נוהג מהצד: כמה כסף תוכלו להרוויח מ-Uber ו-Lyft?
כתב "כלכליסט" השתמש בשירותי אפליקציות הנסיעות הגדולות בארה"ב וגילה כמה מרוויחים הנהגים החובבים ומה הם חושבים על הנוסעים. בנוסף, נחשף לפניה של התחרות העזה בין אובר, ליפט וסיידקאר - אליה תיכנס בקרוב גט טקסי
כל מי שמטייל זמן מה בארה"ב לא יכול שלא להתרשם מהיווצרות תורים. האמריקאים אוהבים לעמוד בתור, לעשות זאת בשקט ובסבלנות שנראית שנובעת מגישה סטואית לחיים או אפילו מייאוש. כך גם התור למונית ביציאה ממלון הילטון שברחוב או'פארל. בפתח המלון משתרך תור ארוך של אורחים שממתינים למונית פנויה. כל כמה דקות עוצר שומר הסף מונית, משדך לו אורח ומקבל בתמורה שני דולר. אני נקלעתי לאזור וביקשתי לתפוס מונית.
- רשמית: Uber פולשת למגרש הביתי של Get Taxi
- הכלכלה השיתופית היא רק אשליה
- UberX בשורה צרכנית או בעיה בטיחותית
במקום להתחרות בעוז בתור שלידי, שלפתי את הסמארטפון, פתחתי את אפליקציית Sidecar ובתוך דקה חיכה לי נהג שאסף אותי במהירות. לא היתה זו מונית, אלא רכבו הפרטי של אודון, טכנאי מעבדה באוניברסיטת סן פרנסיסקו, שמשלים פרנסה באמצעות הסעת זרים במרכז העיר.
אפליקציית אובר איש מהעומדים בתור השכן לא חשד בי שתפסתי מונית ובאמת, לא מדובר היה במונית. אודון נהג בטיוטה פריוס האישית שלו, מכונית אפורה מודל 2008, ואחרי שהוריד אותי ביעד, סמוך לגשר הזהב בעיר, המשיך להסיע עוד שני נוסעים ולאחר מכן נסע לביתו שבשכונת דיילי סיטי, פרבר דרומי של סן פרנסיסקו המרוחק כעשרים דקות נסיעה מהעיר. הוא מסיים לעבוד מדי יום כטכנאי מעבדה בסביבות שש, ובמקום לנסוע הביתה בשעות השיא, דבר שעשוי לקחת כפול מהזמן הרגיל, הוא מבלה ברחובות העיר ומתפרנס מהסעות ב-Sidecar במשך שעתיים או שלוש. לאחר מכן, הוא מגיע הביתה די מהר.
לאודון, 40 וגרוש, יש בת בתיכון. בשנה הבאה היא תגיע לקולג'. כעת, הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי לסייע לה להגשים את חלומה ולהתקבל ללימודי פסיכולוגיה בברקלי, מעבר למפרץ. הוא לא רוצה שהיא תעבוד תוך כדי הלימודים. "היא תהיה מרוכזת בלימודים, כמו שאני הייתי כשלמדתי כשהייתי צעיר". יום לפני שנסעתי איתו, הוא הצטרף גם לאפליקציה המתחרה, UberX, וקיבל את ערכת האוריינטציה ואת מכשיר אייפון 4 שמחלקת החברה לנהגיה. בסופי שבוע הוא נוהג בלימוזינה מסוג לינקולן, גם היא פרטית, ויש לו גם חברת קייטרינג שאותה הוא מנהל, אבל זרם ההזמנות לאירועים לא מספיק חזק.
הוא עורך שתי נסיעות בשעה, לפעמים עובד שעתיים ואז צובר חמש או שש נסיעות. הוא מכניס לשעה כ- 35 דולר ביום רגיל, ומזה לוקחת האפליקציה 20%. כך, הוא מכניס בחודש כאלף דולר, לא סכום פעוט, ועדיין, לדבריו ההכנסות שלו מעבודת היום שלו במעבדה גבוהה הרבה יותר. ומצד שני, המכונית בבעלותו המלאה, על כל הטוב והרע. כל טיפול או תיקון ברכב נעשה על חשבונו. עם זאת, SideCar מכסה ביטוח במקרה של פגיעות ותביעות בסכום של עד מיליון דולר , פי שלוש מביטוח החובה במונית. עם זאת, בעלות הביטוח לרכב שלא בשעות הנסיעה, נושא אודון בעצמו.
אובר מעל הכל
בארה"ב גט טקסי כמעט שאינה קיימת, ואפליקציות כמו Uber, Lyft ו-SideCar תופסות את מקומה. מוסד מוניות הספיישל הקיים בישראל מצוי בארה"ב תחת הגדרה אחרת. מוניות אמריקאית תמיד יענו לקריאה אקראית ברחוב מאשר לשיחת טלפון, לכן הזמנת מונית בטלפון בארה"ב נחשבת בגדר הימור. לצורך כך קיימות חברות הסעה פרטיות, המכונות בארה"ב 'נהגי לימוזינה' , בדיוק הנישה אליה נכנסות אפליקציות שיתוף הרכבים החדשות, שגדלות בקצב מהיר ובשנה האחרונה גייסו מאות מיליוני דולרים ממשקיעי הצמרת של עמק הסיליקון.
השירות המקורי של אובר מכונה 'מכוניות שחורות', ולחיצה עליו באפליקציה בסמארטפון תביא למזמין מוניות לימוזינה שחורה עם ספות מעור חדש ומבריק בתוך דקה או שתיים. באותה המהירות שמגיעה המונית, כך גם אץ המונה והמחיר- 15 דולר לשלושה בלוקים של רחובות, כ-55 שקלים לעשר דקות נסיעה, נראה מגוחך. כפול מהמחיר אותו היו גובים נהגי מוניות או נהגי ליפט או SideCar. נזכרתי במה שאמר לי אודון, הנהג מסיידקאר: "קח אובר אם אתה נוסע נסיעת עסקים עם לקוח, או כשאתה רוצה להרשים בחורה". והוא צודק. אחרת, אין לי סיבה אמיתית לטייל ברחובות העיר עם לימוזינה שחורה ונהג בחליפה.
כתב "כלכליסט" אסף גלעד לצד מכונית אובר צילום: אסף גלעד לשם כך השיקה אובר את שירות אוברX כאפשרות נוספת באפליקציה. אוברX הוא שירות המוניות המוזלות, שירות שנועד להתחרות ב-Lyft ו-SideCar ולהכות אותם בנישה שלהם: נסיעות זולות ברכב פרטי של נהגים עצמאיים. התחרות החלה כבר ביוני האחרון עם הורדת התעריפים בכ-25% בסן פרנסיסקו בלבד. בתחילת החודש הרחיבה אובר את השירות המוזל גם ללוס אנג'לס, סן דייגו וואשינגטון. כעת, היא טוענת, תעריפיה זולים בכ-37% מאלה של מוניות בסן דייגו, 30% בלוס אנג'לס ו-18% בוושינגטון.
והנוסעים מבינים את זה, אומר לי הואנג, נהג האובר שלי. "עיקר הנוסעים באובר ואוברX כיום הם תושבים מקומיים, והסחף לכיוון השירות הזה הוא עצום", הוא מודה. הוא נהג להיות בעברו נהג מונית, וכמו רבים מחבריו עבר לעבוד באובר. "אתה יכול לנהוג מתי שאתה רוצה, ולהרוויח רק על הזמן שבו אתה נוהג", הסביר את ההגיון הכלכלי . "כשאתה נהג מונית, יש לך הוצאות קבועות. למשל, אתה נדרש לשלם לבעלי המונית 100 דולר ביום. כאן- לא נסעת, לא שילמת". כמו בסיידקאר, הואנג משלם לאובר 20% מההכנסות שלו על נסיעות. במלך ימי השבוע הוא מכניס 200 דולר ליום, ובסופי שבוע 400-500 דולר ליום. לא לחינם הוא קנה מכונית לינקולן במיוחד בשביל זה, אם כי צריכת הדלק שלה גבוה בהרבה.
נהג אוברX מרוויח קצת פחות ממנו וגובה כמעט חצי מחיר. הוא מכניס בין 50 ל-100 דולר ביום ובסופי שבוע יכול להכניס 200 דולר. עם זאת, הוא מפריש מעט פחות לחברה: רק 15% ממחיר הנסיעה. "שמע, נתתי לך הערכה של חמישה כוכבים, אולי תתן לי גם?" הוא אומר בסוף נסיעה שארכה שמונה דקות. "אתה יודע מה? אני לא מכיר אותך, אבל זה רעיון מצוין".
רכב קטן עם שפם
את עיקר חמתם של נהגי המוניות עוררה עד כה דווקא Lyft, שמכוניותיה היו מזוהות בעיר עד התקופה האחרונה בשפמים ורודים מפרווה שמונחים על הפגוש הקדמי. מחאת נהגי המוניות וחברות הלימוזינה של סן פרנסיסקו בחודש יולי האחרון גרמה לנהגי ליפט לרדת למחתרת וכיום נהגים רבים לא מסתכנים ומותירים את השפם הפרוותי בפנים מחשש להתנכלות.
זעמם של נהגי המוניות לא התעורר לחינם. ליפט מציעה שירות הסעות שממצב את עצמו הרבה מעבר להסעות בלבד והיא זוכה לפופולריות רבה בקרב צעירים. אוליביה, צעירה תושבת העיר תמיד תעדיף להזמין ליפט כשהיא וחבריה חוזרים שתויים מבילוי, כי ליפט ממצבת את עצמה כחוויה חברתית שבה הנוסע והנהג הם החברים הכי טובים בעולם, לפחות לזמן הנסיעה.
ג'ימי, נהג ליפט צילום: אסף גלעד
זה מתחיל בעובדה שהנוסע תמיד יישב ליד הנהג ולא מאחור. ג'ימי, נהג ליפט צעיר, אסף אותי מרובע SOMA, אזור התעשייה הדרומי המאוכלס בסטארט-אפים המגניבים של העיר ובירך אותי בהצמדת אגרופו לאגרופי, תוך שהוא מציין את שם המחווה, "fist bump", למקרה שאפספס, מחווה שכל נהגי החברה מחוייבים בה. ליפט הוא ככל הנראה שירות ההסעות היחיד שבו הנהג מציע לנוסע מבחר סוכריות, ומבקש ממנו לחבר את האייפון שלו למערכת השמע של הרכב.
"איזו מוזיקה יש לך שם?", אין לי אייפון, יש לי גלקסי" אמרתי ונעניתי בשתיקה. "אז אולי תבחר תחנת רדיו?" הציע לאחר מכן. גם עבור ג'ימי נהיגה בליפט היא עבודה מהצד. ומסתבר שגם בבוקר הוא עושה דברים די מגניבים: הוא איש אבטחה באולפנים של ג'ורג' לוקאס, לוקאס ארטס, שם מצולם בימים אלה הפרק הבא והמסקרן בסדרת מלחמת הכוכבים.
אחרי שהבהיר שאינו יכול לפרט אפילו אילו כוכבים יוצאים ונכנסים לאולפן, פנה להסביר מה הוא עושה לצידי: "ליפט היא השלמת הכנסה, אבל היא המקום הכי מגניב לנהוג בו" , הוא אומר ומבהיר ששם הנהג הוא גם קצת חבר. ככה זה ששירות ההסעות הפך לפופולרי ביותר בקרב צעירים בדרך לבילוי במרכז העיר ובדרך חזרה ממנו. בלילה הקודם, לדוגמא, עלו שתי נשים כל כך שתויות שהוא היה צריך לסייע להם לצאת מהמונית, לעלות כמה קומות במדרגות ולדפוק על דלת הבית. נהג אחר שנוסע איתו באותן השכונות אופה עוגיות מדי יום, ומחלק אותם לנוסעים שלו. לא לשם שמיים: הוא מחפש את המתכון המושלם, וכל יום משפר קצת עד יצירת העוגייה המושלמת.
אבירי השפם הוורוד צילום: איי אף פי לג'ימי יש כבר חברים קבועים מהנסיעות. אחד מהם ביקש ממנו הסעה למרכז העיר, ובדרך עצרו כולם לאכול המבורגר יחד. "זה לא קורה לי יותר מדי, אבל אם כבר נוסעים שיהיה בכיף", הוא אומר. את כעסם של נהגי המוניות בעיר עוררו ג'ימי וחבריו לא רק בזכות החברים החדשים שעשו אלא גם בזכות מודל התשלומים שכמו נועד לעקוף את תקנות המוניות במקום. במקום תשלום, משלמים הנוסעים 'תרומה' כפי רצונם ויכולתם. בסוף הנסיעה מקבל הנוסע מייל אל תיבת המייל שלו עם המחיר המוצע ואם אינו מתנגד, יורדת התרומה מהחשבון כתשלום לכל דבר.
נקמתם של נמלי התעופה
בסוף יולי 2013 יצרו במכוון נהגי המוניות של סן פרנסיסקו פקק ענק בכל דרכי הגישה המובילות לעירייה והפגינו נגד שלוש אפליקציות ההסעים העולות. שדות התעופה של סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס נקטו במדיניות פעילה יותר וקנסו נהגים של ליפט, אובר וסיידקאר שהורידו או העלו נוסעים משטח השדה. בנמל התעופה של לוס אנג'לס, למשל, רק מוניות עם רשיון מונית הם היחידים שמורשים להמתין לנוסעים, ובנוסף עליהם לגבות מהם 4 דולר לאיסוף משדה התעופה. ההכנסות ממס זה זורמות להנהלת השדה ולרשת המוניות שלה.
התשובה של כלכלת השיתוף היתה בוטה: שירות RelayRides, אחד הפופולרים בסן פרנסיסקו להשאלת רכבים מבעליהם, השיק ביום ההפגנה הגדולה חניון מחוץ לשדה התעופה שכולל את האפשרות לבעלי רכבים להחנות את רכבם בחניון, לקבל שטיפה מלאה והסעה לשדה התעופה הסמוך. זאת, בתמורה לכך שיותירו לחברה להשאיל את רכבם למבקרים בעיר במחיר הזול בכ-40% מחברות ההשכרה הגדולות, בזמן שבעליהם של הרכבים נעדרים. מתחרה חדשה בשם FlightCar השיקה גם היא שירות מתחרה שיאפשר לבעלי הרכבים גם להרוויח 10-20 דולר ליום על השכרת רכבם לזרים הנוחתים בשדה התעופה.
