המדינה מגיבה לעתירת בזק לבג"ץ: "שירותי החברה מאופיינים ברווחיות חריגה"
בזק עתרה נגד משרד התקשורת בטענה כי הרפורמה בשוק התקשורת הקווית פוגעת ברווחיות החברה; משרדי התקשורת והאוצר הדגישו בתגובתם כי ההחלטות הנוגעות לרפורמה היו סבירות ואין טעם שבית המשפט יתערב בהן
המדינה הגישה היום (ה') לבג"ץ את תגובתה לעתירת בזק נגד שרי התקשורת והאוצר ונגד משרד התקשורת בנוגע לרפורמה בשוק התקשורת הקווית. בזק מבקשת בעתירה לבית המשפט לשנות חלקים מהרפורמה שלטענתה אושרה על ידי שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן "במחטף", ביומו האחרון בתפקיד.
מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר צילום: יחיאל ינאי
קראו עוד בכלכליסט:
- אחרי עשור ללא מכרז - הישג ל־HOT: יופסק חידוש החוזה בין בזק למדינה
- בזק הורידה את קצב הגלישה המינימלי בחבילת 100 מגה־ביט
- בזק הסכימה להמשיך לחבר לקוחות לאינטרנט - עד שתושלם קליטתם אצל המתחרים
מעבר לכך, המדינה טוענת בתגובתה כי תהליך הדיון על הרפורמה היה מקצועי ותקין ולכן אין שום טעם שבית המשפט יתערב בהחלטות הנוגעות אליה. כמו כן תוקפת המדינה את מה שהיא מגדירה כמניע של בזק להגשת העתירה – טרפוד או עיכוב הרפורמה המסכנת את הרווחיות העודפת ממנה היא ניהנת.
החלק הראשון של הרפורמה יצא לדרך כבר באמצע פברואר ובמסגרתו מחויבת בזק להחכיר את התשתית הקווית שלה לספקי האינטרנט במחירים שקבע משרד התקשורת. בעקבות יישום חלק זה החלו ספקי אינטרנט כמו 018 אקספון ו-012 של פרטנר להציע חבילה משולבת של אינטרנט (ספק ותשתית) במחיר אחד מוזל.
החלק השני צפוי להתחיל בחודש מאי, אז תצטרך בזק לאפשר חכירה גם של רשת הטלפוניה הקווית שלה. בזק מתנגדת במיוחד ליישום חלק זה וכמו כן טוענת כי המחירים שנקבעו על ידי משרד התקשורת אינם מכסים את העלויות של הפעלת התשתית על ידה בתוספת רווח סביר, כפי שאמור להיות.
בתשובת המדינה מוזכר שוב ושוב כי בזק נהנית ממעמד מונופוליסטי בשוק התקשורת הנייחת, ובפרט בכל הנוגע לשירותי טלפוניה קווית. לגבי הטלפוניה הקווית, מציינת המדינה כי "השירות מאופיין ברווחיות חריגה, המאפשרת לעותרת לסבסד שירותים ופעולות אחרות שהיא מבצעת".
מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר צילום: יחיאל ינאי
המדינה: בזק ניסתה להקשות על הרפורמה לאורך כל הדרך
המדינה מערערת על טענת בזק כי היא שיתפה פעולה עם הרפורמה בשוק הקווי: "לאורך כל הדרך ניסתה העותרת להקשות ככל הניתן, לדחות מועדי הגשת התייחסויות ולעשות כל אשר ביכולתה על מנת למנוע את יציאתו של המהלך מן הכוח אל הפועל, או לפחות לגרום לעיכובו למשך פרק זמן ממושך ככל הניתן", נכתב בתשובה.
"לעותרת יש אינטרס ברור לעיכוב האסדרה ולהסטת משאבים מהעיקר אל הטפל בכל דרך אפשרי, לרבות הגשת עתירות והעלאת טענות שווא שכל תכליתן דה-לגיטימציה למהלכי משרד התקשורת", מציינת עוד המדינה בעתירה. המדינה טוענת כי בזק מבקשת לערב את בית המשפט בנושאים מקצועיים שהם במומחיות ושיקול הדעת המקצועי של משרד התקשורת ולא מקובל שערכאות משפטיות מתערבות בהם.
"נזכיר כי העותרת היא חברה גדולה ואיתנה, עם רווחיות גבוהה במיוחד בשוק התקשורת (שיעור רווח לפני הוצאות ריבית, מיסים ופחת –EBITDA – של כ-60%), שיעור זה גבוה באופן חריג מהנהוג בתעשיות תחרותיות וגבוה גם מהנהוג בשוק התקשורת בישראל", נכתב בתשובה. הרווחיות העודפת של בזק, מסבירה המדינה, מעידה על חוסר תחרותיות ומחייבת התערבות רגולטורית להסרת חסמים.
המדינה גם מגנה על החלטת משרד התקשורת למקד את הרגולציה תחילה בבזק, כאשר על HOT לא מוטלות אותן מגבלות כעת והיא אינה נכללת עדיין ברפורמה בשוק הקווי באותו אופן כמו בזק. "יצויין כי על אף ש-HOT פועלת בשוק התקשורת הנייחת מזה למעלה מעשור, נתח השוק שלה נמוך באופן משמעותי משל בזק, כאשר עיקר האחיזה של החברה נובעת משירות הטלוויזיה שלה", כותבת המדינה.
המדינה כותבת עוד כי תהליך קבלת ההחלטות בדבר הרפורמה היה תקין לחלוטין וניתן לעותרת במסגרתו שימוע מקיף בו נשמעו טענותיה בכתב ובעל פה מעל ומעבר לנדרש. "עמדתם המקצועית והחד משמעית של אנשי המקצוע במשרד התקשורת היא שלעותרת ניתן כל המידע הדרוש לה ואף מעבר לכך לשלם קיום זכות טיעון מלאה ביותר".
