דו"ח טכנולוגי
הסיגריה הדיגיטלית: חברות ההייטק מתעלמות מנזקי ההתמכרות למסך
מחקר בריטי טוען שבקרוב יתחילו חברות טכנולוגיה להתנהל כמו חברות הטבק - ולהכחיש את השלכות ההתמכרות למדיה החברתית, האקר מפורסם מכניס לתובעים אותו וחושף מידע עליהם מאשלי מדיסון, נפגעות תקיפה מינית יוצאות נגד אובר ולמה התעצבן קניה ווסט על אפל
סיגריה-פון
עמק הסיליקון נהנה עד לשנים האחרונות ממוניטין יוצא דופן: חלק ניכר מהאוכלוסיה בלע את האגדה שלו על כך שהוא קיים כדי לשפר את העולם. אנשים התחילו להתעורר ולהבין שהאינטרסים של תאגידים לא תואמים את האינטרסים שלהם, ולמעשה, החומר האנושי של עמק הסיליקון נראה דומה למדי לזה של וול סטריט, רק יותר מוחצן.
עכשיו טוען מכון מחקר בריטי שאם עמק הסיליקון לא יתחיל לפעול במהירות כדי לשנות את ההתמכרות שלנו למסכים, תוך כמה זמן הוא ימצא את עצמו במצב גרוע יותר: הוא יושווה לחברות הטבק הגדולות, שבמשך עשורים הכחישו בזעם את הקשר בין עישון וסרטן, ומימנו "מחקרים" שהתחיימרו להפריך את המציאות.
התמכרות דיגיטלית? יש דבר כזה צילום מסך: pewpewpics.com
המגפה החדשה, לטענת מכון המחקר, היא התמכרות למסכים: מדיה חברתית, משחקי מובייל ועוד. על פי שורה של מחקרים, לא רק שההתחברות הבלתי פוסקת שלנו לרשת לא עושה טוב ליכולות הקוגניטיביות שלנו, היא גם פוגעת בהתפתחות החינוכית-חברתית של צעירים. עומד, נטען, לגדול כאן דור חדש, מנותק מאוד ובעייתי מאוד. ועמק הסיליקון, בתור הפושר העיקרי שלו, הולך לחטוף בומבה של נזק יחסי ציבור אלא אם יתחיל לחנך את הציבור לשימוש נכון יותר ברשת.
כפי שציינו בעבר, בכירים בעמק הסיליקון לא נותנים לילדים שלהם להיחשף לרשת באותה המידה שבה הם מעודדים ילדי אחרים לעשות זאת. הם יודעים שמה שהם מוכרים לא בריא. אבל כדי לחיות באותה רמת המחיה, הם חייבים להמשיך ולדחוף את המוצר.
להשתנות או למות
הבמאי הנודע כריסטופר נולן, האיש שהביא לכם את טרילוגיית באטמן האחרונה, את אינספשן ואת אינטרסטלר, הזהיר את בעלי בתי הקולנוע שאם הם לא יתחילו בדחיפות להשקיע בחוויית המשתמש, הם יתפגרו ובצדק. כמי שמופתע מדי פעם לגלות שעוד קולנוע נסגר, קשה שלא להסכים איתו.
לדברי נולן, שנאמרו בכנס קולנוע בבריטניה, "מסיבה כלשהי, זה הפך ללגיטימי לומר לקהל 'אנחנו מספקים לכם את החדר הריק הזה עם טלוויזיה בתוכו, ואתם רק תצפו בסרט". לדבריו, אם זה לא הולך להשתנות בקרוב, הקהל פשוט יפסיק להגיע. את הסרטים הוא יכול לראות גם בבית.
הקולנוע מחשב קיצו לאחור נולן קשר את התופעה של נטישת בתי הקולנוע לתופעה של נטישת ההקרנה בפילם ומעבר להקרנה דיגיטלית. הוא ציין שהאיכות היא לא אותה איכות, שהמעבר מפילם לדיגיטל תמיד כרוך באובדן איכות, וציין לשבח את עמיתו קוונטין טרנטינו, שצייד 100 אולמות קולנוע במקרני 70 מ"מ כדי שהקהל יוכל לראות את הסרט החדש שלו כפי שהוא אשכרה צולם. אולם קולנוע בלי מקרן קולנוע, אומר נולאן (כלומר מקרן שמסוגל להקרין פילם) הוא לא אולם קולנוע.
עם כל האהדה שיש לטיעון הזה, קשה לא לראות כאן סוג של התנשאות. התנשאות מובנת, התנשאות של מומחים בתחומם, אבל התנשאות. השיפור באיכות בין פילם לדיגיטל לא יהווה סיבה מספקת לצאת לקולנוע אלא אם אתה חובב קולנוע מושבע, ובתי הקולנוע לא יוכלו להתקיים רק על האנשים האלה – לא בלי להעלות את המחיר של סרט למחיר של קונצרט. הדבר היחיד הגרוע יותר שיכול לקרות הוא לנסות לשנות את חוויית הקולנוע בכיוון ההפוך: להפוך אותה לאינטראקטיבית-עאלק, שבה בעין אחת אתה צופה במסך ההקרנה ובעין השניה בציוץ על הסרט.
לא אנחנו, לא עכשיו
ממשל אובמה, שבכירים בו השמיעו בשנתיים האחרונות הצהרות על כך שהוא מתכוון להעביר חוק שיחייב חברות שמייצרות תוכנות מוצפנות לבנות דלתות אחוריות לשימוש שירותי השו-שו והמשטרה שלו, הודיע שהוא לא יעביר חקיקה כזו. ההצהרה הגיעה מראש ה-FBI ג'יימס קורני, שבעבר הוביל את מקהלת היללות שדרשה את הדלתות האמורות.
מצהיר ונוסג, חלקית. אובמה צילום: איי אף פי קורני סייג את ההצהרה שלו: הממשל לא מתכוון לפנות לחקיקה "כרגע", כלומר שומר לעצמו את הזכות לנסות בהמשך. הבעיה היא שלממשל אין תשובה סבירה לטענת הנגד החזקה ביותר: אם אתה רוצה פרצה כזו, איך נמנע אליה גישה גם מממשלת סין? איראן? ישראל?
הבעיה הזו של המדרון החלקלק היא לא חדשה. כשיוליוס קיסר הזהיר מפני הוצאה להורג ללא משפט בימי קיקרו (63 לפני הספירה) הוא אמר שהוא לא חושש שקיקרו ינצל את כוחו לרעה, אבל לעולם אין לדעת איך התקדים הזה ישמש קונסול עתידי אחר. ברגע שממשל אמריקאי פותח את קן הצרעות הזה, כדי תיאורטית לתפוס פושעים, ממשלים אחרים ידרשו את אותה הגישה כדי לצוד מתנגדי ממשל. זה הרי החוק אצלם. דלת אחורית ממשלתית משמעה שלא תהיה משמעות להצפנה ושהפרטיות של כולנו תיעלם.
איך אתם אוהבים את התרופה שלכם?
ההאקר אנדרו "וויב" אארונהיימר, שנשלח לכלא לאחר שחשף את העובדה ש-AT&T לא איבטחה את כתובות המייל של משתמשי האייפד, נוקט בצעדים שבנימוס נקרא להם לא שגרתיים כלפי התובעים שלו.
ההרשעה של אאורנהיימר היתה בעייתית מאוד, משום שהוא הורשע בפריצה למחשב בעוד שהוא נכנס למאגר מידע שכלל לא היה מוגן בסיסמה. הזיכוי שלו היה בעייתי כמעט באותה המידה: במקום לזרוק את התיק מבית המשפט, השופט קבע שהיה פגם פרוצדורלי בהליכים. מה שמעמיד את אאורנהיימר בסכנה קבועה של חידוש הליכים עתידי.
מה? הוא פרסם את זה?? צילום: שאטרסטוק אאורנהיימר, טרול מקצועי - כך הוא מגדיר את עצמו - שנתפס לא אחת בהתבטאויות גזעניות, לא מוותר בקלות. תובעים פדרליים רוצים לצוד אותו? הוא יצוד אותם קודם. הוא שלח בסוף השבוע מייל לשני התובעים שתבעו אותו, ובו הודיע להם שהוא מתכוון לחשוף פרטים על תובעים פדרליים שמופיעים במאגר הפרוץ של אשלי מדיסון. ואל תדאגו, הוא הוסיף: הפרטים של עובדי המשרד שלכם יהיו ראשונים. אאורנהיימר (שנקט בצעד בטיחות מתבקש ונמצא כעת במקדוניה, הרחק מהישג ידה של הממשלה הפדרלית) מימש את האיום תוך זמן קצר ופרסם את השם הראשון של תובע אמריקאי שהופיע באשלי מדיסון.
מה שאנחנו רואים כאן הוא היפוך מסוים של האסימטריה ביכולת של הממשלה לנהל מלחמה על אזרחיה: אזרחים שמשתמשים במידע מביך כדי להשיב מלחמה לפקידים שהם רואים כמושחתים במקום להתמודד איתם באמצעות מערכת שהם רואים כמסואבת. נעדכן.
קצרצרים
1. עוד יום, עוד אלימות מינית של עובדי אובר כלפי נוסעות: שתי אזרחיות ארה"ב הגישו בסוף השבוע תביעה נגד החברה. אחת מהן מתארת כיצד נאנסה על ידי נהג אובר, השניה כיצד עברה תקיפה מינית. אחת הקורבנות התגוררה בבוסטון, והשניה הותקפה בצ'ארלסטון, דרום קרולינה. שתי התובעות מאשימות את אובר בכך שהיא לא ערכה בדיקות רקע ראויות לנהגים שלה: אנחנו כבר יודעים שאובר מעסיקה רוצחים ואנסים מורשעים. התביעה דורשת פיצויים - ודורשת שאובר תשנה את ההתנהלות שלה: שיהיו לה אנשי קשר זמינים בכל עיר שבה היא פועלת, שיהיו מצלמות אבטחה במכוניות שלה (כן, אני יודע, כל הקטע הוא שהמכוניות לא שלה, רק הרווחים) , שהיא תפסיק לאפשר לנהגים לנעול את כל דלתות הרכב ושתאפשר לנשים לבקש נהגת, לא נהג. נעדכן.
אפליקציית אובר צילום: איי אף פי 2. באמזון לקחו קשה את הכתבות שחשפו איך החברה מרסקת את רוחם של עובדיה - ועל כן התחילה לשאול את העובדים איך הם מרגישים. כל יום. אני לא יודע, ג'ף בזוס, אבל אם הייתי עובד אצלך והיית צריך למלא שאלון יומי על מידת שביעות הרצון שלי, או שרמת המתח שלי היתה עולה, או שתוך שבועיים מילוי השאלון כבר היה הופך לחלק מריטואל סוף יום העבודה שלי והייתי מכניס את אותן התשובות בלי מחשבה. חלק מהאנשים, יש להניח, יפעילו את שתי התגובות. למי זה מועיל? אה, לתדמית הציבורית של החברה!
3. האם ארה"ב וסין הגיעו להסכמות על הפסקת מלחמת הסייבר? על פי דיווחים שמגיעים מממשל אובמה, ממשלת סין עצרה כמה האקרים שגנבו סודות מסחר אמריקאים בכוונה למכור אותם הלאה. המעצר, על פי הטענה, התרחש זמן מה לפני ביקור נשיא סין שי ג'ינפינג בארה"ב ובתגובה ללחץ אמריקאי בוטה - שהגיע לשיאו באיומים להטיל סנקציות כלכליות על סין. כמקובל במלחמות קרות מסוג זה, הסינים (בהנחה שהדיווח נכון) הקריבו כמה פיונים לא חשובים; יחידות לוחמת הסייבר של צבא סין מתפקדות כרגיל. איך אומר הפתגם האיטלקי הוותיק? כשהפילים רבים, הנמלים נמעכות. או, בניסוח יהודי יותר: אל תתוודע לרשות.
4. יש איזה ליצן עם הרבה תשומת לב בשם קניה ווסט - אני חייב להודות שכל מה שאני יודע עליו הוא שכנראה מדובר בראפר ושפעם אובמה עצמו התייחס אליו בתור חמור, כך שכנראה שהוא מפורסתם בעל מעמד. צופי סאות'פארק מדווחים שמדובר באדם שנשוי להוביט ושיחסיו עם דגים שונים מאוד מהממוצע בחברה. הוא עלה לכותרות השבוע אחרי שהוא התעצבן על כך שמשחקים לילדים באייפד מאפשרים רכישה בתוך אפליקציות. לדברי ווסט, בכל פעם שהילד בן השנתיים שלו מקבל את האייפד, יש רכישות תוך כמה שניות. הנה פיתרון: שים לב למה שהילד שלך עושה עם האייפד שלך - וכשיגדל, למד אותו שגם אפליקציות חינמיות יכולות לעלות כסף אמיתי.
