Hitchbot: רובו-טרמפיסט שנוסע מחוף לחוף
חוקרים קנדיים פיתחו רובוט שתופס טרמפים לבדו ברחבי המדינה, מתיידד עם הנהגים ואף מתארח בביתם. המטרה: לבחון האם אנשים ורובוטים יכולים לסמוך אלה על אלה. בינתיים, הפך Hitchbot לכוכב רשת
- עלייתו של האגן הרובוטי
- למקומות, היכון, אנטר! יפן תארגן אולימפיאדת רובוטים
- סת"ם רובוט: רב ורובוט יכתבו ביחד ספרי תורה
יחידת העיבוד והבקרה של Hitchbot מתבססת על טאבלט ומעגל ארדואינו. כשאין לו מארחים נדיבים שיטעינו אותו הוא מקבל אספקת חשמל מלוחות סולריים והוא יודע לנהל שיחות עם הנהגים המארחים באמצעות טכנולוגיית פענוח דיבור.
בנוסף, הותקנה בו גרסה של תוכנת הצ'ט הממוחשב Cleverbot שהוזנה בטקסטים על פילוסופיה ואסטרופיזיקה כדי להפוך אותו לבן שיחה מעניין יותר. במקרים בהם המערכת מתקשה להבין את שאלות הנהגים, Hitchbot משמיע הערות בנושאים אקראיים.
כוכב רשת רובוטי
הנהגים שבוחרים לתת טרמפ ל-Hitchbot מקבלים הפניה לאתר שכולל הוראות כיצד יש לטפל בו (הוא נייח לחלוטין ונע רק באמצעות אנשים שמעבירים אותו ממקום למקום) ואיפה נמצאת התחנה הבאה אליה הוא צריך להגיע. באתר מופיעה מפה המראה את המסלול שהוא עשה - הרובוט יצא לדרך ב-27 ביולי מהעיר הליפקס בנובה סקוטיה (אחרי חודשיים של הכנות שתועדו בחשבון הטוויטר שלו) והספיק לעבור כבר יותר מ-1,700 ק"מ במסלול שעבר במחוז ניו בראנסוויק, קוויבק, מונטריאול, אוטווה וטורונטו.
Hithbot לא מסתפק בהנאה מהדרך ושיחה קלה, אלא גם מתעד ומפרסם את הטיול - הוא מצלם תמונה אקראית כל 30 דקות באמצעות המצלמה המובנית שלו, שנשלחת חזרה למפעילים להצגה בפני אלפי העוקבים בחשבונות הטוויטר והאינסטגרם של הפרויקט. גם המארחים מצלמים אותו - ברכב, עם המשפחה, נח במיטה או מכוסה בשקית ניילון להגנה מהגשם.
ברשת כבר מסתובבים קטעי וידאו וסרטוני Vine שמתעדים את המסע - וגם כמה מחוות וחיקויים משעשעים. בחשבון הטוויטר אפשר למצוא עדכונים מהסוג שהייתם מצפים למצוא בכל חשבון של תרמילאי ממוצע - "תודה למשפחה הלבבית הזו שאירחה אותי, הם נחמדים ממש כמו המשפחה שלי!" או "נחתי מנוחה הגונה ועכשיו אני בדרכי לאי מניטולין. זכיתי לטרמפ מנהג ידידותי ביותר".
רובוטים טובים באמצע הדרך
מאחורי Hitchbot עומדים שני חוקרי תקשורת קנדים - ד"ר דייויד האריס סמית' מאונ' מקמאסטר וד"ר פראוקה זלר מאונ' ריירסטון, שרצו ליצור רובוט שיחצה את קנדה תוך שימוש בטרמפים בלבד. הניסוי שלהם נועד לבחון האם בני אדם יכולים לסמוך על רובוטים ולהיפך.
נראה שעד כה איש לא חשב לנצל לרעה את התמימות של הרובוט החביב בעל חיוך מנורות הלד ולחטוף אותו תמורת כופר או למכור אותו לסוחרי רכיבי אלקטרוניקה, ואנחנו מקווים שהוא יסיים את המסע בהצלחה ויוכיח שכפי שבני אדם יכולים (בינתיים, לפחות) לסמוך על רובוטים, רובוטים יכולים לסמוך עלינו. את הרוח של דאגלס אדאמס, בכל אופן, הסיפור הזה ודאי השאיר עם חיוך ענק.