עין לגאדג'ט צופייה: הדור הבא של הראייה הממוחשבת בישראל

ישראל תמיד היתה חלוצה בענף הראייה הממוחשבת (Computer Vision), שמנסה לגרום למכשירים שונים - מסמארטפונים ועד רובוטים - לראות כמו בני אדם את הסביבה שבה הם נמצאים, לזהות את התנועה, הצבע והקול בתוכה, לנתח את מרכיביה השונים וכך ליצור פיתוחים שבעבר נראו בדיוניים.

בעשור האחרון בלטו בענף הזה חברות כמו פריימסנס, שפיתחה שבב זיהוי תנועה ששולב בקינקט של מיקרוסופט ונמכרה לאפל; או 3DV שנמכרה למיקרוסופט ופיתחה את הטכנולוגיה שבבסיס משקפי המציאות המוגברת הולולנס. רק בשבוע שעבר רכשה אינטל ב-175 מיליון דולר את ריפליי, שפיתחה טכנולוגיה להדמיית משחקי ספורט ויצירת הילוכים חוזרים מיידיים ואוטומטיים. במקביל, בשנים האחרונות ענקיות זרות כמו אמזון, אינטל, שיאומי ומג'יק ליפ הקימו בארץ מרכזי פיתוח המתמקדים בראייה ממוחשבת.

הדמויות של StepInside. עולם וירטואלי מציאותי לכל מטרה

הענף המבטיח הזה לא צמח בחלל ריק. "התעשיות הביטחוניות וחברות כמו רפאל מהוות משענת חזקה לתעשייה, ומספקות כוח אדם לסטארט־אפים", אומרת ד"ר חן שגיב, מנכ"לית חברת הראייה הממוחשבת שגיב־טק. "בנוסף, חוקרים צעירים בתחום מקבלים הנחיה ממומחים ישראלים בעלי שם עולמי. מהעבודות האקדמיות האלה נולדו חברות כמו פייס.קום ומג'יסטו".

שגיב היא מיוזמיו של כנס הראייה הממוחשבת הישראלי השנתי IMVC, שייערך מחר בתל אביב. האירוע, שנערך בשיתוף חברת המחקר הישראלית IVC, יפגיש מומחי ראייה ממוחשבת בענקיות בינלאומיות כמו אמזון, גוגל ואינטל עם חברות סטארט־אפ ישראליות.

ד"ר חן שגיב: "התעשיות הביטחוניות מספקות כוח אדם מתאים לענף הראייה הממוחשבת בארץ, לצד חוקרים בעלי שם עולמי בתחום שמנחים צעירים מהם"

ולא חסרות חברות כאלה, שפועלות לצד החברות הגדולות והמוכרות והמרכזים של הענקיות הבינלאומיות. אלה לוקחות את קונספט הראייה הממוחשבת לכיוונים שונים מאוד זה מזה: מסמארטפונים שמבינים את סביבתם, דרך עולמות וירטואליים ועד רובוטים חכמים. "כלכליסט" מציג חמש חברות ישראליות חדשות ומסקרנות במיוחד בתחום.

1. Inuitive

להכיר לטלפון את הסביבה

לא מעט סמארטפונים יוצאים כיום לשוק כשהם מצוידים בשתי מצלמות אחוריות, ובהם LG G5 החדש או זנפון 2 של אסוס. אמנם כרגע השילוב בין המצלמות נועד בעיקר לשפר את התמונה והפוקוס, אבל זאת רק ההתחלה. המצלמות האלה יהוו בעתיד הלא רחוק עדשות סטריאוסקופיות, בדומה למשקפי תלת־ממד, שעליהן יתבססו טכנולוגיות בתחום. כמה חברות ישראליות כבר פעילות בשדה הזה.

Inuitive של שלמה גדות מספקת יכולות ראייה ממוחשבת באמצעות שבב־על יחיד, מה שהופך אותה למועמדת לרכישה בידי אפל, סמסונג וענקיות מובייל אחרות

אחת המעניינות שבהן היא Inuitive של היזם הסדרתי שלמה גדות, שחתום על שני אקזיטים בהיקף של יותר מ־200 מיליון דולר, ודור צפניוק, בכיר לשעבר בפריימסנס. החברה הפכה לאחת השותפות הישראליות בפרויקט טנגו של גוגל, שנועד לאפשר למכשירי מובייל למפות את הסביבה כך שהמשתמש יוכל לנווט בחנות למדף שבו נמצא מוצר שהוא מחפש, למדוד בדיוק את המידות של רהיט שהוא מסתכל עליו, או לא לקבל התראות בטלפון בחדר שזוהה כחשוך.

אינואיטיב פיתחה שבב־על לתחום הראייה הממוחשבת. הוא כולל מעבדים וחיישנים שמנתחים עומק, צבע ותנועה; חיישן אינפרה־אדום לתנאי תאורה קשים; חיבור לעדשות עין דג המאפשרות טווח ראייה גדול יותר ורכיב מיקרופון לזיהוי קולי. כך הסמארטפון יכול לא רק להתחשב בדמויות בחדר, בתנועותיהן ובהבעותיהן, אלא לנתח את סביבתו הפיזית.

כמו החברות הקודמות של גדות גם אינואיטיב נראית כאקזיט מבטיח, ועשויה להירכש בידי כל ענקית מובייל כמו אפל, סמסונג, מיקרוסופט או סוני. כיוון שהארכיטקטורה שלה מבוססת על ARM, השולטת בתחום השבבים למובייל, קטנים הסיכויים שתירכש בידי יריבתה אינטל.

2. StepInside

ליצור עולם וירטואלי

אף שעולמות המציאות הווירטואלית התקדמו מאז העשור הקודם, שבו פרחו משחקים כמו Second Life, הם עדיין סובלים מגרפיקה גסה ולא מספקים יותר מדי סיבות לחיות בתוכם, שלא לדבר על החשש מניתוק מהמציאות. ואולם, עם עלייתו המחודשת של טרנד המציאות המדומה בשנה האחרונה, מורגשת התעוררות גם בענף זה.

StepInside של אסף צ'פרק ויוצא סטנפורד ד"ר ערן גנדלמן מאפשרת להקרין דמויות תלת־ממד ריאליסטיות, באיכות גבוהה ותוך זיהוי התנועות שמבצע המשתמש במציאות. לצורך כך משתמשת החברה במצלמות תלת־ממד, שהפכו נפוצות יותר לאחרונה, ובתוצאה אפשר לצפות באמצעות כל דגמי משקפי המציאות המדומה בשוק כמו אוקולוס ריפט, גיר VR או קארדבורד של גוגל.

את הדמויות משלבת StepInside בסביבות וירטואליות המיועדות למטרות שונות: פגישות עבודה, הרצאות אקדמיות, דייטים וכמובן משחקים. החברה אינה פונה רק למשתתפים הפעילים בסיטואציה אלא גם מבקשת לאפשר צפייה מהצד, למשל באירועי ספורט שיתבססו על הטכנולוגיה.

3. Fringefy

לזהות את הרחוב

אחד האתגרים המרכזיים כיום בענף הראייה הממוחשבת הוא ניתוח הסביבה. אם זיהוי פנים זו משימה שפייסבוק ואחרות כבר פיצחו במידה רבה של הצלחה, הרי שבזיהוי רחובות או בניינים זה לא המצב. גם גוגל, שמיפתה את מרבית העולם המערבי בפרויקט סטריט ויו, אינה מציעה את השירות ההפוך — לגלות מהו הרחוב או הבניין שמופיע בתמונה מסוימת (פרט לאתרי תיירות מפורסמים במסגרת אפליקציית Google Googles). כאן מקווה להיכנס לתמונה הסטארט־אפ הישראלי הצעיר Fringefy, שהקימו יוצאי חיל האוויר עמיר אדמוב, סתיו יגב ואסיף זיו.

המערכת של Fringefy. מזהה בניינים כמו שמזהים פנים

החברה מבקשת להפוך מבנים ברחוב לניתנים לזיהוי בידי הסמארטפון כמו קודי QR. הטכנולוגיה שלה מאתרת את "נקודות הציר", האזורים הבולטים והייחודיים ביותר בכל בניין או רחוב, נעזרת בראייה ממוחשבת כדי לחשב את המרחקים ביניהן וכך מספקת זיהוי — בדרך דומה לחברות זיהוי פנים דוגמת פייס.קום הישראלית שנמכרה לפייסבוק. היא מתבססת על מאגר התמונות של Yelp ועל מאגרים הפתוחים לשימוש חופשי.

בימים אלה מנהלת פרינג'פיי מגעים עם חברות גדולות בארה"ב כדי לשלב את הקוד שלה במוצרים שונים, כשבאופן טבעי שירותי תיירות כמו Yelp או TripAdvisor וכן מנועי חיפוש עשויים להיעזר בשירותיה.

4. CommonSense Robotics

לשכלל את הסופרמרקט

השילוב בין רובוטיקה, בינה מלאכותית וטכנולוגיות של תפיסת עומק כבר הוליד ציי רובוטים תעשייתיים ומתוחכמים, כמו דמויי־החיות המאיימים של בוסטון דיינמיקס או הרובוטים שבונים את מכוניות טסלה בסן פרנסיסקו. גם בישראל מפתחים בחשאי ציי רובוטים עבור שימושים שונים, ואחת מחברות הסטארט־אפ הבולטות בתחום היא CommonSense Robotics שמבקשת לפנות לרשתות סופרמרקטים שכונתיות ולשכלל אותן.

גם מייסדי חברה זו, איל ואלרם גורן ואורי אברהם, הגיעו לתחום מחיל האוויר. מטרתם היא לפתור כאב ראש שממנו סובלות רשתות הקמעונאות הגדולות כיום: איך לבצע משלוחים מהירים ללקוחות בתוך העיר בלי להסתמך על מרכז לוגיסטי מסורבל מחוצה לה. הפתרון שהם מציעים מבוסס על עובדים־רובוטים המתפעלים יחד סניפים קטנים במרכזי הערים.

הכוונה היא ליצור מרכזים אוטומטיים לחלוטין, נטולי עובדים אנושיים, שבהם הרובוטים עושים הכל: ניהול הזמנות, החזרות והוצאה לשילוח. לטענת קומונסנס, סניפים כאלה יהיו קטנים פי שבעה ויותר ביחס למקביליהם מחוץ לעיר, והחיסכון הכספי בהשוואה לעבודה ידנית יגיע עד ל־75%.

5. Caja

לסדר חבילות מהר

ככה (Caja, קופסה בספרדית) מתמקדת גם היא ברובוטיקה חכמה, אך מזווית שונה מעט. היזמים שמאחוריה — גיא גלס, ד"ר אילן כהן, דני פרישמן (לשעבר סמנכ"ל בפלייטק של טדי שגיא) ועומר עינב — מבקשים לשפר את הקונספט של Kiva, שנמכרה לאמזון ב־775 מיליון דולר.

המחסנים של Caja. רובוטים זריזים יותר משל אמזון צילום: אלעד גרשגורן

בעוד הרובוטים של אמזון מסוגלים להגיע עד לגובה של כ־1.80 מטרים, בערך כמו אדם, ככה מקימה צי רובוטים אוטונומיים שמסוגלים להגיע גם למדפים בגובה של 6 מטרים. המערכת שלה גם מהירה יותר, על חשבון המשקל. הרובוטים של אמזון סוחבים משקל רב יחסית, 400–300 ק"ג כל אחד, בעוד אלה של ככה סוחבים קופסאות קטנות קלות פי עשרה בגודל אחיד, שאפשר להציב זו על זו. לפי ככה, היא ממלאת 700–600 שורות של פריטים בשעה, פי חמישה ויותר מכפי שהטכנולוגיה של Kiva מאפשרת.

הרובוטים מנוהלים בידי תוכנה שמתחברת למערכות הזמנות באתרי מסחר מקוון ומנתחת את נתוני הביקוש באתר בכל רגע נתון. אם לדוגמה מיילי סיירוס מצטלמת עם חולצה שהופכת בעקבות זאת לאופנתית במיוחד, תידלק נורה אדומה במערכת של ככה, והרובוטים במחסן הרלבנטי יסתדרו בהתאם. הכוונה היא ליצור מחסן דינמי שיוכל להחזיק כמות כפולה של פריטים באותו שטח ביחס למקובל כיום, ולשלוח אותם מהר יותר ללקוחות.