משרד התקשורת אפשר לגולן לפרק מאות אנטנות
גולן טלקום חיכתה שמשרד התקשורת יבדוק שהיא עומדת בתנאי הרישיון שלה עם פריסה של 800 אתרי שידור ברחבי הארץ. בשנה וחצי שחלפו מאז אותה בדיקה היא פירקה כ־90% מהן, ומשרד התקשורת לא טרח להתערב
העובדה שגולן טלקום פירקה במהלך השנה וחצי האחרונות 90% מאתרי השידור שלה וחדלה להקים אנטנות נוספות אינה חדשה. אבל לידי "כלכליסט" הגיע הפירוט המלא של מספר האנטנות הפעילות שהיו לגולן טלקום בכל חודש, והוא חושף את הציניות העסקית שבה פעלה החברה. לא פחות מכך הוא חושף את המחדל המתמשך של משרד התקשורת, שאמור היה לפקח על החברה ולוודא שהיא עומדת בתנאי רישיונה כמפעילה סלולרית, אך הוא לא עשה כך ונמנע מהטלת סנקציות אפקטיביות, באופן שאיפשר לגולן לפרק את האתרים ללא מפריע.
- סלקום וגולן טלקום הגישו בקשה רשמית למיזוג ביניהן
- הערכות: משרד התקשורת ייתן לגולן טלקום הקלות
- מבקר המדינה יבדוק את הטענות שגולן טלקום זוכה להקלות ממשרד התקשורת
רישיונה של גולן חייב אותה להגיע לכיסוי של 20% משטח המדינה עד סוף 2013. החברה עמדה בדרישה ומן הפירוט עולה שבדצמבר 2013 היו לה מספר שיא של 800 אנטנות פעילות. הביקורת של משרד התקשורת נמשכה עד מרץ 2014, ולאורך התקופה הזאת מספר האנטנות נותר כשהיה. מכאן ואילך היתה גולן אמורה להמשיך ולהקים אתרי קליטה, כדי להגיע לכיסוי של 40% משטח המדינה בסוף 2015. אלא שחודשים ספורים אחרי תום הבדיקה הראשונה של משרד התקשורת, במאי 2014, הגיעה החברה להסכם שיתוף רשתות עם סלקום. מאותו רגע היא החלה פשוט לפרק את אתרי השידור שבנתה.
הפירוק היה מהיר. בדצמבר 2014 כבר ירד מספר אתרי השידור ל־224 בלבד — 70% פחות ממספרם בעת הבדיקה של משרד התקשורת. בשלב הזה כבר היה צריך להיות ברור למשרד התקשורת שאין לחברה כוונה לעמוד בפרישה שאליה היא אמורה להגיע בנקודת הבדיקה הבאה. חרף זאת, שום צעד אפקטיבי לא ננקט נגד גולן.
עלות הקמת מתקן שידור קטן עומדת על 150–250 אלף שקל. לרוב המתקנים ממוקמים בדירות ייעודיות הנשכרות כדי לשמש אתרי שידור במקומות שיש בהם עומס על הרשת, והשכירות שמשלמים עליהן נעה בין3,000 ל־5,000 שקל, לפני שמביאים בחשבון את עלויות הארנונה, החשמל והתחזוקה השוטפת של האתר. פירוק האתרים וההישענות על התשתית של סלקום איפשר לגולן לחסוך מיליונים רבים במהלך התקופה הזאת, בידיעה שבדצמבר 2015 היא לא תעמוד בתנאי ההסכם שחתמה עליו. המשרד להגנת הסביבה, אשר עוקב אחר בניית אתרי השידור של כלל חברות הסלולר, מדווח כי כיום יש לגולן טלקום רק 71 אתרי שידור בישראל. המשמעות היא שגולן פועלת כיום כמעט כמו מפעיל וירטואלי, ובהיעדר תחנות שידור המצב לא עתיד להשתנות.
משרד התקשורת פיקח על קצב בניית אתרי השידור של גולן טלקום עד נקודת הבדיקה הראשונה, אך מאז העדיף להפנות מבט לצד השני. ככל הנראה חששו שם שהטלת קנסות תתגלגל לצרכנים ותפגע בתחרות. בגולן ידעו שמשרד התקשורת תקוע בין הפטיש לסדן וניצלו את ההזדמנות, עד שאפילו מבקר המדינה הכריז באחרונה על כוונתו לבדוק את ההקלות שקיבלה גולן.
מגולן טלקום נמסר: "החברה חתמה בדצמבר 2013 על הסכם שיתוף רשתות לכיסוי מלא של הארץ. לצערנו ההסכם לא אושר על ידי הגורמים האמונים, ובעקבות כך חתמה גולן הסכם למכירתה לסלקום. יצוין כי גולן טלקום בנתה למעלה מ־900 מתקני גישה בהתאם להנחיות, אך מכיוון שהציבור, כולל ראשי ערים, התנגד נחרצות, ובצדק, להוספת אלפי אנטנות ברחבי המדינה, נחתמים הסכמי שיתוף רשתות כנהוג בשווקים רבים בעולם".
ממשרד התקשורת נמסר כי "נושא גולן טלקום נבחן בצורה מערכתית ויסודית מזה תקופה ארוכה".