דו"ח טכנולוגי
המדינה האיסלאמית בעיראק ובטוויטר
איך השתלטו המטורפים של דאע"ש על טוויטר ומה יוצא להם מזה בשטח, איך הסתבכו אנשי IT במלחמת הסמים שבמקסיקו, ענקיות הטכנולוגיה קוראות לממשלת ארה"ב לאפשר נישואי הומוסקסואלים ומה יש לפייסבוק נגד ציור צרפתי מהמאה ה-19
הסברה זה חשוב
לוחמי דאע"ש בשטח. בטוויטר נראה שיש הרבה יותר מהם
נשק טיפוסי של כנופיה מקסיקנית: מקלע צילום: בלומברג
את הסיסמה שלי? לא תקבלו צילום: shutterstock
דגל הגאווה מונף במטה פייסבוק
המדינה האיסלמית, או בשמה הקודם דאע"ש, הגיעה מזמן למסקנה שהקרב האמיתי בעידן המודרני מתרחש בתחום התודעה. אם צרבת את התודעה של האויב, עשית את רוב העבודה. אי לכך ובהתאם לזאת, משקיעה דאע"ש מאמצים עילאיים בטוויטר.
על פי מחקר שנערך לאחרונה, לדאע"ש יש לא פחות מ-46,000 חשבונות טוויטר שמסונפים אליה. זה מאמץ מדיה חברתית שאמור היה להדאיג אפילו את המעצמה הרשמית בתחום, דובר צה"ל. על פי מכון ברוקינגס, שערך את המחקר, 46,000 הם אומדן שמרני; אומדן מתירני יותר יכול להגיע ל-70,000 חשבונות טוויטר.
החדשות הרעות לטוויטר הן שאו שיש צבא של ג'יהאדיסטים שמטיל עליה מצור (ושיש חמישה מהם על כל איש שדאע"ש הציבה אי פעם בשדה הקרב) או שיש מספר קטן של מפעילי בובות, שכל אחד מהם חולש על לגיונות של חשבונות אוהדי דאע"ש. בטוויטר הצליחו עד כה למחוק רק כאלף חשבונות כאלה, כך שיש שם עוד הרבה עבודה.
לוחמי דאע"ש בשטח. בטוויטר נראה שיש הרבה יותר מהם במכון ברוקינגס מזהירים שזה לא בהכרח הכיוון הנכון: ככל שסוגרים את החשבונות של אנשי דאע"ש, הם מסתגרים יותר, מדברים יותר אחד עם השני ולא עם שאר העולם, וכתוצאה מכך הרדיקליזציה שלהם מוגברת. אני תוהה אם יש בכלל משמעות לביטוי "רדיקליזציה של אנשי דאע"ש" אחרי שהצגת סרטוני עריפה ושריפה בחיים של הקורבנות שלך, אחרי שכבר איימת לרצוח את עובדי טוויטר עצמם, לאן עוד תוכל להגיע, והאם מישהו יוכל לשים לב להבדל?
חשוב לציין, עם זאת, שהסברה זה אולי כלי נחמד, אבל הוא לא מנצח מלחמות. העולם לא הסתכל על עיראק לכמה שנים - ואז נדהם לגלות ביוני שעבר שהאנשים של אבו מוסאב אל זרקאווי עשו קאמבק והתגלחו על הזקן של צבא עיראק המושחת והרקוב. כשכוחות רציניים נכנסו לשדה הקרב, עם זאת, דאע"ש נחלה בעיקר תבוסות. מזכיר ההגנה החדש של ארה"ב, אשטון קרטר, אמר לאחרונה לקונגרס שדאע"ש היא "ארגון טרור מופעל מדיה חברתית" וטען שיש מספר גדול של אנשים שנמצאים הרחק מכל שדה קרב, ושעוברים רדיקליזציה באמצעות המדיה החברתית.
אם יורשה לי, מדובר בפרשנות בעייתית של המציאות. אנשים לא קמים בבוקר, מסתכלים על תמונות של אדם ערוף ואומרים "וואו, הם ממש קלטו נכון איך העולם עובד, מתי הטיסה הקרובה לפסיכיסטאן?" מה שקורה הוא שאנשים מנוכרים, עם מטענים של זעם כלפי השיטה הקיימת, נמשכים למי שמציב לה את האתגר הנחוש ביותר.
אבל כפי שמראות התוצאות בשטח, האתגר הנחוש ביותר, כשהוא מתבטא במדיה החברתית, לא מצליח להתגבר על עקרונות טקטייים ישנים וטובים: שליטה בשטח ויתרון בכוח אש עדיין מנצחים גם את הקיצוני שבציוצים.
מדינת הנגד צריכה עובדי IT
מלחמת הסמים במקסיקו כבר נראית הרבה יותר כמו מלחמת אזרחים: ההרוגים נאמדים במאה האלף - וזה רק המספר של המתים שזוהו. יש מספר, לא ידוע, של נעדרים שהם למעשה מתים. מספר החטופים והנעדרים גם הוא לא ידוע, אבל מדובר באלפים, לפחות.
בין הנעדרים והחטופים הללו, שמו לב לאחרונה עיתונאים חוקרים, יש עשרות רבות של אנשי IT. מאחר והם נחטפו ולא התקבל מהם שום מידע מאז, אין לדעת מה קרה להם. אבל הטענה כרגע היא שקרטלי הסמים של מקסיקו, שיותר ויותר מתנהלים כמו מדינת-נגד, צריכים אותם בשל הכישורים שלהם.
נשק טיפוסי של כנופיה מקסיקנית: מקלע צילום: בלומברג הצבא המקסיקני מתמקד בשנים האחרונות (יש להניח שבהשפעת האימונים שהוא מקבל מארה"ב) בלחימה במרכזי התקשורת של הקרטלים. לאלה יש מגדלי שידור סלולריים, תחנות ממסר וכלי שידור אחרים משלהם. נטען שכאשר הצבא מצליח להשמיד כאלה, יש עליה במספר החטיפות של עובדי IT עם כישורים מתאימים.
"נטען" - כי אף אחד לא באמת יודע. הקרטלים, מטבע הדברים, לא מוציאים הודעה מסודרת לעיתונות; אם כבר, הם מארגנים הוצאה להורג מסודרת לעיתונאים. הממשלה לא מפרסמת מידע, אבל מצד שני מפרסמת הרבה מאד דיסאינפורמציה. מה באמת קרה במלחמה המלוכלכת הזו, נדע - אם בכלל - רק עוד הרבה שנים. על כל פנים, אם אתם אנשי IT ומציעים לכם רילוקיישן למקסיקו, עצתי היא לסרב בנימוס.
לא בלי צו
בכמה מדינות מערביות עדיין יש אזרחים שחושבים שיש להם זכות שלא יבצעו אצלם חיפוש בלי צו של בית משפט, שיינתן רק לאחר שהרשויות יציגו לבית המשפט סיבה טובה מאד לחלל את הפרטיות של אזרח. בעידן מדינת המעקב, זה לגמרי לא מובן מאליו - ואזרח קנדי הדגים זאת לאחרונה.
לפני כשבוע, נחת אליין פיליפון בנמל התעופה האליפקס שבקנדה, ושם נדרש על ידי פקידי רשות הגבולות למסור להם את הסיסמה לטלפון שלו, כדי שיוכלו לעשות בו חיפוש. פיליפון סירב למסור להם את הסיסמה, ובתגובה הודיעה הרשות שהיא מתכוונת להעמיד אותו לדין על הפרעה לעובד הרשות בעת מילוי תפקידו. החוק קובע שאם פיליפון יורשע, הוא צפוי לקנס מינימלי של 1,000 דולר ולקנס מקסימלי של 25,000 דולר - או שנת מאסר בפועל.
את הסיסמה שלי? לא תקבלו צילום: shutterstock פיליפון, מצידו, אומר שהמידע שעל הטלפון הוא פרטי, שלא ברור לו למה הוא נבחר לחיפוש כזה ושהוא מתכוון לנהל מאבק משפטי ולא להודות באשמה. עכשיו צריך בית משפט קנדי לענות על השאלה האם מותר לעובד מדינה לדרוש ממך סיסמה לטלפון כדי שיוכל לערוך בו חיפוש בלי שיציג - לך או לבית משפט - כל ראיה שיש לו צורך דוחק בכך.
בכל מדינת חוק, התשובה לשאלה הזו היתה לזרוק את הממשלה מכל המדרגות בשל נסיון להטלת אימה על אזרחים ובשל בזבוז זמנו של בית המשפט. אבל אנחנו חיים בעידן שבו הפחד ממשהו לא ברור מכרסם בעקביות בחירויות שלנו, כך שלגמרי לא ברור מה תהיה התשובה. זכרו את הסיפור הזה בפעם הבאה שמישהו יאמר לכם שארגוני הטרור "שונאים את החירויות שלנו". לא ברור מי שונא אותן יותר, אבל די ברור מי רומס אותן יותר.
קצרצרים
1. 379 חברות, ביניהן שורה של ענקיות טכנולוגיה - איביי, אמזון, אפל, אינטל, פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ואחרות - פנו בצעד חריג לבית המשפט העליון של ארה"ב, והצהירו כי הן מאמינות שלכל אדם, סטרייט או הומוסקסואל, יש זכות להינשא. יתר על כן, החברות אומרות כי בנישואי גאים יש יתרון כלכלי מובהק: לטענת החברות, המצב הנוכחי - בו כל מדינה בארה"ב מחליטה עצמאית בנושא - יוצר כאוס שלא מאפשר לעובדים ולמעסיקים לדעת אילו זכויות מגיעות להם. העליון האמריקאי אמור להחליט באפריל בעתירה, החלטה שתקבע האם החוקה הפדרלית מגינה על הזכות להנשא גם של גאים. יש לציין שבחמש השנים האחרונות, חברות טכנולוגיה התייצבו שוב ושוב לימין נישואי הגאים, ואפל אף יצאה למאבק בתיקון החוקתי שהציעה קליפורניה, שאסר על נישואי גאים - תיקון שבוטל אחר כך.
דגל הגאווה מונף במטה פייסבוק 2. בית משפט צרפתי קבע שהוא מוסמך לדון בתביעה כנגד פייסבוק. התביעה הוגשה על ידי מורה צרפתי, שהעלה לחשבון שלו את הציור מהמאה ה-19 של גוסטב קורבה, "מקור העולם", שמציג איבר מין נשי. בתגובה, פייסבוק חסמה את החשבון שלו. המורה עתר לבית משפט צרפתי כנגד החברה, בטענה שפייסבוק איננה מסוגלת להבחין בין פורנוגרפיה ובין אמנות. בתגובה, טען עוכר הדין של החברה שאין לבית הדין סמכות לדון בנושא, משום שהסכם המשתמשים של פייסבוק קובע מפורשות כי כל סכסוך משפטי של משתמש עם החברה יידון בבתי המשפט האמריקאים. המשמעות היא שלרוב המוחלט של משתמשי פייסבוק בעולם אין אפשרות פרקטית לתבוע אותה, כי לך תחפש עכשיו פרקליט אמריקאי ותגיש תביעה בבית משפט זר. עורך הדין של המורה טען בדיוק את זה: שהסעיף הזה פוגעני כי הוא מונע מ-22 מיליון המשתמשים הצרפתים כל סיוע משפטי. בית המשפט קיבל את העמדה הזו. פייסבוק אמרה בתגובה כי היא שוקלת את צעדיה.
3. בית משפט גבוה באיחוד האירופי הנחיל מפלה לחובבי הספרים הדיגיטליים: השופטים קבעו שהנסיונות של צרפת ולוקסמבורג להשית מע"מ מופחת על ספרים דיגיטליים בלתי חוקי, משום שספרים דיגיטליים אינם ספרים - הם "שירות אלקטרוני" ותו לא. כדי לקבל הפחתה במע"מ, קבע בית המשפט, ספרים צריכים להיות מודפסים. יש לציין שהבקשה להוריד את המע"מ על הספרים הדיגיטליים הגיעה מהמו"לים ומוכרי הספרים; הם טענו שהמחירים הגבוהים יותר של הספרים הדיגיטליים הם מכשול בפני התקדמות התחום.
4. חברת הצמיגים Goodyear הציגה פיתוח מרשים בתצוגת כלי הרכב הבינלאומית בז'נבה השבוע: צמיג שאוגר חום וממיר אותו לאנרגיה, שבאמצעותה אפשר לטעון מכונית חשמלית. חלק מהזמן, הצמיג יספוג אנרגיה מהשמש - למשל, כאשר אתם משאירים אותו בחניה - אבל הוא יספוג אנרגיה גם באמצעות החיכוך של הצמיג עם הכביש. מדובר עדיין בקונספט עתידי, ובגודייר היו מעורפלים ביחס לשאלה מתי הם יציגו את הדבר האמיתי לצרכן, שלא לדבר על כמה זה יעלה.
