מאקרו טכנולוגי
עסקת Dell-EMC: מלחמה בכל החזיתות
הרכישה שביצעה Dell היא שיאה של מגמה שסוחפת את ענקיות הטכנולוגיה: כולן פועלות בכל התחומים, חומרה ותוכנה כאחד, ולא מהססות לפתוח את הכיס לצורך כך. הלקוחות עלולים לשלם יותר, ואילו החברות מסתכנות באובדן המיקוד
רכישת חברת התוכנה הארגונית, האחסון והאבטחה EMC בידי יצרנית המחשבים Dell היא עסקת ענק בשווי 67 מיליארד דולר, והמיזוג הגדול ביותר בעולם הטכנולוגיה אי פעם (כמובן, בהנחה ששום דבר לא ישתבש).
ואולם, חשיבות העסקה הזאת גדולה הרבה יותר מתג מחיר מרשים: היא מייצגת שינוי גישה דרמטי. זה לא חדש שאנחנו חיים בעולם פוסט-PC, שבו אי אפשר להתבסס אך ורק על מחשבים אישיים. אלא שהעסקה מלמדת אותנו שגם הזמן שבו אפשר להיות רק חברת חומרה (או תוכנה) עבר מהעולם. סביר להניח שהיא לא תהיה האחרונה מסוגה.
כדי להבין את המגמה הזאת בואו נעזוב לרגע את Dell ו-EMC ונדבר על מיקרוסופט. לפני כשלוש שנים היא הפתיעה את תעשיית הטכנולוגיה כשהציגה את הסרפס המקורי, הטאבלט הראשון פרי פיתוחה, במהלך שהרגיז את יצרניות המחשבים הגדולות. מנכ"ל מיקרוסופט דאז סטיב באלמר הכריז כי ענקית התוכנה הוותיקה היא מעכשיו "חברת תוכנה וחומרה", ואחר כך רכש את נוקיה והפך את מיקרוסופט לחברה שמייצרת טלפונים, טאבלטים, קונסולות משחק, נגני מוזיקה, צמידים חכמים ומצלמות.
ואז בא סאטיה נאדלה, הכריז שבכוונתו להתמקד בתוכנה ובשירותי ענן, ולרגע נראה שמיקרוסופט משנה כיוון. אלא שגם נאדלה הבין את מה שראה באלמר לפני שלוש שנים: שגבולות הגזרה בין החברות עומדים להיפרץ, והן יצטרכו להראות למשקיעים שהן לא מפספסות אף שוק. רק החודש הציגה החברה שבראשותו את המחשב הנייד הראשון מתוצרתה. אם טאבלט היה עקיצה קטנה מבחינת יצרניות המחשבים, זה כבר צעד הרבה יותר דרמטי. ואולם, מדובר בסיכון שנראה כי נאדלה הרגיש שהוא חייב לקחת, כי כולם מתמודדים עכשיו בכל החזיתות, בשוק הצרכני והארגוני כאחד.
מי זה "כולם"? גוגל, למשל. לחברה יש כבר שנים סדרת מכשירי נקסוס, המפותחים למענה בידי חברות אחרות, שהתפרסמה בעיקר בזכות הסמארטפונים שיצאו במסגרתה. לפני כשנתיים היא הוסיפה לקטלוג את פיקסל, מחשב פרי פיתוחה וייצורה, שהיה מוצר נישתי למדי וחסר השפעה מסחרית של ממש. ואולם, פיקסל C שהושק בעת האחרונה הוא כבר משהו אחר לגמרי: מחשב מתקדם והיברידי שמתומחר באגרסיביות. וכמובן, גוגל היא כעת חלק מאלפבית - תאגיד שבאופן מוצהר רוצה להיות חלק מכל תעשייה אפשרית, ואולי אף לשלוט בה.
במערכה נמצאת גם לנובו הסינית, יצרנית המחשבים הגדולה בעולם. לאחר שרכשה את מוטורולה מוביליטי ואת חטיבת השרתים של IBM, כעת יש לה נוכחות בכל תחומי המחשבים והמובייל. ומה עם אמזון? ענקית המסחר המקוון אינה מסתפקת בספרים, ביישומים ובשירותי סטרימינג ומציעה טאבלטים, סמארטפונים וממירים לטלוויזיה, גם אם לפי שעה היא שומרת מרחק מהמחשבים האישיים.
המצב העכשווי הוא שיאה של מגמה אגרסיבית הנמשכת זה כשנתיים: אם בעבר התחרו חברות טכנולוגיה רבות זו בזו רק בעקיפין, הרי עכשיו הקרב נעשה טוטאלי מבעבר, בכל החזיתות. הדבר מתבטא גם בהגברת קצב הרכישות של חברות הענק: אם בין אמצע 2011 לאמצע 2013 רכשו אפל, גוגל ומיקרוסופט יחד 53 חברות קטנות מהן, הרי בשנתיים שלאחר מכן זינק המספר ל-123 חברות. הצרכנים והארגונים עומדים למצוא את עצמם בשוק שנשלט בידי כמה שחקניות ענקיות, שפשוט קונות את כל החדשנות והתחרות. מצב זה אמנם מאפשר לחברות להציע פתרונות כוללים המשלבים חומרה ותוכנה בפשטות רבה מבעבר, אבל גם מסוכן מבחינת הכוח שהן צוברות.
גם מבחינת החברות המהלכים האלה עלולים להיות בעייתיים. HP למדה זאת על בשרה בעבר: ב-2008 היא רכשה את חברת השירותים והתוכנה EDS, וב-2011 הוסיפה את אוטונומי שפעלה בתחומים דומים, בשני מהלכים שעלו לה יותר מ-10 מיליארד דולר כל אחד. בין המהלכים האלה היא גם קנתה את פאלם, שהיתה אמורה להכניס אותה לתחום הסלולר ומערכות ההפעלה. התוצאה? חברה מבולבלת ומקרטעת שנמצאת כעת בעיצומו של פיצול לשתי חברות נפרדות הכולל פיטורים המוניים, בתקווה שהן יצליחו להתמקד יותר ממנה.
ואולם מיקרוסופט, גוגל, אמזון ועכשיו גם Dell מרגישות שאין להן ברירה. האסטרטגיה של אפל - חברת חומרה, תוכנה ומדיה - הוכיחה את עצמה ומספקת לה רווחי ענק שכל השאר יכולות רק לחלום עליהם. נכון, העולם היום הוא חוצה פלטפורמות ומערכות הפעלה, וכולם מפתחים בעבור כולם (אפילו אפל לאנדרואיד), אך עם זה כולם מבינים שהם צריכים להציע הכל. קל זה לא יהיה.