יזם כיפת ברזל מקים מערכת שתמנע התקפות סייבר על ישראל

דני גולד, מי שיזם והוביל את פרויקט כיפת ברזל כראש המחקר והפיתוח בצה"ל, יוזם תוכנית חדשה להקמת מערכת הגנה ארצית מפני מתקפות סייבר. כך נודע ל"כלכליסט".

מחיר האבטחה גדרות במקום מבצרים ארגונים וחברות כבר מתבצרים במתחמים מוגנים ברשת. אפשר להרחיב את המתחמים האלה לכולנו אסף גלעד לכתבה המלאה 

גולד, כיום יו"ר הוועדה הלאומית לסייבר במועצה למו"פ, מקדם את התוכנית ויציג אותה בתקופה הקרובה לקהילת הסייבר הישראלית. התוכנית צפויה לצאת לפועל בתוך כשלוש שנים וככל הנראה תהיה חלק מפעילות הסייבר הלאומית שמתוקצבת במאות מיליוני שקלים, שבה יישאו משרד הביטחון, משרדים ממשלתיים נוספים וחברות ישראליות שיצטרפו לפרויקט. גולד יחשוף את התוכנית החדשה בכנס הסייבר הבינלאומי של סדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב בשבוע הבא.

הגנה על כל רכיבי הרשת

כיפת ברזל הקיברנטית תוכל להדוף מתקפות סייבר על כל אחד ממרכיבי הרשת הישראלית - מחשב של אזרח תמים, בנק ישראלי או גוף ביטחוני. מטרת המערך היא לזהות איומים פוטנציאליים בשרתי מחשוב בחו"ל מבעוד מועד, ולמנוע את הגעתם לרשת התקשורת הישראלית.

התוכנית מצויה בתהליך של גיבוש וטרם הוכרז עליה. אם תצא לפועל ייקחו בה חלק גופים ממשלתיים בהם משרד הביטחון, מפא"ת ומטה הסייבר במשרד רה"מ, והיא תכלול גם חברות אזרחיות גדולות, ישראליות וזרות וסטארט־אפים המתמחים בפתרונות סייבר.

דני גולד

הוועדה הלאומית לסייבר במועצה למו"פ, בראשות גולד היא גוף שתפקידו לעצב מדיניות מחקר בתחום הסייבר במשותף עם אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות. היא משתפת פעולה עם מטה הסייבר הלאומי בראשות ד"ר אביתר מתניה, אשר מתכללת את מדיניות הסייבר במשרד ראש הממשלה. פרופ' איציק בן ישראל, לשעבר ראש הסייבר הלאומי וממקימיו, עשוי ליטול חלק פעיל בתוכניות מו"פ כגון זו. 

פרופ' יצחק בן ישראל. "המערכת תאתר את האיום מבעוד מועד"

"כיפת ברזל מטפלת רק במספר היבטים של הגנה", אמר גולד ל"כלכליסט". "היא מטפלת ברקטה רק לאחר שזו שוגרה. המערכת לא תוקפת את המטרה שהרקטות שוגרו ממנה, אלא מסמנת אותה עבור יחידות אחרות בצבא. מטרת רשת הגנת הסייבר היא לאתר את האיום מבעוד מועד ולמנוע ממנו לפעול, ולבסוף היא תוכל גם לפגוע בהאקרים שניסו לפרוץ לרשת".

לחבר בין 200 סטארט־אפים

מערכת ההגנה תפעל בארבע שכבות מרכזיות: זיהוי איומים, הגנה מפניהם, טיפול באיום שקיים בתוך הרשת ולבסוף מתקפה על ההאקרים. כל אחת מהשכבות האלה תורכב מתמהיל שונה של חברות ביטחוניות ואזרחיות. חברות שמשרתות בנקים וחברות ביטוח יוכלו לספק מידע על תקיפות של בנקים והונאות כרטיסי אשראי, למשל. בתחום מתקפת הנגד מערכות הביטחון, ובראשן פיקוד הסייבר הצה"לי, יוכלו לתת מענה ברמה הארצית.

לטענת גולד, התוכנית צריכה לעודד גם חברות אינטרנט וטכנולוגיה גדולות כמו גוגל, מיקרוסופט, IBM, אלביט או התעשייה האווירית ליצור שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום הסייבר, שבשנים האחרונות גייסו יחד מאות מיליוני דולרים לפיתוח רכיבים למערכות סייבר.

גולד ציין כי "יש בישראל כ-200 חברות סטארט-אפ בתחום הסייבר, אבל אין מי שמשלב בין כולן. חברה גדולה יכולה להחליט שהיא עובדת עם עשר חברות סטארט-אפ קטנות, שכל אחת מהן מפתחת רכיב מסוים במערכת, וכך לספק מערכת גדולה ומשולבת יותר". שיטה זו מזכירה את תחילת פעולתה של כיפת ברזל, אז נעזרו חברות גדולות כמו רפאל ואלתא בסטארט־אפים קטנים בפיתוח מספר רכיבים.