אולטרה-סוני: התשובה היפנית לגוגל X
משקפיים שמזהים מה מסתתר מאחורי בניינים, שעונים חכמים עם מסך גמיש וגינות נוי שמודפסות בתלת ממד: כך חטיבת הפיתוח של סוני מנסה לדאוג שהעתיד של יצרנית הווקמן והפלייסטיישן, שמקרטעת בשנים האחרונות, ייראה כמו העבר המפואר שלה
- יום הולדת 20 לפלייסטיישן, המוצר שמחזיק את סוני בחיים
- ההברקות של סוני: שעון שכולו מסך ולגו מכשירי חשמל
- סוני מחזירה לחיים את "יומו של הטנטקל"
אודג'ימה עומד בראש מחלקת היצירתיות בעסקים של סוני. במסגרת חשיפת המחלקה, בסוף החודש שעבר, היא הציגה שעון חכם המבוסס על מסך דיו אלקטרוני, המוכר ממכשירי הקינדל של אמזון. סוני מתכננת שגוף השעון כולו ייבנה ממסך גמיש כזה, כך שניתן יהיה להציג התראות ותוכן גם על הרצועה, תוך חיסכון משמעותי בזמן סוללה.
השעון החכם שמפתחת סוני. מסך גמיש שכולל גם את הרצועה, חסכוני במיוחד בזמן סוללה
פרויקט נוסף שעליו עובדים בחטיבה החדשה נקרא MESH - מערכת מודולרית לבניית מוצרי חשמל ומכשירי מובייל בהתאמה אישית, כאשר המעבדים, המצלמות, החיישנים, המסכים והכפתורים יודעים לתקשר אלה עם אלה. לא ברור מתי שני הפרויקטים יגיעו למדפים, אם בכלל, אך חשיפת מחלקת היצירתיות בעסקים מהווה מסר ברור מצד סוני. החברה שמאחורי הווקמן, הקומפקט דיסק והבלוריי רוצה להפוך שוב לשם נרדף לחדשנות ולראיית הנולד, לא פחות מחברות כמו גוגל ואפל.
לבני מערכת MESH
האתגר העומד בפני מעבדות החדשנות של סוני לא פשוט: בשנים האחרונות החברה פספסה שוב ושוב את המגמות בעולם הטכנולוגיה, וספגה פגיעה בתדמיתה ובתוצאותיה הכספיות. מנייתה, שערכה עמד על 57.70 דולר באפריל 2007, שווה כיום 22.20 דולר בלבד. סוני ניזוקה קשות במשבר הכלכלי של 2008, ובמקביל ניזוקה מעלייתה של אפל לאורך העשור האחרון, כשהאייפוד והאייפון הופכים את המוצרים הניידים של סוני להרבה פחות רלבנטיים. במקביל היא ביצעה שורה של טעויות אסטרטגיות בתחום התוכן, כמו השקעה נרחבת בפורמט הבלו ריי במקום להוביל את מהפכת המוזיקה המקוונת.
סוני שורדת כרגע בעיקר בזכות קונסולת הפלייסטיישן, שחגגה החודש 20 שנה לקיומה, ומצליחה לפי שעה להוביל על Xbox מבית מיקרוסופט. ואולם, סוני צפויה לסיים את השנה הפיסקלית הנוכחית (שמסתיימת ב-31 במרץ 2015) עם הפסד נקי של 2.15 מיליארד דולר, ובחברה יודעים היטב שקונסולת המשחקים הוותיקה לא תספיק לה כדי לשרוד בטווח הארוך.
סוד הגן המודפס
כדי לצאת מהבוץ הזה, סוני משקיעה סכומים גדולים בחטיבת המחקר והפיתוח. למרות ההפסדים הכבדים שהחברה צפויה לרשום השנה, היא מתכוונת להוציא בה 4.78 מיליארד דולר על פעילות מו"פ, עלייה של 4% לעומת השנה הקודמת. החטיבה האחראית על תחום זה בסוני מתחלקת לחמש מחלקות, כשמחלקת היצירתיות בעסקים היא הטרייה שבהן. לצדה פועלות מחלקות החומרה, התוכנה, התכנון, והמעניינת מכולן - CSL, המעבדה למדעי המחשב.
ל-CSL, שהוקמה עוד ב-1988 ומחזיקה במרכזי פיתוח בטוקיו ובפריז, יש יד חופשית בתחומי המחקר שלה, ורבים מהם אינם קשורים ישירות למוצרי הליבה של סוני. עובדי המעבדה עוסקים, בין היתר, במחקר חברתי ואסתטי, ואפילו בפילוסופיה ובאמנות. כל זאת בתקווה שאחד המחקרים יבשיל למוצר של ממש: הצמיד החכם SmartBand שסוני השיקה השנה, למשל, מתבסס על ניסוי שנערך ב-CSL עוד ב-2001, שבו אחד מאנשיה דחס עשרות חיישנים לתיק מסע וכך עקב אחר מצבו הגופני במהלך טיול של שלושה חודשים.
עציץ שטופח במערכת של CSL. מדפיסה את הקרקע כשהזרעים כבר מוטמעים בה
בהתאם לרוח המשוחררת הזאת ערכה CSL בסוף ספטמבר האחרון סימפוזיון במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MOMA), שכלל הרצאות כמו "חשיבה קיצונית", "ערים אינטראקטיביות" ו"עתיד משאבי המוזיקה". מאחורי אחד הפרויקטים שהוצגו ב-MOMA עומד מאסאטושי פונאבשי, המוגדר כגנן של CSL. בעוד שמערכות שונות הנמצאות בפיתוח מסוגלות להדפיס בניינים בתלת ממד, הפיתוח של CSL נועד להדפיס את הנוף שסביבם. אב הטיפוס של המערכת מדפיס גינות קטנטנות שניתן להחזיק על המדף, וכוללות קרקעות, עציצים וזרעים המתפתחים לצמחים שונים.
פרויקט נוסף בשיתוף חברת לגו מוסיף לאבני המשחק שבבים זעירים לשליטה מרחוק, לדוגמה באמצעות שלט פלייסטיישן. באחת ההדגמות גרמו החוקרים לעץ לגו להתפרק כאילו הוא הופצץ, ובאחרת מכונית לגו, מטוס ודמות אנושית רדפו זה אחרי זה. אוהבי המוזיקה יתעניינו ב-FlowComposer, תוכנה המאפשרת לקחת יצירה אחת ולעבד אותה בסגנון של מוזיקאי אחר. סרטונים המתעדים כמה מהדגמות הפרויקטים ואבות הטיפוס האלה ניתן למצוא בערוץ היוטיוב של CSL הפריזאית.
יוסיין בולט, לפניך
לצד הפרויקטים האמנותיים CSL עוסקת גם בנושאים החמים כיום בעולם הטכנולוגיה, כמו מציאות מוגברת. סוני רוצה לקחת כמה צעדים קדימה את הגאדג'טים בתחום, שכרגע מתמקדים בהצגת שכבת מידע על גבי המציאות הפיזית: המעבדה מפתחת, בין היתר, משקפי תלת ממד עם מצלמות היקפיות בשם LiveSphere, שיתקשרו ביניהם ויאפשרו לאדם אחד לראות את העולם מנקודת מבטו של אחר. "זה יכול להיות שימושי באימון מנתחים, או בלימוד בישול", אמר לאתר cnet ג'ון רקימוטו, סמנכ"ל CSL והמדען הראשי של הפרויקט. במקביל מפתחת המעבדה מערכת בשם Flying Head, המאפשרת למזל"טים לעקוב אוטומטית אחר תנועות הראש של מפעיליהם.
משקפי מציאות מדומה של סוני
תוכניות אלה אמורות להשתלב עם כיוון נוסף שסוני בוחנת, אשר עשוי להתברר כקפיצת דרך גדולה בתחום המציאות המוגברת. חוקריה הצליחו לפתח מערכת שמשנה בזמן אמת את צורתם של אובייקטים כפי שהם נראים על המסך, כך שניתן יהיה לעקם או להקטין בניין שמסתיר את קו הראייה או פסל שמפריע ליהנות מהנוף. האתגר האמיתי שעליו עובדים החוקרים הוא לאפשר למערכת לחשוף מה מסתתר מאחורי אובייקטים, דבר שיכול להיות יעיל להפליא בנהיגה, כאשר מכונית מגיחה מרחוב סמוך.
עיקום בניינים במציאות מוגברת. סוני מנסה לזהות מה מתחבא מאחוריהם
במקביל מנסה CSL לשפר גם את הגוף האנושי עצמו: חוקרי החטיבה בוחנים איברים ביוניים שונים, שישלבו כלי עבודה כמו סכינים ומברגים, בסגנון "המספריים של אדוארד". אחד מהם, קן אנדו, עובד על איברים מלאכותיים שלדבריו יהיו יותר חזקים ויעילים מאלו שהטבע בחר להרכיב על גופנו. "המטרה שלי היא שעד 2020 ספורטאי פראלימפי (המשתתף באולימפיאדת הנכים - ר"ק) יוכל לרוץ מהר יותר מהאלוף האולימפי", אמר אנדו.
למרות כל המחקרים המרשימים הללו, ההוצאות של סוני על מחקר ופיתוח לא זוכות תמיד לאהדה בקרב המשקיעים. "המו"פ של סוני נראה לי לא יעיל", אמר לבלומברג אנליסט ג'פריז אטול גויאל. כדוגמה הוא הציג את אחד הפיתוחים ההזויים יותר של החברה: פאה הכוללת חיישני GPS ומכוונת את מי שחובש אותה באמצעות רטט בקרקפת. "אנחנו לא יודעים אילו עוד מחקרים לא שמישים מעין אלו נעשים שם, וכמה כסף מושקע בהם", ציין גויאל. ואולם בסוני לא מתרגשים מהביקורת. "קשה לכמת את הפריון של מחקרים כאלה", מסבירים שם. "טכנולוגיה אחת שמפותחת יכולה בסופו של דבר להגיע למוצרים רבים".
