"מאריסה מאייר יכולה להיות סטיב ג'ובס שלנו"

כבר שנים רבות שיאהו לא ידעה רגע של נחת. ענקית הרשת הוותיקה שווה עדיין לא מעט כסף, 31 מיליארד דולר ליתר דיוק, אבל הנתון הזה נובע בעיקר מאחזקותיה בעליבאבא וביאהו יפן. הרווחים ברבעון האחרון כמעט התאפסו, והמשקיעים מאבדים סבלנות. המנכ"לית ובכירת גוגל לשעבר מאריסה מאייר, שעוררה לא מעט תקוות כשמונתה לפני כשלוש שנים, מגלה עכשיו שהאדמה מתחת רגליה בוערת: באסיפת המנהלים שנערכה בחברה החודש, הפנו מנהלים בדרגי הביניים אצבע מאשימה לעבר הבכירים מהם, וב"פורבס" הביעו ספקות בנוגע ליכולתה של מאייר לשרוד בתפקיד.

אלא שבעוד שההווה של יאהו מעורפל, האנשים שאחראים לעתיד החברה מנסים לשדר אופטימיות בנוגע לעתידה כחברת תוכן. "אני רוצה להאמין שאני יודע לאן יאהו הולכת", אומר בשיחה עם "כלכליסט" רון ברכמן, המדען הראשי של יאהו, שהגיע החודש לבקר במעבדות המחקר שלה בחיפה.

יואל מארק מנכ"לית יאהו ישראל (מימין) ורון ברכמן מנהל מעבדות יאהו העולמי צילום: אלעד גרשגורן

"כשאתר יאהו הוקם בשנות התשעים בידי ג'רי יאנג ודיוויד פילו, הוא נקרא במקור 'המדריך של ג'רי ודיוויד לרשת'. זה עדיין מה שאנחנו מנסים להיות: מדריך כיפי וחדשני לצרכים השונים של המשתמש, החל בחדשות, דרך בידור וחיפוש ועד תכנון טיולים", אומר ברכמן. "אנחנו בונים פלטפורמה שתתאים לכל שינוי, בין שהיא תיצרך באמצעות מובייל ובין שבאמצעות מוצרי אינטרנט הדברים, מתוך הבנה שאנחנו לא באמת יודעים איך תיראה הרשת בעוד עשור".

"עבדתי עם מאריסה עוד בגוגל, היא אדם מאוד טכני ודואגת שתפקיד המחקר והפיתוח בחברה יהיה קריטי, יותר מאשר בחברות אחרות", מוסיפה יואל מארק, סגנית נשיאה למחקר ביאהו ומנהלת מעבדות החברה בישראל ובאנגליה. "אני מאמינה שהיא יכולה לשנות את יאהו כפי שסטיב ג'ובס שינה את אפל", לא מהססת מארק לערוך השוואה מרחיקת לכת. מאייר, שהעניקה לעצמה גישה לקוד המקור של יאהו עם כניסתה לתפקיד, היא לדברי מארק "מאמינה גדולה בטכנולוגיה, ולנו כחוקרים זה מצוין".

מטאמבלר תבוא הישועה?

ברכמן אינו טירון בתעשיית המחקר של עולם הטכנולוגיה: ברקורד המרשים שלו ניתן למצוא שנים רבות במעבדות בל לאבס, לצד תקופה ב־DARPA, הסוכנות הטכנולוגית של צבא ארה"ב. "בחדר שעבדתי ממנו התחיל האינטרנט", הוא מספר בחיוך. "השקענו הרבה בפרויקטים של בינה מלאכותית ולימוד, ואני הייתי האיש שהורה על מתן המימון הראשוני לפיתוח העוזרת הקולית סירי, שאפל רכשה לאחר מכן".

ההכנסות גדול, הרווח נעלם צילום: רויטרס

כשברכמן מסתכל על הנכסים השונים של יאהו, הוא תולה תקוות דווקא בטאמבלר. מאייר הורתה על רכישת אתר הבלוגים והתמונות הפופולרי ב־2013, בעסקת ענק של 1.1 מיליארד דולר. מאז ועד היום תוהים אנליסטים ומשקיעים רבים על פשר החיבור בין האתרים, ועל הדרך שבה יאהו תוכל לנצל את הפלטפורמה — שאלות שעד היום לא קיבלו תשובה של ממש.

"ליאהו יש מיליארד משתמשים והם צורכים הרבה תוכן", מסביר ברכמן. "טאמבלר עשיר בתוכן חזותי, ואנחנו כחוקרים מביאים לשם את יכולתנו ליצור חיפוש טוב יותר ואינדקס טוב יותר, ובכך לקדם אינטגרציה בינם לבין יאהו. הרעיון הוא שכשאתה מחפש משהו שמעניין אותך, כדורסל למשל, תקבל מאיתנו לא רק תוצאות ופרשנויות, אלא גם את התמונות של משתמשי טאמבלר שהיו באולם. הכל יוצג בממשק אחד וייתן חוויה טובה יותר, כשבמקביל אנחנו עובדים על מערכת פרסום אחידה לשני האתרים".

בכלל, יאהו חזרה תחת מאייר להציע מנוע חיפוש עצמאי, לאחר שבמשך שנים השתמשה בבינג של מיקרוסופט במסגרת עסקה בין שתי החברות. "אני לא חושב שוויתרנו על החיפוש אי פעם", אומר ברכמן. "זה תחום שמורכב מהרבה אלמנטים: לא רק מהאלגוריתם שמחפש דברים ברשת בפועל, אלא גם מדרך הצגת התוצאות. אם אתה מחפש אמן שאתה אוהב, למשל, אנחנו צריכים להחליט איך המידע יופיע, ולפתח דרכים טובות יותר לעשות זאת". "אירופה וישראל אמנם שייכות לגוגל בכל הנוגע לחיפוש, ובאידו לסין, אבל בארה"ב המצב יותר שקול", מוסיפה מארק.

מיקרוסופט? לא כאן

במרכזי המחקר בישראל מעסיקה יאהו כ־100 עובדים, בחיפה ובתל אביב, שבראשם עומדים מארק ועידו יבלונקה. במידה מסוימת נראה כאילו העובדים חיים על אי בודד, הרחק מהמולת עמק הסיליקון: חבורה של בעלי תארים מתקדמים (75% מהם דוקטורים), העוסקים בפיתוח תחומי הליבה של יאהו: חיפוש, פרסום ומייל.

"הג'מיני, שבוחר את המודעות המתאימות לגולש בכל עמוד ומכניס ליאהו 100 מיליון דולר ברבעון, מפותח אצלנו", מתגאה מארק. "זה החלק הכי צומח בחברה, ומאריסה מזכירה אותו בכל פגישת דירקטוריון". בנוסף, מציינת מארק, המרכז בחיפה אחראי במידה רבה לשיפורה המתמיד של תיבת המייל מבית יאהו, שגם בעידן ג'ימייל נחשבת לאחד ממוצריה המצליחים. "הייתי החוקרת הראשונה של גוגל בישראל, אבל הרבה יותר מעניין להיות בחברה שדולקת אחריה". אומרת מארק. "זה משמח לראות את ההשפעה שלך על החברה: באופן אישי, למשל, אני שונאת את המייל שיש לי באייפון ומעדיפה בהרבה את זה שאנחנו מפתחים".

חיבור חזק בין מרכז פיתוח קטן יחסית למטה העולמי של חברה זרה הוא דבר נדיר יחסית, ולא חסרים הייטקיסטים ישראלים שנכוו במקרים דומים. רק בשבוע שעבר הודיעה חברת שיחות הוועידה פוליקום על סגירת המרכז שלה בפתח תקווה, תוך פיטורי 200 עובדים, ואילו מיקרוסופט סגרה שלשום פעילות בארץ בתחום המציאות המוגברת ופיטרה 60 מהנדסי חומרה. ברכמן מרגיע באומרו שליאהו, עם כל הקשיים, ממש אין תוכניות דומות.

"אנחנו ממוקמים בקליפורניה ולמשרדים רחוקים מאיתנו לעתים יש השפעה מועטה, אך זה לא המצב בישראל", אומר ברכמן. "המשרד כאן הוא אסטרטגי וקריטי להתפתחות העתידית של המייל, שלא היה היכן שהוא היום בלי הצוות הישראלי. בארה"ב לא עושים דבר שקשור לחיפוש, מייל או פרסום ללא ידיעתה והשתתפותה של מארק".

מנגד, יאהו כמעט אינה פונה לקהל הישראלי, וגם הפעילות של המרכז המקומי אינה מתמקדת בו בכל דרך שהיא. "הסיבה היא פשוטה: אין ליאהו תמיכה בעברית", אומרת מארק. "זה המצב גם לגבי שפות אחרות. זאת החלטה של החברה שמצערת אותי, אבל אין מה לעשות".