליקון. אז נחשב פרלמוטר לכוכב עולה באינטל: הוא נחשב לאבי שבב הסנטרינו, השבב המרכזי שייעדה אינטל למחשבים ניידים ושאפשר להם לראשונה להתחבר ל-WiFi ולהגשים את חזון החיבור האלחוטי.
הסנטרינו היה כה מוצלח, עד כי מרכז הפיתוח בחיפה תחת ניהולו קיבל פרויקטי דגל נוספים מאינטל. תהילת הסנטרינו ופועלו של פרלמוטר אף עודדו את אפל להפסיק את עבודתה עם מוטורולה ולרכוש שבבים לליבת מחשבי המק שלה מאינטל. נוסף על כך, נחשב פרלמוטר לאחד התומכים המרכזיים בשילוב אינטל במכשירי האייפון, החלטה שאוטליני התנגד לה ולפי ההערכה שילם את המחיר על כך עם עזיבתו לפני כשנה.
"זו בהחלט היתה אכזבה"
"ב־2006 נעשה לי קשה לנהל את הביזנס מכאן", סיפר פרלמוטר ל"כלכליסט". "אוטליני ביקש שאעבור לארה"ב לשלוש שנים, ואז שותפי שון מלוני חלה ונשארתי. כשלא קיבלתי את תפקיד המנכ"ל היה ברור שנחזור".
מה היה הסיכוי שזה באמת יקרה? היו ממנים ישראלי לעמוד בראש חברה שיש לה ברית עם הצבא האמריקאי?
"אני מניח שזה היה אחד הפרמטרים. הגשתי מועמדות למרות שהיה לי ברור שהסיכוי שלי נמוך. אולי אני באמת לא מתאים. זו בהחלט היתה אכזבה, אבל חשבתי שאהיה יותר מריר. בעבר הייתי בתהליכים של מינוי, זה היה מישהו שאומר לי: 'יש לי ג'וב בשבילך' והיינו מדברים. הפעם זה היה תהליך של בחירה, זה היה תלוי ביחסים שלי עם הדירקטוריון, שמכירים אותי, אבל לא ברמה היומיומית. בדיעבד הייתי צריך להציג את עצמי אחרת".
פול אוטליני, מנכ"ל אינטל הקודם צילום: בלומברג
ואמרו לך למה?
"היתה לי שיחה עם אחד מחברי הדירקטוריון וביקשתי שיגיד לי מה שהוא יכול. הוא אמר: 'חשבנו על כך והגענו למסקנה שבריאן יהיה טוב יותר'. קיבלתי את הדברים וזהו אבל למדתי, הפקתי את הלקחים והמשכתי הלאה".
מה היו הרעיונות שהעלית לאסטרטגיה העתידית של אינטל?
"אני איש של מוצרים וחשבתי שאינטל צריכה להיכנס לתחומים חדשים, כיוונים שעליהם גם המנכ"ל הנוכחי חושב. אבל המיקוד שלי היה על ערך מוסף, מעבר לסיליקון, כמו פיתוח הרבה יותר מוצרי תוכנה, מוצרי מחשוב לביש, אינטרנט הדברים. לא היינו מאוד שונים זה מזה, אני ובריאן. אבל זה כבר לא מעסיק אותי.
"הבנתי שזה תלוי ביחסים שלי עם חברי הדירקטוריון, שלא הכירו אותי מספיק. כלומר, הכירו אותי אבל לא ברמה יומיומית ולא הבנתי שאני צריך למצב את עצמי באיזושהי דרך. הם שמעו אותי בישיבות וראו אותי מציג תכניות וענה על שאלות. אבל לא ממש ידעו מהם הדעות שלי, לא ידעו על מה אני חושב ומי אני באמת".
"זה לא עניין של פוליטיקה, אבל אתה צריך להציג את עצמך. בדיעבד הייתי צריך להציג את עצמי אחרת אם כי אולי זה לא הי המשנה את התוצאה. אני לא איש פוליטי ולא אוהב את הפוליטיקה, אבל בני אדם הם חיות חברתיות".
מנכ"ל הוא תפקיד חברתי, שיווקי, אתה צריך להגיע לחברות, לחזר אחריהן. אתה בנוי לזה? לחזר אחרי פוליטיקאים, להפעיל לובי - ואתה איש טכני.
"חלק מהתדמית שלי היא שאני איש טכנולוגי, אבל באינטל היו לי קשרים עם כל הלקוחות. הייתי איש הקשר המרכזי לאפל ואינטל, לחברות בטייוואן, ל-Dell, לא ישבתי בחדר הסגור ותקתקתי קוד. ועם זאת, זה צד שאני מאוד אוהב".
מינו אותך לתפקיד ללא סמכויות. זה בגלל הפספוס בכניסה לתחום המובייל?
"אני לא יודע, צריך לשאול את בריאן. הגיע מנכ"ל חדש שרצה לארגן את העסק והוא אירגן את זה בדרך שונה מזו של פול אוטליני. אצל פול אני הייתי האיש הטכנולוגי. הוא נתן לי את כל התחום הזה כי היו לנו יחסי אמון. בריאן רצה יותר שליטה ואני החלטתי שאני לא נכנס למלחמות".
ייחסו לך את הכשלונות של אינטל בשנים האחרונות?
"לא שמעתי את זה, ואם אמרו את זה זה היה מאחורי הקלעים. לי ולפול היו לא מעט ויכוחים בנושאים עסקיים ולא תמיד הסכמתי איתו. למעשה קל יותר להתווכח על נושא כשאתה מספר 2 מאשר 1, כשאתה יושב על הכסא פתאום דברים נראים אחרת. אני לא יודע אם הייתי מחליט אותו הדבר אם הייתי יושב במקומו".
כך איחרה אינטל לרכבת המובייל
כאיש הקשר לאפל, קיבל פרלמוטר את בקשת אפל לשלב את שבבי אינטל בדגמי אייפון הראשונים. השמועה מספרת שאם היה אוטליני מקשיב לדעתו של פרלמוטר, אינטל היתה מספקת שבבים למכשירי אייפון עוד מראשית דרכם של הדגמים ב-2007 ובכך מחליפה את שבבי המתחרה ARM שמצוים בבסיס שהשבבים עד היום. ככל הנראה ויתר אוטוליני על שילובם של שבבי אינטל באייפון, והפסיד משום כך תהילת עולם. ניתן רק לשער כיצד היתה נרשמת ההיסטוריה מחדש לו הקשי אוטוליני לפרלמוטר באמצע העשור הקודם.
אם היית המנכ"ל, עם הקשרים שלך עם ג'ובס, באייפון היה מעבד של אינטל?
"זה לא בלתי סביר, ואני אומר את זה בלשון הכי זהירה. אבל אלה דברים שנראים בדיעבד. הנימוקים היו כספיים ולא טכנולוגיים, פול אמר את זה אחרי הפרישה. זו היתה החלטה שלו והוא היה המנכ"ל. כשאתה המנכ"ל ורואה את כל המספרים השיקולים טיפה אחרים, ולפעמים שוגים".
דדי פרלמוטר (60); תפקיד: יו"ר המכון לחדשנות; מצב משפחתי: נשוי + 4; מגורים: חיפה; השכלה: תואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון; תפקידים קודמים: סגן נשיא באינטל, סמנכ"ל המוצרים ומנהל קבוצת הארכיטקטורה צילום: אלעד גרשגורן איך לדעתך הגענו למצב שקוואלקום, שמייצרת שבבים למובייל, שווה יותר מאינטל ונותנת לה פייט?
"התחום הזה אכזרי. אתה מפספס פנייה, המתחרים שלך מקבלים אפשרות. לאינטל יש עדיין סיכוי בגלל שהעולם משתנה. יהיו דברים אחרים, כמו שהיה רק מחשב אישי ואז היה אייפון ואייפד. אינטל גם עשתה דברים גדולים, כמו הכניסה לתחום השרתים שאחראים לשירותי הענן. היום זה נראה מובן מאליו, אבל בשנות התשעים לאינטל היה אפס נתח שוק בתחום השרתים וכיום זה 90% פלוס. אינטל מריצה היום הכל – ממחשבי מק של אפל, דרך אנדרואיד ומחשבי כרום של גוגל וכמובן ווינדוס 8".
אז למה אנחנו לא רואים את אינטל ביותר סמארטפונים?
"הנימוקים הם לאו דווקא טכנולוגיים. יצרנית סמארטפונים לא תחליף ספקים כך סתם. לכל אחד יש את שיטות העבודה שלו. זו עבודה קשה להיכנס לשוק".
"צריך עוד חברות גדולות"
עם חזרתו לארץ מתעתד פרלמוטר לחלק את זמנו בין שתי פעילויות עיקריות: הוא מונה ליו"ר המכון לחדשנות, שמתכנן להפיץ מתודולוגיות טכנולוגיות לסקטורים לא טכנולוגים. אחת הכוונות היא להפוך את קופות החולים כללית ומכבי, שלהן מערכות רישום ותיעוד ממוחשבות, למוקד ידע עולמי עבור חברות בריאות בעולם. פעילות שנייה, אותה מגבש פרלמוטר בימים אלה, היא הקמת בית השקעות בניהולו שתסייע בטיפוח חברות הייטק ישראליות בכדי להפכן לחברות בינלאומיות וגדולות. הפעילות תכלול השקעה בחברות צמיחה, סיוע באיתור מנכ"לים ומנהלים מקצועיים וניהול מהלכי מיזוג בין חברות ישראליות.
הייצוא של ישראל תלוי באינטל. מה דעתך על הדיון לגבי מענקים והטבות מס בשווי מיליארדי שקלים לאינטל?
"אני תמיד שמח שיש דיון ציבורי בנושא, כל עוד הוא לא מתגלגל לרמה הפופוליסטית. האם זו בעיה שאינטל כל כך קריטית? כן, אבל זו בעיה גם שההייטק הישראלי לא יוצר חברות גדולות ובזה אני רוצה להתמקד. יש אנשים, כמו יוסי ורדי, שאומרים שאין בעיה - יש סטארט־אפ ניישן שמייצרים הייטק. כשאני שואל אותו מה עם חברות גדולות, הוא אומר שיש כאן את אינטל. אני חושב שיש מקום לחברות בינלאומיות, בין אם על ידי רכישה או בין אם חברה שתגדל לבדה".
למה בכלל צריך חברות גדולות?
"רק עכשיו פירסמו ש־50% מהאוכלוסייה לא משלמים מס הכנסה כי הם לא מגיעים למדרגת המס המינימלית. זו בעיה עצומה. אתה יכול לדפוק את אנשי ההייטק שמרווויחים 15–30 אלף שקל בחודש, להוריד להם את המשכורות וכולם יהיו עניים. ברוסיה הסובייטית ניסו את זה וראינו לאן זה הגיע. אתה רוצה למשוך את האוכלוסייה למעלה עם תעשייה ושירותים שעושים כסף ויכולים לשלם לעובדים".
אבל האם המחיר הוא שפעם בשנה הממשלה צריכה לשלם מיליארדים לאינטל, על חשבון משלם המסים?
"הייתי שמח אם היו עוד חברות כאלה. אינטל היא מקרה ייחודי. אני לא אובייקטיבי, כמובן, אבל זו חברה שקיימת כאן 40 שנה, עברה כאן מלחמות ונשארה למרות הכל. אפשר היה להגיד שזה מקום מטורף ולוותר, אבל החברה התחילה עם 4 מהנדסים ומעסיקה היום 9,000 עובדים".
יש סברה שאינטל בחרה באירלנד למפעל האחרון כי בישראל לא נתנו מענק. לנו נודע שאינטל היתה צריכה לשדרג את המפעל באירלנד או לסגור אותו. לישראל היה סיכוי בכלל?
"ראיתי את המספרים: אירלנד במפורש הציעו יותר. אינטל השקיעו כאן יותר מ־10 מיליארד דולר והממשלה מכסה רק 15% מההוצאות. אם היו בישראל 20 חברות בסדר הגודל הזה, אז אולי אינטל לא חשובה. אבל כשאין אף אחת אחרת במקום, אם הייתי שר האוצר הייתי נזהר. אינטל מבטיחה פחות ממה שהיא עושה בסוף, ובגלל זה הפוליטיקאים מהססים".
