$
הייטק והון סיכון

פרויקט כלכליסט

גלגולו של סטארט-אפ: "יכולת ביצוע חשובה מרעיון"

מנהלת השקעות ההייטק של בנק לאומי יפעת אורון ויזמי ההייטק יוסי מולדבסקי ויזהר שי חלקו עם סטודנטים מניסיונם, ונתנו טיפים לחמישה מיזמים הנמצאים בתחילת דרכם שהציגו התלמידים

הראל עילם 11:4609.06.14
"ראשית עליכם לשאול את עצמכם כמה אתם מחוברים לעולם היזמות ואם אתם מוכנים לעמוד בכל הקשיים". את העצה הזו נתנה יפעת אורון, מנהלת תחום ההשקעות בהייטק של בנק לאומי, בפני סטודנטים של המכללה למינהל שמבקשים להיכנס לתחום ההייטק. "אתם צריכים להיות אנשים שתמיד מחפשים ללמוד משהו חדש ונמצאים שלושה צעדים לפני כולם".

אורון דיברה במסגרת המפגש האחרון בפרויקט "גלגולו של סטארט־אפ" המשותף ל"כלכליסט" ולמכללה למינהל. במהלך הפרויקט, תלמידים במרכז היזמות של המכללה נפגשו עם בכירים מתעשיית ההייטק, שחלקו מניסיונם עם הסטודנטים הצעירים. בפאנל שבו דיברה אורון השתתפו גם יוסי מולדבסקי מחברת ההשקעות פלאס ונצ'רס, והיזם יזהר שי מקרן ההון סיכון קינן פרטנרס. "יש אינסוף טעויות שאפשר לעשות, ואין ספק שכולם כאן יעשו טעות", אמר שי. "הדבר החשוב זה ללמוד מהן". את הפאנל הנחה כתב "כלכליסט" מאיר אורבך.

 


 

בתשובה לשאלה מה היו רוצים ללמד את התלמידים אמר שי, "אל תעבדו על עצמכם ותנסו להפוך את עצמכם ליזמים. זה לא מתאים לכולם". לדברי מולדבסקי, "אין רגע נכון להתחיל סטארט־אפ. תמיד יהיו דברים בדרך, וכדאי להתחיל צעיר".

 

מימין: יזהר שי, יפעת אורון ויוסי מולדבסקי מימין: יזהר שי, יפעת אורון ויוסי מולדבסקי צילום: ענר גרין

 

כשנשאלו מה הם מחפשים אצל יזמים שפונים אליהם, ענה מולדבסקי: "אני רוצה לראות יכולות ביצוע. זה הרבה יותר חשוב מרעיונות. אנחנו גם מאוד מעריכים אמינות, שקיפות וכימיה". אורון הוסיפה: "משקיעים רוצים לראות שעשיתם שיעורי בית. אתה צריך לדעת ממי אתה מנסה לגייס, והיכרות עם המשקיע דורשת הרבה עבודה. כמו כן, אף משקיע לא מכיר את כל התעשייה, אז הוא מצפה שאתם תכירו את השוק שלכם טוב יותר ממנו".

 

לדברי מולדבסקי, צריך להתרכז בהקמת מיזם בעל פוטנציאל צמיחה. "אני לא בטוח שרע למכור בשלבים ראשוניים. לא תמיד לקבוצת צעירים יש יכולת פיננסית לפרוץ, ואין רע בלהעביר רעיון טוב לידיים מנוסות".

 

השלושה הרצו בפני סטודנטים שהציגו את עבודות הגמר שלהם, שכללו הקמת סטארט־אפ משל עצמם. במסגרת התערוכה הציגו 72 קבוצות סטודנטים את הפיתוחים שלהם בפני כ־700 מבקרים.

 

Homate: תשלום שכר דירה באפליקציה

יישום שיאפשר תשלום של שכר הדירה ללא צורך בצ'קים באמצעות מעקב של המשכיר והשוכר אחר התשלומים.

 

הסטודנטית שקד אביב שהציגה את המיזם ציינה כי שוק השכירות בישראל מגלגל מדי שנה כ־20 מיליארד שקל, אך 1% מהם אובד בצ'קים חוזרים ובתשלומים שלא עברו כשורה. ההצעה שלה כוללת דירוג אשראי לכל משתמש שיאפשר לו להתחייב לתשלומי שכר הדירה ללא צורך בערבות.

 

אנשי Homate. שקד אביב שניה משמאל אנשי Homate. שקד אביב שניה משמאל צילום: ענר גרין

 

כערוץ הכנסות, החברה תגבה עמלה קלה על כל תשלום, וכן תאפשר למשתמשים לשלם כדי לשפר את דירוג האשראי שלהם. בעתיד תאפשר האפליקציה ניהול חשבונות משותף של שותפים, וכעת היזמים מחפשים שיתופי פעולה עם משרדי נדל"ן וזקוקים ל־240 אלף דולר למימון תקציב השיווק שלהם, כשהאפליקציה תהיה זמינה בעוד חצי שנה.

 

דבר השופטים: יוסי מולדבסקי התריע שבישראל, בניגוד לארה"ב, לא מקובל לתת דירוגי אשראי למשתמשים, וכי אינו מאמין שהבנקים יהיו מוכנים לקבוע דירוגים רק עבור אפליקציה אחת. אורון מצדה הביעה עניין רב במיזם, ואף פנתה לאביב בצורה פומבית לקביעת פגישה. היא הוסיפה כי הבנקים מבינים היום את הצורך להשתנות ולהתאים את עצמם לשוק.

 

Flow: חיפוש מקטעי קוד עבור מתכנתים

התוסף שפותח על ידי שלושה סטודנטים יוצאי ממר"מ מאפשר למתכנתים לחפש ולאתר קטעי קוד בזמן אמת, בתוך סביבת העבודה, ללא צורך לצאת למנועי חיפוש או מסדי נתונים חיצוניים.

 

מתכנת יכול לבקש מקטע קוד מסוים, והמערכת מוצאת עבורו את מקטע הקוד הרלבנטי עם הדירוג הטוב ביותר, ומשלבת אותו בצורה אוטומטית במקום הנכון.

איתי טבת, הסטודנט שהציג את המיזם, הסביר כי המערכת משתמשת באלגוריתם מתוחכם של למידת מכונה כדי למצוא ולדרג את קטעי הקוד הטובים ביותר.

 

איתי טבת מ-Flow איתי טבת מ-Flow צילום: ענר גרין

 

מקור הכנסה למפתחים יהיה מערכת שיתוף קוד פנימית לארגונים שאין להם גישה לאינטרנט או כאלה עם רשת פנימית נרחבת, כמו צה"ל. מקור הכנסה אחר יהיה מודל פרימיום, שבו משתמשים פרטיים ירכשו שירותים בתשלום. לדברי טבת, המיזם מקווה לגייס 400 אלף דולר ממשקיעים.

 

דבר השופטים: יזהר שי העיר שהיה מוסיף לפיתוח מערכת חוכמת המונים שתדרג בעצמה את קטעי הקוד. אורון אמרה כי על הסטודנטים להחליט אם הם מעוניינים לפנות למתכנתים עצמאיים או לארגונים, והזהירה כי כל שוק דורש גישה שיווקית שונה. מולדבסקי שיבח את הקבוצה, ואמר כי לטעמו הם כבר מוכנים לגייס את הכסף.

 

Mousee: ניתוח פעילות גולשים באתרים

הסטודנט גיל אברהם ייצג על הבמה את הסטארט־אפ שמספק מערכת ניתוח פעילות גולשים באתרים. ייחודה של המערכת הוא בכך שבעוד מערכות מתחרות מציגות רק את נקודות העניין של המשתמשים ולא את הזרימה הטבעית מנקודה לנקודה, Mousee תאפשר למנהלי האתר לראות מה בדקו קודם המשתמשים, ומה לאחר מכן. התוצר הסופי הוא מסלול מפורט שכולל פילוח של מסלול "ממוצע" לפי דמוגרפיה של הגולשים.

 

גיל אברהם מ-Mousee גיל אברהם מ-Mousee צילום: ענר גרין

 

אברהם הציג כדוגמה משתמש ממוצע ב־ebay, שקודם כל בודק את התמונות ואת שם המוצר, ולאחר מכן את פרטי המוכר - שיקוף לכך שגולשים נותנים משקל רב לאמינות המוכרים, מידע שיכול להיות רב ערך למנהלי האתר.

 

המפתחים נמצאים כעת בחממה של עיריית ראשון לציון, ומקווים לגייס 500 אלף דולר כדי לפתח גרסת אלפא ולהוציא פטנט על הפיתוח שלהם.

דבר השופטים: אורון הזהירה שיהיה להם קשה כי השוק עמוס ביישומים דומים. לדבריה, "במקרים אלה, המשקיעים תמיד בטוחים שהם יודעים טוב יותר מה נמצא בחוץ".

 

Good Call: מערכת לניתוח אירועי ספורט

הפרויקט, שהוצג על ידי אסף נדלר, מאפשר ניתוח מורכב של משחקי ספורט, והוא מיועד למאמנים של קבוצות מליגות קטנות שאינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את מערכות איסוף המידע היקרות שזמינות בשוק.

 

הפתרון של קבוצת הסטודנטים מיועד להיות זול ונגיש יותר, וכבר נמצא בפיילוט בקבוצת הכדורגל הפועל באר שבע. הסטודנטים פיתחו אלגוריתם שמשתמש בווידיאו שצולם במצלמות רגילות, ומפנה אותו באמצעות שירות של אמזון לאנשים שצופים בסרטונים תמורת תשלום.

 

אנשי Good Call (אסף נדלר מימין) אנשי Good Call (אסף נדלר מימין) צילום: ענר גרין

 

אלה מנתחים את הקטעים ואומרים אם השחקן קיבל החלטות נכונות על המגרש. המאמן מקבל תמונת מצב, ויכול לראות היכן היה השחקן בכל רגע והיכן היה הכדור, וכן לעקוב אחר מעבר הכדור משחקן לשחקן.

 

דבר השופטים: שי הביע ספק במתודולוגיה, וציין כי קשה לדעת אם מדובר בהחלטה נכונה של השחקן או בביצוע טוב. אורון היתה מעדיפה שהמיזם ישנה את המודל העסקי שלו ויעביר את תהליך מיון הסרטונים לשימוש ההמון. לדבריה האוהדים היו מוכנים לעשות זאת בחינם.

 

JOE: הפעלת הבית החכם באמצעות פקודות קוליות

הפרויקט, שהוצג על ידי דין שוב, הוא פלטפורמה מבוססת פקודות קוליות שתתחבר לכל מכשיר ממוחשב, בדגש על התמשקות עם בתים חכמים ואינטרנט הדברים. JOE יוכל לדבר עם כל החפצים בבית, והסטודנטים מתכוונים להשיק כלי פיתוח שיאפשרו לכל חברה המפתחת מוצר להתמשק עם JOE.

 

היתרון הגדול של JOE, על פי יוצריו, הוא הגמישות שלו והיכולת לתת פקודות מבוססות הקשר לתוכנות מסוימות. הסטודנטים הדגימו על הבמה כיצד רופא יוכל לתת פקודה קולית שתפתח את מסד הנתונים הרפואי שלו, ולהדפיס ללקוח מרשם. ההכנסות, הם מקווים, יגיעו מיצירת גרסאות ממותגות של JOE לשימושים ספציפיים.

 

דבר השופטים: אורון הזהירה כי ייתכן שהפרויקט שאפתני מדי, והוסיפה: "פתרון חכם למזגנים הוא שוק שונה לגמרי מפתרון לרופא. כל שוק דורש גישה אחרת לגמרי, שיווק וקצבי פיתוח".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x