לפי בג"ץ, אין שום חובה להסיר פרטים מביכים עליכם מחיפושי גוגל
קבע שפרטי מידע שפורסמו ברשת הם "נחלת העבר" גם אם פגעו באדם או בציבור. זאת, יממה לאחר שצנעת הפרט הוגדרה באירופה כחשובה מזכות הציבור לדעת - מה שיחייב את גוגל למחוק תוצאות חיפוש
- הזכות לפרטיות ניצחה את זכות הציבור לדעת
- הגולש הישראלי חרד לפרטיותו - אך לא עושה דבר כדי לשמור עליה
- "כל קו אדום של פרטיות שניתן לחשוב עליו - ייחצה"
הדברים נקבעו במסגרת תלונה על ביזיון בית הדין שהגישו פעילים נגד המאגר הביומטרי, אחרי שלדבריהם משרד הפנים לא נענה להוראת השופטים להסיר מהרשת פרסומים להצטרפות למאגר שנקבע שעלולים להטעות את הציבור.
שופטי בג"ץ דחו את הבקשה ופסקו, בין השאר: "אילו אינם פרסומים שוטפים, אלא פרסומי עבר. העובדה כי ניתן למצוא פרסומים אלה גם היום באינטרנט (בין היתר באמצעות מנוע החיפוש Google) אין בה כדי להפכם לפרסום שוטף. הדבר דומה לאפשרות למצוא פרסומי עבר בעיתונות הכתובה באמצעות חיפוש בארכיון. אין המדובר בפרסום שוטף... ולכן תיקונם של פרסומים אלו לא נדרש מהמשיבים".
עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, שייצג את מתנגדי המאגר בעתירה, ביקר את החלטת השופטים. "בעוד שבאירופה הזכות להשכח כוללת גם את הזכות להסיר פרסומי עבר, בית המשפט העליון פוסק היום כי מה שהיה בעבר נותר בעבר, וכמו ארכיון עיתונות אין טעם לגעת בו", אמר ל"כלכליסט".
דין אתר אינו כדין עיתון
ההחלטה ממחישה בצורה חדה את פערי התפיסה שקיימים בין שופטי העליון למרבית הגולשים ברשת. בשעה שלכל גולש ברור ששאלת זמן פרסום המידע בטלה בשישים כאשר ניתן להגיע אליו במהירות וללא כל מאמץ בעזרת כמה הקלקות עכבר ותקתוקי מקלדת, סבורים שופטי העליון שדינו של מידע זה הוא כדין ידיעות ישנות שפורסמו בעבר בעיתונים וכיום מעלות עובש בארכיונים אפלים שנגישים רק לבעלי הזמן והרצון לנבור במעמקיהם.
מעולם, כך נראה, לא הומחש בצורה בוטה כל כך חוסר ההבנה של שופטי העליון במהות פעילותה של האינטרנט ואופן השימוש בה. מידע ישן ברשת אינו זהה לידיעת עיתון, שכן הוא זמין ונגיש ללא כל מאמץ בלי קשר לתוקפו ולמעשה ידיעה בת כמה שנים שהתפרסמה באתר אפשרי שתהיה נגישה, בזכות גוגל ומנועי חיפוש אחרים, הרבה יותר מידיעה שהתפרסמה אך היום בעיתון דפוס בלבד.