דו"ח טכנולוגי
המעצמה החזקה בעולם מפחדת מהמעצמה החזקה ברשת
למה מפחדת ממשלת ארצות הברית להטיל עונשים על גוגל, הנהלת טוויטר נאשמת באפליה נגד נשים, מה קורה במוח שלכם כשהמחשב מודיע שהאקרים תקפו אותו ואיך גרמה פייסבוק לאישפוזו של גולש במחלקה פסיכיאטרית בניגוד לרצונו
חכם יווני עתיק נחר פעם בבוז כשאמרו לו שהחוק ירסן את מעשי העוול: החוק, אמר, הוא רשת דגים. הסרדינים יילכדו בה, הכרישים יקרעו אותה וימשיכו בדרכם. גוגל היא דג כל כך גדול, שהיא משתמשת בכרישים בתור קיסמי שיניים. היא מעצמה בעולם הטכנולוגי עם עשרות מיליארדים ותרומות ענק לשני הצדדים של המפה הפוליטית בארה"ב. ופעם אחר פעם, מסתבר שהרשת של הממשלה האמריקאית לא חזקה מספיק כדי להתמודד איתה.
בפרשת סטריט ויו, שבה ריגלה גוגל אחרי מיליוני אמריקאים כשהיא מעמידה פנים שהיא רק מצלמת אותם, נקנסה גוגל על ידי הרשויות האמריקאיות ב-25,000 דולר, אחרי שטענה שהיא לא מצליחה למצוא מייל קריטי המייל שהוכיח שהריגול לא היה "יוזמה של מהנדס בודד", אלא ששדרה שלמה של בכירים בגוגל ידעו על התכנית. פעם אחר פעם, גוגל התחמקה מלהבהיר מה קרה למידע שהיא אספה במהלך הפרויקט הזה.
אחר כך היה הסיפור של הפרסומות לתרופות בלתי חוקיות. גוגל גרפה מאות מיליונים מהפרסומות הללו, אבל בסופו של דבר אף אחד לא הועמד לדין. גוגל ספגה קנס ענק, אחד הגדולים בהיסטוריה - חצי מיליארד דולר - אבל אף בכיר בחברה לא הורשע בשום דבר. והכסף הזה, בסופו של דבר, לא יצא מהכיסים שלהם.
ברקע, היתה הקנוניה נגד העובדים: גוגל היתה חלק מרכזי מהקשר של סטיב ג'ובס, שחבק חלק ניכר מחברות הטכנולוגיה והמטרה שלו היתה לאסור על החברות לשכור זו את עובדיה של זו. למה? כדי להוריד את השכר של כולם - כי בפועל לא היתה תחרות בענף. בימים אלה מסתיימת תביעה יצוגית בנושא וגוגל תיאלץ כנראה להפרד ממאה מיליון דולר או סכום דומה – אבל לא היה שום הליך פלילי כנגד המעורבים.
דו"ח פנימי של רשות הסחר הפדרלית, ה-FTC – אותו גוף שקנס בשעתו את גוגל ב-25,000 דולר – התפרסם בסוף השבוע, והוא מתעד איך גוגל שוב חמקה מהעמדה לדין. הפעם החשד היה עבירה על חוקי ההגבלים העסקיים: גוגל דפקה במכוון עסקים מתחרים בדירוג החיפוש שלהם ודחקה אותם לאחור, ובאותו הזמן בזזה תוכן שפורסם על ידי אמזון, yelp וחברות אחרות. ילפ, יש לציין, היתה קולנית במיוחד בתלונות שלה על כך שגוגל עושה שימוש בתוכן שלה ללא הסכמתה. הדו"ח מצא שההתנהלות של גוגל "גרמה - ותמשיך לגרום - נזק של ממש לצרכנים ולחדשנות בתחום החיפוש המקוון ושווקי הפרסום".
הדו"ח מצא עוד שגוגל ידעה היטב מה כוחה וניצלה אותו לשם בריונות: כשחברות קטנות התלוננו על כך שהתוכן שלהן מועתק ומופיע פתאום אצל גוגל, הנציגים של גוגל איימו עליהם שאם הם לא יסתמו את הפה, גוגל פשוט תמחק אותם מדף התוצאות. בעידן שבו לגוגל יש שליטה מסיבית בשק החיפוש, המשמעות היא שהחברות הללו יפסיקו להתקיים מבחינת חלק עצום של הציבור.
ואף על פי כן, למרות שעורכי הדין שלה-עצמה המליצו על תביעה ממשלתית נגד גוגל, העדיפה הממשלה הפדרלית להגיע עם גוגל להסדר. היא, כאמור, דג גדול מאוד, והיא יכולה לעשות את החיים קשים לעורך דין ממשלתי שיצטרך פעם עבודה בסקטור הפרטי. לרוע מזלה של גוגל, הדו"ח הזה דלף במקרה בדיוק כשהאיחוד האירופי שוקל צעדים נגדה באותם סעיפי אישום. נעדכן.
"תרבות עמק הסיליקון" במצור
בימים אלה מגיע משפט קליינר-פרקינס, שבו תובעת עובדת לשעבר את החברה בשל אפליה מינית, לסיומו. נותר רק שלב הסיכומים, והשופט אישר כי אם אלן פאו תזכה, היא תהיה זכאית לפיצויים עונשיים מהחברה.
במקביל, מוגשת בימים אלה תביעה יצוגית כנגד טוויטר. מהנדסת לשעבר טוענת כי ה"תרבות" של החברה מקדמת בעקביות גברים. התובעת היא טינה הואנג, ועל פי כתב התביעה שלה בטוויטר, אי אפשר לדעת מה הן המשרות הפנויות ולשלוח קורות חיים בהתאם; השיטה הנוהגת היא שיטת "הקופסה השחורה". אם חושבים שאתה מתאים, מישהו ניגש אליך ולוחש לך שכדאי לך להגיש קורות חיים. שיטה נהדרת, אם רוצים לשמר את פערי המעמדות הקיימים.
לטענת הואנג, הוועדות שמחליטות על קידום או אי קידום מורכבות כמעט אך ורק מגברים, מה שיוצר הטיה מגדרית מובנית. מטוויטר נמסר בתגובה שהואנג עזבה את החברה מרצונה, לא פוטרה, ושבכירים בחברה ניסו לשכנע אותה להשאר. נתראה בבית המשפט.
סיכון חיים
אחת הצורות המתועבות ביותר של טרולינג שבנמצא היא התקפת ה-Swatting: שרץ חסר חיים מתקשר למשטרה, מודיע שמתבצע פשע אלים בבית שלכם ושיש שם חמושים שיורים לכל הכיוונים. תוך זמן קצר, כוח ימ"מ - הידוע בארה"ב כ-SWAT, ומכאן שם ההתקפה - פורץ אליכם הביתה ואם אתם מגיבים לא נכון, יש סכנה שאחר כך המשטרה תטען שעשיתם תנועה לא צפויה ועל כן לא היתה לה ברירה ותנחומיה למשפחה. יש סיכוי יותר מסביר שאם יש לכם כלב, יירו בו.
ההתקפה הזו לא חדשה, היא קיימת כבר כמה שנים, אבל לאחרונה היא הפכה לתופעה שמכוונת כלפי גיימרים ידועים. אלה נוהגים לצלם את עצמם בזמן המשחק, והשרצים שהופכים אותם למטרה חושבים שזו נורא מצחיק לראות אותם כשבריונים חמושים עם מסיכות מסתערים לתוך הבית שלהם בצרחות, לפעמים תוך השלכת רימוני הלם.
בשנה האחרונה היו לפחות תריסר מקרים כאלה, ונראה שהתדירות שלהם עולה. גיימרים בולטים כבר התחילו לעדכן את כוחות המשטרה המקומיים שלהם שהם הפכו למטרה להתקפות כאלה, ובמדינה אחת לפחות שוקלים לקנוס את חסרי החיים בסכום הכסף שעולה הפעלת הכוח. בשביל זה, עם זאת, צריך קודם כל לתפוס אותם ולהרשיע אותם, ועד כה זו מטרה מורכבת מאוד. אנונימיות רשת מסייעת פה במידה יוצאת דופן.
קצרצרים
1. תכנית המלחמה של פייסבוק בהתאבדויות נתקלת בקשיים: לפני כשבוע, פרק המשתמש שיין טוש מקליפורניה את תסכוליו על הבנק שלו - אנחנו אוהבים אותך, שיין - והודיע שבכוונתו לתלות את עצמו מגשר הזהב. משתמש אחר שם לב לאיום ההתאבדות המפוברק ודיווח עליו כאיום אמיתי. פייסבוק פעלה במהירות, ועל פי הנוהל חסמה את טוש מהחשבון שלו. החלק הבא בנוהל אמור היה לשים מול טוש עובד מיומן במצבים כאלה, אבל מסיבות שעדיין לא הובהרו, במקום זה הזעיקו את המשטרה וטוש מצא את עצמו עצור במתקן פסיכיאטרי במשך 70 שעות. הגיע הזמן לחשוב על התכנית מחדש; אל תנסו את זה בבית.
2. אובר טענה לאחרונה שהיא פועלת יחד עם ארגון הנשים של האו"ם כדי לקדם מיזם לגיוס מיליון נהגות. בסוף השבוע הבהיר ארגון הנשים של האו"ם שלהד"ם: הארגון קיבל מאובר סיוע לקידום התכנית השאפתנית שלו, להביא לשוויון בין המינים עד 2030, אבל בשום פנים ואופן לא משתף עם החברה המסחרית בקמפיין גיוס הנהגות שלה. עוד יום, עוד שקר של אובר. ואל דאגה, הכסף שהיא העבירה לאו"ם נחשב לתרומה חוקית ויורד מהמסים שהיא משלמת, אם היא בכלל משלמת.
3. דיווחנו בשבוע שעבר שממשלת צרפת החלה לסגור אתרים שלטענתה מקדמים טרור, מבלי להזדקק לצווי בית משפט, על פי שיקול דעתה בלבד. ותוך זמן קצר כבר הופיעו טענות לפיהן הממשלה פשוט סוגרת אתרים שלא מוצאים חן בעיניה: אחד מהם אומר שהוא מפעיל את האתר שלו בעצמו, שהוא לא מקדם ג'יהאד בשום צורה, לא תומך באל קאעדה או בדאע"ש, אבל לגמרי תומך בהפלת משטר אסד. הוא אף מציין שהוא גינה בפומבי לוחם סורי שהציע לבצע פיגועים באירופה. זה לא עזר לו: הממשלה סגרה את האתר שלו ועכשיו, אם הוא רוצה אותו בחזרה, הוא יצטרך לערער לבתי הדין האירופיים, מה שיכול לקחת שנים.
4. ואחרי הפרסומות, אזהרת אבטחה: מדענים בחנו באמצעות MRI מה קורה במוח של משתמשים כשהם מקבלים התרעת אבטחה במחשב, וגילו שאחרי ההתרעה השניה, המוח מתחיל להתייחס אליהן כאילו ראה פרסומות. תוך זמן קצר, המשתמש מפסיק להתייחס להתרעות הבטיחות, משום שהוא רואה אותן כסוג של מטרד, ולעתים הוא משלם על כך מחיר. ראו הוזהרתם: המוח שלכם בוגד בכם עם יצרני נוזקות מלטביה.