מהסייבר עד לפינטק: השנה הגדולה של ההייטק הישראלי

בחמשת הימים האחרונים של תשע"ה נרשמו בישראל שלושה גיוסי ענק בהיקף כולל של 116 מיליון דולר ושני אקזיטים גדולים - האחד של אדאלום שנרכשה על ידי מיקרוסופט בכ־300 מיליון דולר, והשני של חברת המודיעין אביליטי שהתמזגה לתוך חברת קיימברידג' בעסקה בשווי של 192 מיליון דולר.

חמשת הימים האלה לא היו חריגים לשנה האחרונה. הם חלק משגרה שבה ידיעה על גיוס של 5 מיליון דולר הפכה להיות לא מעניינת. השנה התחילה עם השלמת ההנפקה המוצלחת של חברת סייברארק בנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, המשיכה עם התפתחות תחום הסייבר לרכב ותחום הפינטק - הטכנולוגיה עבור העולם הפיננסי - שבו גייסה פנדבוקס 90 מיליון דולר בשני סבבים בהפרש של חצי שנה וחברת ביהף גייסה 110 מיליון דולר למימון עסקים קטנים, והסתיימה כאמור עם האקזיטים של אדאלום ואביליטי. תופעה בולטת נוספת השנה היתה רכישות של חברות ישראליות על ידי חברות ישראליות. בימים האחרונים נסגרה עסקת ענק שבה רכשה איירון סורס את סופרסוניק אדס ב־150 מיליון דולר, וקומו רכשה את קיפרז ב־50 מיליון דולר.

אקזיטים וגיוסים לרוב

על פי חברת המחקר IVC, במהלך תשעת החודשים הראשונים של תשע"ה גייסו חברות הסטארט־אפ הישראליות יותר מ־3 מיליארד דולר. על פי הערכות תסתיים השנה כולה בכ־4 מיליארד דולר השקעות בחברות הייטק בשלבים שונים. היקף האקזיטים בתשע"ה עמד על יותר מ־7 מיליארד דולר, ורק בחודשים ינואר־יוני נרשמו בישראל אקזיטים בהיקף של יותר מ־5 מיליארד דולר. בין הבולטים שבהם ניתן למנות את רכישת BorderFree על ידי פיטני בואז תמורת 450 מיליון דולר ומכירת אנפורנה לאמזון תמורת 360 מיליון דולר.

צילום: תומי הרפז

עם זאת, רבים ראו בתשע"ה התחלה של בועה. חברות ישראליות רבות גייסו, כנראה ללא מאמץ רב, עשרות מיליוני דולרים. חברות אחרות נמכרו במחירים שבשוק שפוי לא היו קיימים. רבים חוזים שבקרוב הבועה הזו תתפוצץ, וששינוי מדיניות הריבית בארה"ב עלול להיות הצעד שייצור את הזעזוע הראשוני. אחרים חושבים ששוק הטכנולוגיה כיום הוא לא השוק שהכרנו בעבר, שהוא שוק שרץ מהר קדימה עם צרכים מתגברים - לראיה הדרישה העצומה לטכנולוגיות סייבר וכן המעבר לענן.

החגיגה לא יכולה להימשך

"אני מאמין שבשנה הבאה נראה בישראל חזרה לשפיות עם שוויים נמוכים יותר ורכישות במחירים נמוכים יותר", אומר קובי רוזנגרטן, שותף קרן ההון סיכון הירושלמית JVP, שהיתה מעורבת בין היתר במכירה המהירה של סיי אקטיב לפייפאל תמורת 30 מיליון דולר שנה בלבד לאחר הקמתה. "חברות הענק אמנם צמאות לטכנולוגיה הישראלית, במיוחד בסייבר, אבל אני לא רואה אותן ממשיכות לשלם סכומים כאלה". רוזנגרטן מעריך כי "בשנה הקרובה נמשיך לראות פעילות של משקיעים סינים בישראל. משקיעים רבים מעוניינים כיום להוציא כסף מסין בגלל המצב הכלכלי הקשה וחוסר הביטחון בשוק ההון במדינה, וישראל היא אחד היעדים האסטרגיים עבורם בעולם".

אייל גורה, יזם ומשקיע בחברות טכנולוגיה שהשקיע בין היתר בארגוס ובטאבולה ועומד מאחורי חברת זברה מדיקל, מודאג שאין מספיק מהנדסים בשוק הישראלי. לדבריו, "יש נטייה לחשוב שלהקים חברת סטארט־אפ זה קל וכיף, ואנשים לא מבינים כל כך את ההשלכות אחרי הגיוס. אם המצב יימשך יש חשש שהתעשייה תאכל עצמה מלמטה. המצב כאן שונה מאוד מבעמק הסיליקון. אדם שסיים ללמוד מחשבים בפריפריה של ארה"ב יכול ושואף להגיע לעמק הסיליקון, וכך גם מהנדסים מכל העולם נוהרים לשם. ישראל, לעומת זאת, לא קולטת עשרות אלפי מהנדסים חדשים מחו"ל וגם לא מתאמצת ללכת בכיוון. המצב יחמיר ככל שנהיה קל יותר להקים סטארט־אפ. חשוב שכתעשייה ננסה להתמודד טוב יותר עם האתגרים האלו על ידי אישורי ויזות מסיביים לטאלנטים מחו"ל ועל ידי שילוב יותר אגרסיבי של כל המגזרים בארץ".