קללת אמזון

העובדים בענקית המסחר תיארו סביבת עבודה סופר־תחרותית, דורשנית ומפחידה, שבה המערכת מעודדת עובדים להלשין זה על זה. אחת העובדות דיווחה כי הוזהרו בנוגע לביצועיה לאחר שהתגלה כי היא סובלת מסרטן השד. "אם אתה לא מוכן להשקיע 80 שעות בשבוע בכל שבוע, הם רואים זאת כחולשה", היא הסבירה. ג'ף בזוס, מנכ"ל ומייסד אמזון, תואר כאדם שמונחה לחלוטין בידי מדדים ומידע מספרי, ועורך מעין "ניסוי חברתי דרוויניסטי" בעובדים.

קללת אמזון איור: דניאל גולדפרב

האתוס של אמזון, ובזה מודה גם "הניו יורק טיימס", לא קשור לעושר, אלא לניסיון בלתי פוסק לחדש, להתקדם ולהתרחב לתחומים נוספים (משלוחים מעופפים, למשל). החברה משקיעה בקביעות סכומים אדירים במחקר ובפיתוח, ורק לאחרונה עברה לרווח: ברבעון השני היה הרווח הנקי 19 סנט למניה, והמשקיעים בכלל ציפו להפסד של 13 סנט. נראה שמבחינת בזוס מדובר בתוצר לוואי משמח של ההצלחה יותר מאשר במטרה בפני עצמה. "אמזון היא חברת סטארט־אפ שמעולם לא התבגרה", מסכם בפשטות האתר VOX.

וכשאתוס החדשנות דוחק הצידה כל דבר אחר, לא פלא שחלק מהעובדים חשים שהמערכת מתעללת בהם, גם אם בזוס טען ש"זו לא האמזון שאני מכיר". לא מפתיע גם שעובדים אחרים, שמעורבים רגשית בחברה, ראו את התחקיר כפגיעה אישית והגיבו לו בצורה קשה.

אמזון, בניגוד לחברות טכנולוגיה אחרות, לא מרככת את הדרישות הקשות מעובדיה באמצעות ארוחות שפים, אופניים או מחשבים חינם. בעמק הסיליקון היא נחשבת לחברה שנותנת פחות ימי חופש מהממוצע ופחות חופשות לידה בתשלום ואפילו לא נוהגת להחזיר כסף על שיחות טלפון. סביר להניח שזה תרם לתחושת המרמור, אלא שגם חברות כמו פייסבוק, שמיטיבות לכאורה עם העובדים, למעשה מקדמות בעיקר את עצמן.

מייסד אמזון ג'ף בזוס. שיטת הפיטורים בחברה אולי נראית אכזרית, אך היא נחשבת "סטנדרטית למדי בתעשייה" צילום: בלומברג

הרשת החברתית הגדולה בעולם מציעה לעובדותיה, למשל, שירות "הקפאת ביציות", שיאפשר להן לדחות בכמה שנים את הזמן שבו הן הופכות לאמהות, וייתן לפייסבוק עוד כמה שנים של עבודה מצדן. החברה גם מקימה בימים אלה שכונה שלמה של דירות זולות הצמודות למטה שלה בקליפורניה, כולל שירותי תספורת וטיפול בחיות מחמד, מה שבפועל ינתק את העובדים מהעולם החיצון. מחקרים שערכה חברת Payscale בקרב עובדי פייסבוק מצאו שהם לחוצים יותר מאשר בכל חברת הייטק אחרת, אבל לך תתלונן כשהמסר הוא "אנחנו מפנקים אותך" (גם אם עובדים רבים אינם חשים בנוח לנצל את ההטבות).

לפני פרשת אמזון, בימיו של סטיב ג'ובס היתה זו אפל שהפכה לסמל לחברה שבה יש "משטרת מחשבות", כולל עובדים שכל תפקידם הוא לרגל אחר עובדים אחרים, והדרך להתקדם מעלה היא לדרוך על אצבעות הקולגות. מנכ"ל AOL טים ארמסטרונג נחשב גם הוא למעודד תחרות פנימית: לפני כשנה הוא הודיע לכל העובדים שהוא מקצץ בהטבות ובפנסיות שלהם עקב העלויות הרפואיות של טיפול בשני תינוקות שנולדו לעובדות החברה.

התחקיר תקף גם את השימוש של אמזון במדדי דירוג עובדים כדי לפטר בקביעות את החלשים שבהם. גם כאן היא אינה חריגה בנוף: מריסה מאייר אימצה את המדיניות הזאת כשעברה מגוגל ליאהו, וגם מיקרוסופט הנהיגה אותה בעבר (באופן שלטענת העובדים דווקא פגע בחדשנותה, כיוון שהם נאלצו לשווק את עצמם כל הזמן). סטיבן סינופסקי, ראש חטיבת ווינדוס לשעבר, אמר כי התרבות העסקית של אמזון "סטנדרטית למדי בתעשייה". "אמזון לא שונה מאחרות", סיכם סידני פינקלשטיין, פרופסור לניהול מאוניברסיטת דארטמות, בשיחה עם "הפינגטון פוסט". "היא רק יישמה טוב יותר את המודל הנפוץ שבו עובדים כל הזמן".