בדרך לדאעש עוצרים בעמק הסיליקון

הפגישה הסודית של בכירי עמק הסיליקון

ביום שישי האחרון נערכה פגישה בוושינגטון שכל המעורבים בה היו מעדיפים שתישאר חסויה. מצד אחד, נציגים של חברות עמק הסיליקון – פייסבוק, טוויטר, אפל, מיקרוסופט ואחרות; בצד האחר, נציגי ממסד הביון של ארה"ב: מנהל ה-FBI ג'יימס קומי, מנהל ה-NSA מייקל רוג'רס, ואחראי המודיעין הלאומי ג'יימס קלאפר. על הפגישה ניצח ראש מטה הבית הלבן, דיוויד מקדונו.

בממשל אובמה ממשיכים להתעקש על הצפנות

הפגישה דנה בשאלה איך יכולות חברות הטכנולוגיה לסייע לממשל במלחמתו בדאעש. לפני שנה וחצי, חשף אדוארד סנודן את העובדה שחברות עמק הסיליקון מסייעות בעקביות ל-NSA בריגול אחרי אזרחים אמריקאים ואזרחים זרים. כשנחשפו העובדות המביכות, מיהרו חברות הטכנולוגיה להגיד שמה פתאום, מהלכיהן הוצאו מהקשרם, וכשהן התחילו להבין את הנזק שנגרם להן – במיוחד באירופה – הן גם מיהרו לאפשר למשתמשים להצפין טוב יותר את התוכן שלהם.

הדמות הבעייתית ביותר היא זו של קלאפר; הקמפיין הציבורי אחרי החשיפות של סנודן התמקד בו, משום שהוא שיקר לקונגרס ואמר שה-NSA לא עוקבת אחרי הציבור. עדות שקר לקונגרס היא עבירה על החוק אבל ברור שקלאפר לא הועמד לדין. מה עושות חברות הטכנולוגיה בחדר אחד עם הטיפוס המפוקפק הזה, ולמה הפגישה הזו חשאית?

ובכן, הן לא יכולות לא לבוא כשמזמינים אותן. בסופו של דבר הן חברות אמריקאיות. אבל הפגישה מביכה ולכן היא הוסתרה. הגרדיאן דיווח שבמקור, הפגישה אמורה היתה לדון בשאלה כיצד למנוע מדאעש מלהדהד את המסר שלו במדיה החברתית, אבל במהלך הפגישה עצמה העלו נציגי הממשל במפתיע גם את שאלת ההצפנה.

כמה זה כבר יכול להיות מפתיע? אחד האנשים בצד של הממשלה היה קומי, שמנהל קמפיין ציבורי נגד הצפנה ובעד דלתות אחוריות כבר יותר משנה. מישהו באמת חושב שהנושא הזה לא יעלה בישיבה שהוא משתתף בה?

הישיבה עצמה הוכיחה שוב שלממשלת ארה"ב אין מושג איך להתמודד עם התעמולה של דאעש ברשת. אבל לא ברור מה יכולות חברות הטכנולוגיה לעשות: עידוד טרור הוא ממילא עבירה על תנאי השימוש שלהן.

כלומר, ברור מה מצפים מהן לעשות: מצפים מהן להפוך לזרוע של מדינת המעקב האמריקאית ולדווח לרשויות על כל דבר שנראה חשוד. לא רק לדווח, בעצם – את זה הן עושות – אלא לנטר מראש ולחפש דברים חשודים. זה קורה שבוע אחרי שטוויטר ספגה מבוכה מסיבית בזווית הזו: היא חסמה את החשבון של איעד אל בגדדי בגלל שיש לו אותו שם משפחה כמו אבו באכר אל בגדדי, הח'ליף בעיני עצמו מטעם דאעש. העובדה שאיעד אל בגדדי הוא מבקר חריף של דאעש – ואני מעז לומר, מבקר מוצלח יותר מאשר ממשלת ארה"ב בקרב קהל היעד – לא מנעה את חסימת החשבון שלו. ככה נראה שיתוף פעולה בין הסקטור הפרטי והממשלה בתחום שאף אחד מהם לא מבין בו.

זה יעזור לכם לשלוש-ארבע שנים, אולי

השותפה הבכירה של ארה"ב בפרויקט חמש העיניים – מדינת המעקב של המדינות דוברות האנגלית – היא בריטניה. אנחנו יודעים הרבה פחות על GCHQ, האחות הבכורה והממזרית של ה-NSA, אבל אנחנו יודעים מספיק כדי להבין שידה טמונה בכל צלחת. הממשלה הבריטית רוצה להרחיב את סמכויות הריגול של GCHQ עוד יותר. כפי שהצהיר ראש הממשלה דיוויד קמרון, לפני כחצי שנה: "במשך זמן רב מדי, היינו חברה סובלנית ופסיבית, ואמרנו לאזרחים שלנו: כל זמן שאתם מצייתים לחוק, נעזוב אתכם לנפשכם." עד כמה שזה תלוי בקמרון, המצב הזה עומד להסתיים.

דיוויד קמרון. החוק יהפוך לא רלוונטי צילום: אימג'בנק, Gettyimages

האם התכנית הזו תעבוד בכלל? בכירים בתעשיית הביטחון של בריטניה מזהירים שתוחלת החיים שלה קצרה מהצפוי. הם מעריכים שהמסגרת החוקית הזו תהיה תקפה לחמש שנים, אולי, לפני שההתפתחויות הטכנולוגיות יעקפו אותה. הם ציינו שלפני שמונה שנים בלבד, סמארטפונים היו כלי נדיר והיום הם אחד המכשירים הנפוצים ביותר.

אתם יכולים לחוקק, אומרת התעשייה, אבל ספקיות השירות הן צינורות שאין להם שום השפעה על המידע שעובר בהם – ועם העלייה במגמת ההצפנה, יש להן גם פחות ופחות יכולת להבין מה התוכן שעובר בהן.

פה יש להעיר הערה קריטית: כמי שעוקב אחרי תחום ההצפנה כבר כ-20 שנה, וכמי שהשתמש בתוכנת ההצפנה PGP על בסיס קבוע ב-1994-1995 וקילל את יומו כל פעם מחדש, אני לא זוכר זינוק כזה בתחום ההצפנה מאז פרסומי סנודן. ההנחה הסבירה היא שככל שהממשלות ינסו לשנות את החוקים כדי לחלל את פרטיות האזרחים, האחרונים ילמדו להצפין יותר ויותר ממה שהם עושים, ויותר חברות ישמחו להעמיד לרשותם לשם כך שירותים נוחים. מדינת המעקב דוחפת את יזמי הטכנולוגיה להפוך את ההצפנה לזמינה לכל, פשוט משום שהיא גורמת לכמות קריטית של אזרחים לדרוש הצפנה.

ואם הצפנה תוצא אל מחוץ לחוק? אני מניח שזה יעבוד נהדר, בדיוק כמו המלחמה בפיראטיות. כל זמן שמותר לכם, התקינו את Signal על הסמארטפונים שלכם ואת CryptoCat על הדפדפן.

לא עומדים ביעד

טוב, זה מה שקורה כשמעבירים משימה לאומית לידיהן של חברות מסחריות.

בארה"ב מדברים בשנים האחרונות על הפער הדיגיטלי בדאגה. החשש הוא שככל שהכלכלה והממשל הופכים דיגיטליים יותר, אנשים נטולי גישה לרשת נשארים מאחור. הבעיה היא שהאנשים האלה הם בדרך כלל האנשים שגם כך נשארו מאחור. העדר רשת הוא תופעה שרווחת בעיקר באזורים הפחות מפותחים בארה"ב, בעיקר הכפריים. כלומר, אם אתה נולד בעיירה שכוחת אל במערב וירג'יניה, לא רק שאתה צריך להתמודד עם הפערים הרגילים, עכשיו נוסף לזה גם הפער הדיגיטלי.

אמריקה כפרית. כאן אין אינטרנט

בבריטניה מטפלים בזה אחרת. פשוט מצווים על מונופול התקשורת BT למתוח קו פס מהיר לחור מסוים. לא תמיד זה עובד, אבל רוב הזמן דווקא כן. בארה"ב, מי שאחראי על הנושא הן חברות פרטיות. שלהן אין שום אינטרס למתוח קו יקר ולהשקיע בתשתית עם עלות כבדה, בשביל עיירה עם 17 תושבים וארנב. ובארה"ב יש לא מעט עיירות כאלה. למעשה, חברות הרשת שם כל כך מאמינות בתחרות, שהן העבירו חוקים שאוסרים על עיירות לפתח תשתית רשת משלהן בשורה של מדינות.

אז מצד אחד, החברות לא מספקות רשת כי לא שווה להן, אבל, מצד שני, הן אוסרות על הרשות המקומית לפתח בעצמן תשתית, כי אולי יום אחד כן יהיה שווה להן. נהדר. בתווך, נמעכים 10% מהאמריקאים, שאין להם גישה לפס רחב. הממשלה הפדרלית העמידה לעצמה יעדים בנושא – ונאלצה להודות שהיא לא עומדת בהם.

אגב, מישהו יודע מהם היעדים של ממשלת ישראל בנושא? שר התקשורת נתניהו התעסק בזה בכלל?

קצרצרים

1. אוקולוס ריפט, קסדת המציאות המדומה המדוברת, יצאה בשבוע שעבר, אבל במחיר מופקע: 599 דולרים לקסדה. זעקות השבר של המעריצים שהמתינו לה כל כך הרבה זמן מילאו את החלל הקיברנטי. מייסד החברה, פאלמר לאקי, שפך חומצה על הפצעים של המעריצים, כשאלה נזכרו שלפני כשנה הוא אמר שהמחיר יהיה באזור ה-350 דולרים. בסוף השבוע נאלץ לאקי להתנצל: הוא אמר שהוא חשב על מחיר של 1,500 (!) דולרים במקור, רווח לו כשנאמר לו שאפשר יהיה להוריד את המחיר ל-600, ואז הוא אמר שזה "באזור" ה-350.

עדיין סיפור אהבה יותר מוצלח מ"דמדומים."

אוקולוס. תגידו תודה שזה לא 1,500 דולר צילום: בלומברג

2. בלון הניסוי של מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, שבו רמז שהחברה תשקול להגדיל את מספר התווים בשירות מ-140 ל-10,000, מסתבר כאחד היקרים בהיסטוריה: לראשונה מאז הנפקתה, המניה של טוויטר צללה אל מתחת ל-20 דולר. כנראה שהעובדה שוול סטריט נכנסת לעוד אחד מהסחרורים הקבועים שלה גם היא לא עזרה, אבל בקצב הנוכחי נראה שזו הולכת להיות אחת מפליטות הפה היקרות בהיסטוריה.

3. אתר התחקירים העצמאי "פרו פובליקה" ("למען הציבור," מילולית) השיק בסוף השבוע מהדורת רשת אפלה, כזו שניתן להגיע אליה רק באמצעות שירות טור. האתר נימק את ההחלטה בשתי סיבות: כדי לאפשר לקוראים מסין לקרוא תחקירים על המדינה האומללה שלהם שלא יעבורו את חומת האש הגדולה; וכדי לאפשר לאנשים שרוצים להדליף לאתר מידע דרך לעשות זאת בבטחה. עיקר התחקירים של "פרו פובליקה", יש לציין, מתבצעים על מדינות מערביות. אלא שאלה יודעות, לא פחות מסין, איך לעקוב אחרי משתמשים מעצבנים.

4. מושל ניו יורק, אנדרו קומו, הכריז בסוף השבוע שעד סוף השנה הוא יצעיד את הרכבת התחתית של העיר ניו יורק "אל המאה ה-21", ויתקין בכל תחנה ווייפיי, תחנות הטענה ב-USB, תשלומים מכוונים וכריש עם עיני לייזר. טוב, בלי הכריש. העניין המדכא שזה נשמע סביר לגמרי, בעוד שאתה נשאר עם השיר של אלתרמן:

שוב הושיט לנו אצבע קטנה העתיד

ושוב התחמק, הנבל!

כבר זכינו כמעט לרכבת תחתית

והנה אכזבה...

חבל.

אלתרמן כתב את זה ב-1936, אגב.

הגיע הזמן לשדרג צילום: יונתן קסלר

5. זעם ברוסיה הפוטיניסטית: מסתבר שאם אתה מכניס את המילה "רוסיה" לגוגל טרנסלייט באוקראינית ומבקש ממנה תרגום לרוסית, התוצאה היא "מורדור," הארץ של שליט האופל משר הטבעות. ואם אתה מכניס את המילה "רוסים," התוצאה שאתה מקבל היא "כובשים." כמו כן, מסתבר שעל פי האוקראינים, משמעות שמו של סרגיי לברוב – לשון-כחש של פוטין – היא "סוס קטן ועצוב." מי היה מאמין: לאוקראינים, שנמצאים תחת כיבוש רוסי זוחל ושמתעקשים משום מה לזכור את רצח העם שביצעו בהם הרוסים לפני 80 שנה, עיקרו בהרעבה, יש רגשות שליליים כלפי הרוסים. גוגל סמרה בתגובה שהנושא תוקן. יש להניח שלברוב שודרג לסייח אציל.