משרד המבקר: "לבדוק את העברת הפרטים האישיים בידי הלמ"ס"

כפי שנחשף ב"כלכליסט", כשהלמ"ס לא מצליחה לאתר נשאלים לצורך הסקרים השונים שהיא עושה, היא מעבירה את מספרי הזהות שלהם לחברות התקשורת. אלו, בתמורה לתשלום של מאות עד אלפי שקלים לבקשה, מעבירות לה בחזרה מספרי טלפון של מנוייהן.

בעקבות הפרסום כונס דיון מיוחד של ועדת ביקורת המדינה. במהלכו עלתה האפשרות שחברות הסלולר עושות שימוש במידע שמועבר אליהן על מנת לפנות ללקוחות של חברות מתחרות ולנסות לגייס אותם.

בפתח הדיון תקפה יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) את הנוהג: "ראשית, יש כאן בעיית פרטיות, חברות הסלולר לא ביקשו את רשות האזרחים לפני שנתנו את הפרטים ללמ"ס. הבעיה השנייה היא התשלום, מדוע על המדינה לשלם לחברה פרטית כדי לקבל מידע אודותינו האזרחים. אם הדבר מעוגן בחוק, מדוע צריך לשלם לחברות? הרי עד שנקרא למתן עדות בבית משפט לא מקבל תשלום על העדות, וחברה שנדרשת לתת מידע לא גובה על כך כסף. מדובר בסיטואציה בעייתית".

ח"כ תמר זנדברג

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) פתחה את דבריה בתיאור תקרית שחוזרת מדי כמה חודשים. "פעם בכמה זמן מצלצל המספר שלי ממספר חסוי", היא סיפרה. "אני עונה ובצד השני נמצאת חברת סלולר שאני לא מנויה שלה ומציעה לי לעבור אליה. כשאני שואלת מאיפה השיגו את המספר שלי, הם אומרים מרשימות שיש להם. חברות הסלולר באופן עקבי קונות או משיגות רשימות של אנשים ומבצעות באמצעותן שיחות הטרדה.

"יש אבחנה ברורה בין מידע סטטיסטי למידע אישי, ומספרי זהות של אזרחי ישראל הם לא מידע סטטיסטי. אנחנו בכנסת מחוקקים חוקים נגד ספאם וחדירה לפרטיות, בעוד מדינת ישראל סוחרת ומעבירה את המידע האישי שלנו".

הסטטיסטיקן הממשלתי, פרופ' דני פפרמן, טען שהמידע היחיד שמועבר לחברות הסלולר הוא מספרי תעודות זהות, ואלו מעבירות בחזרה רק מספרי טלפון. "אין שמות, אין כתובות אין שום דבר אחר", אמר. "אנחנו מריצים כל שנה מעל 50 סקרים, חלקם הגדול טלפוניים. אנחנו חייבים את מספרי הטלפון כדי לאתר נשאלים שהפרטים שלהם לא מדויקים".

לגבי סעיף בחוזה הלמ"ס עם רמי לוי תקשורת, שמציין שחברת הסלולר תעביר גם שמות וכתובת מלאה, אמר פפרמן: "מדובר בטעות. מעולם לא העברנו כתובת או שם של מישהו. אפשר גם לבדוק במסמכים נלווים או נוספים. את הסעיף הזה אנחנו נתקן או נוריד. הוא בחיים לא יושם. יש מכתב של קודמי בתפקיד בנושא, ובשום מקום לא מוזכרות שם כתובות”.

נציג סלקום בדיון ציין שהחברות לא מעבירות מספרי טלפון חסויים, ונציג פלאפון הוסיף: "קיימות שלוש חוות דעת, שתיים מהן של משרד המשפטים, שמחייבות את חברות הסלולר למסור את המידע. אנחנו מבצעים את מה שסעיף 15 בפקודת הסטטיסטיקה מחייב אותנו לעשות. הסעיף לא מדבר על מידע סטטיסטי אלא על מידע אישי שנעשה בו שימוש לצרכי סטטיסטיקה. כשחברת סלולר מקבלת צו בית משפט למסור פרטים של מנוי, היא מחויבת למסור אותו”.

ח"כ קארין אלהרר. יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) אמר: "חברות סוחרות במידע שלנו מה זה? סחר בפרטים אישיים רק כי הלקוח לא סימן וי במשבצת המתאימה? צריך התערבות של המחוקק. אני מציע ליזום הצעת חוק, מדובר בפגיעה אנושה בפרטיות האזרחים. אם פקודת הסטטיסטיקה מסמיכה את הלמ"ס לבקש נתונים, אני לא יודע למה צריך לבקש כסף".

נציגת משרד המשפטים ציינה שחוות הדעת המדוברות הן מתחילת המאה, אך שהיא סבורה שהנוהג כפי שהוא מתבצע כיום, של העברת מספרים לא חסויים שכל אזרח יכול לקבל בפנייה ל-144 לצורך מדגמים נקודתיים, מהווה שימוש מידתי בסמכות שמקנה הפקודה ללמ"ס.

סמנכ"ל התקשורת של רמי לוי, שלומי גוליאן, השיב לטענה זו: "הלמ"ס מבקשת לקבל מידע על סמך תעודת זהות ולא שם, מה שאינו אפשרי ב-144". כן התייחס גוליאן לסוגיית המחיר שגובות חברות הסלולר מהלמ"ס: "אם לא נגבה מחיר הן יציקו לנו כל שני וחמישי ויגדילו את הפגיעה בפרטיות. אז אוי ואבוי אם לא נגבה מחיר. כשיש תמחור חושבים פעמיים האם זה נדרש. ברגע שיש עלות מסוימת לבקשה היא מגיעה רק כשיש צורך”.

"אנחנו מוקפים במעקב מכל הכיוונים", הזהיר ניר הירשמן מהתנועה לזכויות דיגיטליות. "הלמ"ס אמורה לקחת מידע סטטיסטי, אבל ברגע שהם נכנסים לפרטים אישיים יש כאן בעיה של זליגת שימושים. כשמשטרת ישראל רצתה להשתמש בשירותי 144 הם היו צריכים שינויי חקיקה. התמונה הכללית שמתקבלת היא מבהילה, והמחוקק חייב לעצור את זה. כשאתם מעבירים מספרי זהות אתם אומרים הנה אנשים שאנחנו מאמינים שהם ראש משק בית. חברה יכולה להשתמש במספרים האלו כדי לדעת מי מקבלי ההחלטות בכל בית ומי מהם חיים בארץ, ואז לשחזר את הפרטים. פשוט הפכנו למדינת כל עוקביה”.

היועץ המשפטי של הלמ"ס טען שהסעיף המדובר, סעיף 15 בפקודת הסטטיסטיקה, מאפשר לקבל כל מידע שיסייע ללשכה לבצע את תפקידה. הירשמן ענה: "הבעיה היא השימוש המוגזם בחוק. כשאני נבדק על ידי הלמ"ס אני מבין שאני צריך לשבת מול הסוקר. במציאות שהם מסוגלים לקנות את כל המידע שלנו, כל אזרח מרגיש תחת מעקב. התחושה שכל אזרחת נמצא תחת מעקב היא פגיעה בדמוקרטיה".

אלהרר שאלה איזה עוד סוג מידע מקבלת הלמ"ס מחברות מסחריות. "אנחנו מקבלים קבצי ארנונה מהרשויות המקומיות תמורת 25 שקלים על כל משלם ארנונה, כאשר הקבצים מסופקים על ידי חברות מסחריות שמנהלות את הקבצים בעבור הרשויות. אנחנו צריכים את הקבצים בשביל מרשם הדירות והמבנים, כדי ליצור מסגרות דגימה, לשיפור מדד מחירי הדירות ועוד”.

היועצת המשפטית של הוועדה אמרה שלפי סעיף 15 סמכות הלמ"ס היא לבקש רק מידע שקשור ישירות לסקרים שלה, ולא כזה שנועד להקל על עבודתה.

יובל חיו ממשרד מבקר המדינה אמר שהדברים שעלו בדיון טעונים בדיקה. "סעיף 15 בפקודת הסטטיסטיקה הוא עצב רגיש שטעון בדיקה, והרגולטורים אמורים לתת את דעתם לעניין. שחקן נוסף הוא משרד התקשורת שצריך לעבור מול החברות עצמן ולבדוק האם נדרשות התאמות כאלו ואחרות. ברגע שהשיח מתקיים בין מנהל משאבי אנוש בלמ"ס לנציג חברה פרטית, זו לא מציאות. תעודות זהות זה לא מידע תמים לחלוטין. אחרי הדליפה של מאגר אגרון, היחס למאגרים שכוללים תעודת זהות צריך להיות מאוד זהיר ומקפיד".

אלהרר סיכמה שבעקבות הדיון תפעל לבצע תיקון על המצב. "יש מידע של אזרחים שמסתובב ברשת ואני לא בטוחה איזה הגנות יש עליו", היא אמרה. "מספרי זהות הם מידע מאוד רגיש, ואני מתכוונת לפעול בנושא של הסכמה מדעת. טוב יעשה משרד המשפטים אם יקדם חקיקה שלפיה הסכמה מדעת היא באמת הסכמה מדעת, ולא סתם רובריקה שצריך לסמן".