האקזיטים התכווצו ומיקרוסופט חזרה לקנות: סיכום שנה בהייטק הישראלי

היו הרבה חיוכים בהייטק הישראלי בשנה האחרונה, שהיתה מצוינת לתעשייה. קרנות הון סיכון מקומיות רבות השלימו גיוסים מוצלחים, וחברות רבות גייסו סכומי כסף שרק יכלו לחלום עליהן בעבר לפי שוויים מופרכים עד לרמה כזו שקרנות רבות בישראל סיפרו ל"כלכליסט" שהן קצת נחו בתקופה האחרונה מהשקעות לנוכח השווי הגבוה שבו הן נדרשות להיכנס.

האופטימיות בתעשייה ניכרת גם במספרים. במהלך השנה נרשמו אקזיטים בהיקף של 8 מיליארד דולר — זינוק של 14% לעומת 2014. עלייה ניכרת של 29% נרשמה גם בהשקעות בחברות מקומיות, שהסתכמו ב־4.4 מיליארד דולר. כך על פי נתוני חברת המחקר IVC.

עם זאת, מבט מעמיק בנתונים מעמיד בסימן שאלה גדול את המונח הייטק ישראלי ומידת תרומתו למשק המקומי. מתוך 8 מיליארד דולר של אקזיטים קצת פחות מ־2 מיליארד דולר הם כסף שעדיין לא זרם לכיסי המשקיעים. כך למשל, עסקת מלאנוקס־איזיצ'יפ (811 מיליון דולר) לא נחתמה סופית עקב תהיות מצד המשקיעים, והיא אמורה להיחתם רק בתחילת 2016.

EAT24. לא באמת אקזיט ישראלי

דוגמה נוספת היא עסקת מיליארד הדולר של חברת מדעי החיים וולטק קרדיו. מדובר בעסקת מניות עתידית שתלויה בהצלחת החברה, וכיום קיבלה הנרכשת בעיקר מניות של הרוכשת Heartware בשווי נמוך בהרבה.

ברשימה כלולות גם חברות זרות ללא פעילות ישראלית כמו אתר משלוחי האוכל, Eat24 שנמכר ב־134 מיליון דולר ל־Yelp, ו־AppsFire, רשמית חברה צרפתית שעברה לעמק הסיליקון. בעבר החזיקה מרכז פיתוח בישראל אך לחברה כבר שנים אין קשר ישראלי מלבד אחד המייסדים בה.

בנוסף, נכללות ברשימה גם כמה כמה חברות שהחליפו ידיים בין קרנות פרייבט אקוויטי או ענקיות פיננסיות, מבלי שישראלים ייהנו מכך. כחמישית מסכום האקזיטים הכולל נזקף לזכותה של פאנדטק, שנמכרה במרץ לחברת הטכנולוגיה הפיננסית DH תמורת 1.25 מיליארד דולר. אלא שהחברה נמכרה כבר ב־2011 על ידי משקיעיה הישראלים ב־390 מיליון דולר, והועברה מקבוצת אי.די.בי לידי GTCR האמריקאית, והיא זו שמכרה אותה במרץ. ואף ששורשי החברה בישראל, היא מעסיקה כאן רק 300 עובדים מתוך 1,600 עובדיה בעולם. התופעה חוזרת גם באקס ליבריס, שמופיעה ברשימה משום שהחליפה ידיים השנה תמורת חצי מיליארד דולר, אף שהיא כבר מזמן לא בידיים ישראליות.

ההישג של ווייז לא שוחזר

ב־2015 לא נרשם אקזיט ישראלי אמיתי במיליארדים בסדר הגודל של ווייז. מרבית האקזיטים היו קטנים יותר ונעו סביב 200–300 מיליון דולר, ובהם חברת הסייבר אדאלום שנמכרה בכ־320 מיליון דולר ורד בנד שנמכרה ב־200 מיליון דולר.

גם השנה הונפקו כמה חברות מדעי החיים כגון כיאזמה, נובוקיור וצ'ק קאפ. אך מספר חברות ההייטק שהונפקו בנאסד"ק היה הפעם מצומצם, ושתי חברות שהונפקו בהחציון הראשון התרסקו — חברת המדפסות התלת מימדיות קורנית איבדה 31% משווייה מאז ההנפקה במאי, ואילו סולאראדג', שנחשבה להנפקה הישראלית הטובה היחידה בשנה החולפת וחצתה ביוני שווי של 1.5 מיליארד דולר (כפול משוויה בהנפקה) נחתכה בקרוב למחצית משוויה.

חברת המחקר IVC סוקרת לא רק חברות ישראליות, אלא גם כאלה שנוסדו בידי ישראלים בחו"ל ומכלילה אותם תחת הסקר שלה מדי שנה. מחד, יש בה הכללת יתר של חברות לא ישראליות. מאידך, יש צדק בהכללת כלל התשואות שמייצרים ישראלים בארץ ובחו"ל לבעלי המניות שלהם, ישראלים או זרים. עוד ניתן גם לאמוד את אובדן התשואה למשקיעים ישראלים שהיו יכולים ליטול חלק באקזיט, וכן את אובדן הערך למשק הישראלי בעצם בחירתם של היזמים להקים את החברה בחו"ל או לגייס ממשקיעים שאינם ישראלים.

יאיר שניר, מנהל מיזוגים ורכישות ומנהל פיתוח עסקי במיקרוסופט: "ההייטק הישראלי הפך לאטרקטיבי גם מצד שחקנים לא אמריקאים, כלומר רוסים וסיניים. בכירים מ־Mail.ru, יאנדקס, באידו ועליבאבא מסתובבים כאן בלי הרף. אמנם לא כולם קונים כאן חברות על ההתחלה, אבל זה בא בהדרגה: קודם כל משקיעים במישהו אחר שישקיע כאן עבורם, אחר כך משקיעים ישירות בחברות ובשלב השלישי הן מקימות כאן מרכז פיתוח. כיום אנחנו בשלב השני, אבל גם השלב השלישי יגיע ואך טבעי שיגיע. אני פוגש את האנשים האלה על בסיס כמעט יומיומי: הם מכירים את הסצינה ומגלים ידע גדול בשמות של יזמים וחברות".

יותר רכישות פנים־ישראליות

הרוכשת הגדולה ביותר של שנת 2015 בישראל היתה מיקרוסופט שרכשה חמש חברות ישראליות — שלוש חברות הסייבר אאוראטו, אדאלום וסקיור איילנדס, יצרנית המסכים והציוד לטאבלטים אנטריג, שנמכרה בנזיד עדשים, ואקוויו שנרכשה בכ־50 מיליון דולר.

יאיר שניר, מנהל מיזוגים ורכישות ומנהל פיתוח עסקי במיקרוסופט אומר ל"כלכליסט", "זו הסיבה שלשמה שכרו אותי. והסיבה שרכשו את החברות הללו לא היתה כי הן ישראליות, אלא כי הן טובות ומשרתות את האסטרטגיה של החברה. ויש לזה קשר למנכ"ל חדש עם חשיבה פתוחה שמעוניין להשתמש במה שיש לאקוסיסטם להציע. אבל אם הייתי חי בגרמניה, וקניתי שם למיקרוסופט כבר שתי חברות, לא היינו יכולים לעשות כל כך הרבה עסקאות מקומיות כמו שאנחנו עושים בארץ".

וולטק קרדיו. נמכרה בעסקת מניות שתלויה בהצלחתה צילום: נמרוד גליקמן

תופעה נוספת שתפסה תאוצה בשנה האחרונה היו הרכישות התוך ישראליות. צ'ק־פוינט קנתה שלוש חברות סייבר, איירונסורס קנתה את סופרסוניק ומלאנוקס על סף רכישת איזיצ'יפ.

לדברי שניר, "ישנה תובנה שמתחילה לחלחל בתעשייה כולה, והיא שתקופת השגשוג לא תימשך לנצח. חלון ההזדמנויות הולך ומתקצר, ולכן יש נטייה לממש אחזקות בשלבים מוקדמים יחסית בכדי לגדר סיכונים, וזה נכון למצב לא רק בארץ אלא גם באירופה. הריבית בארה"ב עלתה, ומלבד זאת, אנחנו מסכמים כבר מספר שנים לא מבוטל של שגשוג. איך יודעים את זה? מסתכלים סביב ורואים לא מעט 'חדי קרן', יוניוקורנים, וזה סימן טוב שאנחנו מתקרבים לרגיעה בשגשוג. החברות הגדולות דווקא יושבות על הגדר, כיוון ששווה להן להמתין לתקופה שבה רכישות יהיו זולות יותר מאוחר יותר".

גם מספר המועסקים בתעשייה עלה השנה: ב-2014 מנה שוק ההייטק 270,000 עובדים ואילו השנה הוא מונה 318,000 עובדים. "שנת 2015 רושמת צמיחה ריאלית של 18% במספר המועסקים" אומר אייל סולומון מנכ"ל אתוסיה-השמת הייטק, ביוטק ובכירים, "זו אמנם זו צמיחה גבוהה בהשוואה ל-3 השניםהקודמות, אך יחד עם זאת השוק איתן ומציג ביקושים ריאליים שמבטאים דרישות שיא בשימוש ובצרכים שלנו במובייל המתבסס על טכנולוגיות מגוונות כגון Big Data ,Security ו-Cloud. כל אלו מקרינים גם על הביקוש לחוקרים ומהנדסים בתחומים אלו".