היזם הסדרתי מישראל שהחליט לצאת לקרב נגד הענן של אמזון

בסוף 2012 החליט אריאל מייסלוס לפרוש מאפל אחרי פחות משנה. זה הספיק לו להעביר את החברה שהקים, אנוביט, לידיים החדשות. חודש לאחר מכן הוא כבר התראיין בכנס ואמר: "אתה צריך לרוץ באפל רק כדי להישאר במקום, ויש ממנה ציפיות עצומות. כל דבר שאתה עושה שם צריך להיות מדהים". כשמייסלוס נשאל לאן מועדות פניו, הוא אמר: "אמשיך לעשות את מה שאני אוהב — לבנות מיזמים חדשים. בתחום היזמות אי אפשר לנוח. אף אחד לא שואל את יצחק תשובה למה הוא ממשיך לבנות חברות, אבל תמיד מרימים גבה כששומעים על אנשי הייטק שממשיכים ליזום. ההייטק הוא קטר הצמיחה ואנחנו חייבים להמשיך לעבוד בו".

שנה אחרי שעזב מייסלוס כבר עבד במרץ על ההרפתקה החדשה: סטרטוסקייל (Stratoscale). לראשונה זה שנים הוא נטש את עולם החומרה לטובת תוכנה שתוכל להשיג ביצועים לא פחותים. בדרך הוא שבר את כל המוסכמות שחברות ענק כאמזון ומיקרוסופט מצד אחד ו־VMware, EMC ויבמ מצד שני מנסות להנחיל בעולם המחשוב הארגוני. לדעתו, אמזון הוא שירות יקר מדי, ושאר שירותי הענן הפרטיים של ענקיות הטכנולוגיה מסורבלים ומסתמכים על מודל עסקי מיושן של צוותי תמיכה ותחזוקה. מייסלוס מציע להמיר את חדר השרתים הגדול והמסובך לתפעול בשירות אחד שנצרך בענן, אך בניגוד למוצר המתחרה, הוא גם מבטיח מחירים נוחים.

שלוש שנים לאחר ההקמה נראה שהתחום שבו פעילה סטרטוסקייל מייצר תשואה נאה, וכמה מהאקזיטים הבולטים בארץ לאחרונה הגיעו ממנו: Ravello, שפיתחה שירות המאפשר לנייד אפליקציות מהדאטה סנטר המקומי לענן ונמכרה לאורקל ב־470 מיליון דולר, ושירות שדרוג האפליקציות בענן פאנאיה, שנמכר לאינפוסיס ב־200 מיליון דולר.

כאב הראש מהדאטה סנטר

מייסלוס שייך למועדון האקסקלוסיבי והמצומצם של היזמים הסדרתיים שמייצרים חברות בעלות טכנולוגיה עמוקה ויקרה ומאחוריהם סדרה של אקזיטים שנמכרו לענקיות בינלאומיות במאות מיליוני דולרים. ככזה הוא יכול להרשות לעצמו בכל פעם מחדש לבחור את המשקיעים שלו. עם שותפיו פרופ' אודי וינשטיין וד"ר אופיר שלוי הוא הולך דרך ארוכה, יחד ולחוד. השלושה היו שותפים להקמת אנוביט, שהיתה לישראלית הראשונה מרבות שנמכרה לאפל והפכה לאבן הפינה של מרכז הפיתוח שלה בישראל. עוד קודם לכן היו אלה וינשטיין ושלוי הראשונים שהשקיעו בחברה הראשונה שהקים מייסלוס, פסעבה (passave), שנמכרה ל־PMC ביותר מ־300 מיליון דולר. את סטרטוסקייל הקים מייסלוס ללא מעורבות של השניים. גם הפעם הוא בחר משקיעים בקפידה. הוא ממשיך ברומן שהחל עם קרן באטרי ואינטל קפיטל, קרן ההון סיכון של אינטל. וזה משתלם לאינטל: מייסלוס מעודד יותר ויותר חברות לעזוב את שירותי הענן הציבוריים ולעבור לשירות ענן פרטי שהוא מציע המבוסס על שרתי אינטל. להשקעת הענק הצטרפו ענקיות דוגמת סיסקו, סנדיסק וקרן בסמר, שהיתה מעורבת בכל האקזיטים האחרונים: מראבלו ועד אלטייר.

בסטרטוסקייל פיתחו אלטרנטיבה לשירות הענן של אמזון, אשר הפך למונופול בשנים האחרונות. הצוות של מייסלוס פיתח מערכת שמספקת לארגונים וחברות ענן פרטי שירות מלא, אלטרנטיבי לאמזון, אשר מאפשר להם להעביר את מרכז הנתונים שלהם (data center) — האפליקציות הארגוניות, שירותי האחסון, הרשת הווירטואלית, מערכת הבקרה וניתוח הנתונים (אנליטיקס) והרשאות הגישה למערכת — לענן בבת אחת.

"אנחנו רוצים לפתור לאותם מנהלים את הכאב הגדול הזה שנקרא דאטה סנטר ולהעביר אותם בבת אחת לענן", אומר מייסלוס. "היום ישנה חברה אחת דומיננטית מאוד בתחום הזה, VMware, ומנהלים שמעוניינים באלטרנטיבה נוטים ללכת לאמזון ולהסתמך על הענן הציבורי. זה פשוט מאוד, עד שהם מקבלים את 'הפתעת בזוס', החשבון החודשי שהם נדרשים לשלם לאמזון, שהוא גבוה, גדל בהדרגה ולא ניתן לשליטה".

באמצעו של המגה־טרנד

כדי להתחרות באמזון סטרטוסקייל היתה צריכה לבנות שירות ענן משלה ולא להסתמך על שירותי ענן קיימים. "בנינו חמישה צוותים שונים שכל אחד הוא סטארט־אפ בפני עצמו בכמות הטכנולוגיה שהוא מחזיק וביכולות שלו", מספר מייסלוס. כדי לפתח את הטכנולוגיה גייס מייסלוס 90 עובדים וגם פתח סניף בפארק מת"ם בחיפה, נוסף על זה שבהרצליה, כדי שיוכל לקלוט גם עובדים שגרים בצפון ועזבו חברות כמו קוואלקום, צורן ואינטל. המשרד החיפאי ממוקם בבניין שבו גם ממוקמת אפל.

מייסלוס (במרכז) עם הנהלת סטרטוסקייל. "פוגעים 'בול בפוני'" צילום: עמית שעל

אתם מכריזים מלחמה על השוק כולו?

"יש כאן מגה־טרנד של מעבר לענן ועוד מגה־טרנד שבו כל השירותים הופכים למבוססי תוכנה ולא דורשים יותר התקנה של קופסאות בארגון. הסתכל סביבך, הדינוזאורים של עולם החומרה נופלים, ומחליפים אותם שירותי תוכנה שרצים על שרתים גנריים, כמו אלה של אינטל. לקחנו את שניהם והגשנו אותם בשירות פשוט לתפעול. אני לא בונה שירות שמתחרה באמזון, אלא נותן לכל מי שרוצה להקים שירות ענן משל עצמו את האפשרות. מנהל מערכות מידע שיש לו חוות שרתים פיזית צריך לשחק תופסת עם צורכי הארגון: הוא קונה שרתים, הארגון גדל, ואז הוא מוצא את עצמו קונה עוד שרתים ועוד קופסאות ותוכנות, לכן קל לו לברוח לאמזון. אבל זה לא פתרון טוב למערכות המידע של הארגון — לא ברמת האבטחה, לא ברמת העמידה בדרישות הרגולטוריות ולא ברמת העלות, ונוסף על כך, זה הופך את מנהל מערכות המידע בארגון ללא רלבנטי".

אבל אתם פונים בדיוק לאותם מנהלים שרגילים לשרתים פיזיים?

"ראשית, כל החברות הגדולות עובדות איתנו, ובסופו של דבר שירות הענן שאנחנו מציעים רץ על השרתים שלהן. ובסופו של דבר חומרה צריכה להתחדש בכל שלוש שנים, אז במקום לקנות עוד הפעם נטאפ או EMC, תוכל אולי לבחור בכל שרת שמבוסס על מעבד של אינטל, כמו אלה של סיסקו, לנובו, דל, יבמ ו־HP. אבל אנחנו לא מגדירים ללקוח אילו שרתים לקנות, הוא יוכל לבחור".

"כמו כן, המנהלים לא צריכים לצאת מהארגון. אנחנו מספקים להם את הטכנולוגיה, את התוכנה שמאפשרת להם לעשות הכל ממקום אחד. בשבילם זה משתלם יותר, כי בעבר היו צריכים לרכוש אחסון חיצוני, ואילו היום אנחנו יודעים לנצל את כל החומרה שיש להם באופן שמאפשר להם לא לקנות שום דבר".

ובמה בעצם השירות שלכם שונה משירות של ענן פנימי?

"יש חברות שמציעות שירותי ענן פרטי, אבל אלה שירותים יקרים. במידה רבה זו הטכנולוגיה של אתמול שמבוססת על מתודולוגיות ישנות. VMware היא חברה מדהימה אך השירות בן 15 שנה. חברות אחרות כמו יבמ ו־HP מציעות שירות ענן פנימי שמגיע עם קבוצת 'גולגולות להשכיר', כלומר צוות של אנשי פיתוח ותחזוקה להשכרה, שמסביר לך כמה מורכב לבנות שירות ענן. אתה גם יכול לבנות שירות ענן בעצמך, אבל אז תזדקק למתכנתים יקרים ותצטרך לרכוש בעצמך ציוד חומרה ותוכנה. כשהקמנו את סטרטוסקייל, אמרנו לעצמנו 'מה אם נוכל לפתח מוצר אחד ויחיד, מערכת שאפשר להתחבר אליה פעם אחת וכך לצרוך את כל שירותי הענן ללא הטמעה?'".

המוצר שלכם בפיתוח כבר שלוש שנים, לא איחרתם את השוק?

"אנחנו כבר מוכרים אותו, ואפילו בגרסה חדשה, ואחרי שלוש שנות פיתוח זה לא הרבה. מהשיחות שיש לנו עם לקוחות ניתן להבין שאנחנו פוגעים בול. ללקוחות שלנו חסרים עובדים שיקימו להם תשתית ענן. אז השקה של מוצר כזה, שיש לו חוויית משתמש של אייפון בעלות סבירה, גורמת לנו להרגיש טוב מאוד".