בדיקת כלכליסט
אנדרואיד Wear: מערכת הפעלה במבחן
הממשק שלה נוח והעיצוב נאה - אך מערכת ההפעלה של גוגל שנועדה לעולם המחשוב הלביש היא מוצר בוסרי, אפור וכמעט סתמי, שלא מציג חוויית שימוש נעימה ומוכיח שוב שהשעונים החכמים הם פיתרון שמחפש בעיה
- בדיקות ראשונות של שעון אפל: "זה מגניב, אבל מי צריך את זה?"
- הצצה ראשונה: השעון החכם אסוס ZenWatch
- שעון Pebble Time מנפץ את שיאי קיקסטארטר
המכשיר עליו נבחנה מערכת ההפעלה הוא ה-Smartwatch 3 של סוני. היצרנית היפנית בחרה בגרסה מאוד בסיסית - כמעט עירומה - של אנדרואיד Wear, מה שאיפשר לי לבחון את מערכת ההפעלה ללא תכונות יוצאות דופן או יישומים מובנים.
עיצוב
מיקרו-אנדרואיד
אנדרואיד Wear נשענת על תצורה נקייה מאוד שמזכירה את אנדרואיד הבסיסית: טקסט גדול על רקע לבן למסכי התפריטים, היעדר אנימציות או אפקטים במעבר בין תפריטים והתבססות על מה שגוגל מכנה Cards - קלפי מידע. כל אפליקציה שמחוברת למערכת ההפעלה מציגה פרטים שונים (התראות נכנסות, שירים בנגן המדיה, הגעה ליעד בשעת ניווט ועוד) על גבי חלון לבן שמוצג על רקע תמונה שמסמלת את האפליקציה; למשל, התראה מפייסבוק תוצג על רקע תמונת החבר או הקבוצה שקשורים אליה. חלק מהשירותים המקוונים לא השקיעו כמו פייסבוק בתמיכת אנדרואיד Wear. למשל, אפליקציית ההיכרויות OKCupid תציג התראות על רקע ורוד, ללא תמונה.
החלפת פני השעון היא אחת הפעולות הכי חשובות במערכת ההפעלה, לראיית גוגל - כנראה כדי לעודד את המשתמשים להוריד יותר פני שעונים ואפליקציות שקשורות לעיצוב ומראה המוצר. לחיצה ארוכה על פני השעון תפתח את אוסף עיצובי פני השעון, שנעים במכשיר שנבחן בין תצורות אנלוגיות ודיגיטליות פשוטות, כאלה שמשלבות תמונות או מידע נוסף כזמן סוללה ומונה צעדים. גם במקרה זה, העיצובים נראים שטוחים מאוד, מה שמזכיר את הקו שבחרה גוגל עבור אנדרואיד 5.
רוב השעונים החכמים לא כוללים אפשרות תקשורת אוטונומית ונשענים על סמארטפונים בתור יחידת תקשורת ובקרה. עבורם, פיתחה גוגל את אפליקציית אנדרואיד Wear הייעודית שמאפשרת לכם לבחור אילו יישומים יסתנכרנו עם השעון, אילו אפליקציות יורדו אליו ואילו עיצובי פני שעון. כמעט כל התאמת הממשק מתבצעת דרך היישום. הוא פשוט וידידותי למדי, כמצופה מגוגל.
ממשק
כל העולם בסווייפ
שעון חכם הוא מוצר קטן, מה שלא מאפשר מיקום של יותר מדי כפתורים - פיזיים או וירטואליים. לכן, בחרה גוגל להתמקד בפעולות סווייפ. כלפי מעלה - כדי להיכנס אל מחווני הגדרות הבסיס, כמו השתקת האודיו או כיבוי התראות השעון; כלפי מטה - כדי להציג את ההתראות האחרונות מאפליקציות השעון או משירותים מקוונים שחוברו אליו (פייסבוק, ווטסאפ, ג'ימייל וכולי).
בין התראה להתראה אפשר לגלול בסווייפ נוסף מעלה או מטה - וכדי למחוק אותה פשוט מחליקים את האצבע ימינה. שנכנסת שיחה, אפשר לענות או לדחות אותה בסווייפ מימין לשמאל, באייקונים עגולים (אדום לניתוק, ירוק למענה) שמקפצים משני צידי התצוגה. ניסיונה של גוגל בפיתוח מערכות הפעלה נוחות בולט כאן היטב: הממשק הזה נחמד מאוד ונלמד במהירות.
הפעלה קולית
ממשק חלק ופשוט, אבל מי רוצה להסתובב ברחוב ולדבר אל פרק היד שלו?
גוגל רוצה שתדברו עם מערכת ההפעלה שלה. ממש, ממש רוצה: תפריט ההפעלה הקולית הוא הדבר הראשון שיקפוץ באנדרואיד Wear כשתלחצו על פני השעון. גוגל גם יודעת שרוב המשתמשים שלה לא נוהגים להפעיל את היכולות הקוליות של מכשירי אנדרואיד ולכן מציגה לכם כמה אפשרויות: Speak now היא אפשרות הפעלה קולית כללית, Show me my steps מזניקה את אפליקציית הכושר המסונכרנת לשעון, Take a note מקליטה תזכורת, Set alarms תכוון את השעון המעורר וישנן גם פקודות מוכנות מראש לכתיבת הודעת SMS, מייל והפעלת יישומים בטלפון או מוזיקה.
כל אלה עבדו בצורה טובה למדי בשעון שבדקתי, אבל הצריך ממני לדבר אל פרק היד אה-לה-דיק טרייסי. שזה נחמד אם אתם יודעים מיהו דיק טרייסי, אבל נראה מוזר למדי עבור הסובבים. לדבר אל פרק היד היא פעולה לא טבעית בעליל, שנראית מטופשת מן הצד ואינה אפקטיבית בסביבה רועשת כמו למשל, אוטובוס הומה אדם, מסעדה בשעת צהרים או רחוב סואן. המיקרופונים של השעון עצמו ללא ספק רגישים דיים כדי לשמוע את קול הדובר - אבל כשיש הרבה אנשים שמדברים סביבו, ההפעלה הקולית פשוט אינה ישימה בעליל.
אפליקציות
תשתית טובה ליישומים. חבל שהם עדיין לא שם
באנדרואיד Wear כמעט שאין אפליקציות מובנות; יישום הכושר מציג את את הספק הצעדים או הקילומטרים שקבעתם או נתוני דופק (רוצים מעקב עתי או פרטים נוספים? פנו לסמארטפון), אפליקציות מציגות רק התראות ושולחות אתכם לבדוק אותן בסמארטפון - היא נותנת הרגשה של מרכז התראות משוכלל ותו לא. זאת, לעומת מערכות ההפעלה למחשוב לביש שהציגו סמסונג, LG או פבל, שהן עשירות ברכיבי אפליקציה מובנים.
נראה שיצרניות שירצו לשלב אפליקציות באנדרואיד Wear יוכלו לעשות זאת בקלות וגם בלי להעמיס על הממשק שלה מערכת ההפעלה, אבל הגרסה הבסיסית שלה היא פשוט מדבר ציה - דבר שעשוי לאכזב את המשתמש הממוצע.
האפליקציה החביבה ביותר שמצאתי היא WatchMaker, שמאפשרת לעצב בעצמכם פני שעון. תוכלו לבחור אייקונים כחיווי זמן סוללה או מצב חיבור, לשרטט בעצמכם מחוגים, להוסיף כיתובים, צורות, צבעים, תמונות ועוד. הממשק לא הכי נוח ומצריך קצת למידה, אבל היישום מעלה את יכולות ההתאמה האישית של השעונים החכמים לרמה חדשה ומבורכת.
גם אפליקציות ישראליות הציגו גרסת אנדרואיד Wear, בהן בולטות היא אפליקציית הניווט בתחבורה הציבורית Moovit ואפליקציית המוניות גט טקסי. ואולם, גם אפליקציות אלה לא נותנות תכונות מעבר לגרסאות המובייל הרגילות.
השעון החכם Smartwatch 3
המינימום הנדרש, דור שלישי
סוני היא אחת היצרניות הראשונות שקפצו על עגלת המחשוב הלביש. ה-SW3 הוא הדור השלישי של שעוניה החכמים, שמצויד בכל מערך החיישנים המקובל בשוק. למכשיר יש מסך בגודל 1.6 אינץ' ברזולוציה של 320 על 320 פיקסל.
היתרון הגדול ביותר שלו הוא באיכות התצוגה: היא קריאה וברורה גם תחת אור השמש, אינה מסנוורת בחשכה והצבעים נראים חיים ועשירים מאוד ביחס לגודל המסך. חיישן התאורה מגיב במהירות והשעון מסוגל לעבור ממצב תצוגה סטנדרטי למצב כבוי כשפשוט מכסים את פניו לרגע בכף היד.
איכות ההרכבה סבירה אך לא יותר - לשעון כפתור פיזי אחד שמחובר לרצועה ולא לשעון עצמו, מה שחושף אותו לשחיקה בשימוש ממושך. הרצועה עצמה עשויה גומי שחור שנראה סתמי. האבזם שלה נוח להתאמה ולסגירה אך השעון עצמו קצת מסורבל ביחס לגודלו, על אף שאינו כבד ((45 גרם, לא כולל רצועה - כשליש ממשקלו של שעון יוקרה). אמנם חל שיפור משמעותי מהדגמים הקודמים של החברה, אך עדיין מדובר במוצר קצת עבה לטעמי, שגם בולט בצורה לא נוחה מחוץ לשרוול חולצה מכופתרת.
בגוף השעון יש שקע טעינה סטנדרטי - מיקרו USB כמו בכל סמארטפון. הסוללה מספיקה ליותר מיומיים של שימוש - נתון מכובד מאוד ביחס לקטגוריה.
הסנכרון שלו עם אפליקציית Walkman, נגן המדיה של מכשיר האקספריה Z3 אליו חובר, התאפיין בממשק בעיצוב לא נוח במיוחד: כדי לעבור משיר לשיר, למשל, צריך לעשות סווייפ כדי לעבור ממסך השעון הראשי אל ממשק בקרת הנגן ומשם לקפוץ לשיר הבא. היה הגיוני יותר לאפשר למשתמש לעשות זאת מהמסך הראשי ולחסוך פעולה (שאפשר לעשות גם בלחיצה על כפתור האוזניות של הסמארטפון). אפליקציית הכושר גוגל Fit פועלת עליו היטב ומציגה נתוני דופק וצעדים מדויקים למדי. מחירו עומד על כ-1,250 שקל.
סיכום
אנדרואיד Wear נראית כמו מגרש ריק המוכן לבנייה. גמישות מערכת ההפעלה תאפשר ליצרניות להניח עליה יישומים ויכולות, אך הגרסה הבסיסית שלה היא פשוט משעממת. הדבר בולט במיוחד כשמשווים את מערכת ההפעלה הזו למערכות העצמאיות כטיזן של סמסונג, WebOS של LG ואפילו מערכת ההפעלה האנדרואידית של אלקטל הסינית. בתוך אנדרואיד Wear תמצאו תשתית ליישומים שימושיים למחצה, אך לא משהו מיוחד; למערכת ההפעלה אין גוון ייחודי משל עצמה.
אני חייב להודות שמגוגל ציפיתי ליותר: זו אינה מערכת הפעלה שיכולה לשאת על כתפיה את מהפכת המחשוב הלביש. היא לא מספקת חוויית שימוש אטרקטיבית, לא פותרת בעיות או נותנת ערך מוסף לצרכן וגורמת לכל טרנד השעונים החכמים להיראות פחות כמו הדבר הגדול הבא ויותר כמו בועה שמנפחים אנליסטים, יצרני חומרה ומפתחי אפליקציות.