הוועידה המוטסת
האם בכירי ההייטק הישראלי חושבים שהחורף של עמק הסיליקון בדרך לישראל?
נמרוד קוזלובסקי מ-JVP חושב שההאטה בגיוס הכספים בקליפורניה לא תשפיע באופן דרמטי על ההיי טק הישראלי, רותי שמחה מויולה קרדיט מכנה את התקופה הנוכחית "סתיו שלאחריו יגיע החורף". מה התחזית של הבכירים האחרים?
"התכנסנו כאן כדי לשאול האם החורף מעמק הסיליקון מתקרב לאביב הישראלי, ואני רציתי לשאול - האם בכלל יש סימנים של אביב ישראלי? אולי מיהרנו מדי בכלל להסיק מסקנות, בוודאי כלפי ישראל כי אולי התלות הכלכלית של ישראל בארה"ב לא כזו גדולה כמו שחשבנו, ובכלל, יש הרבה כסף אסיאתי ומוסדי שזמין להשקעות בהייטק. אני אישית חושב שהאביב מתקרב, ולא רק החורף מגיע", כך אמר עו"ד נמרוד קוזלובסקי, שותף עצמאי ב-jvp ומשפטן אינטרנט במשרד הרצוג פוקס נאמן, בפאנל שהתקיים בוועידה המוטסת של "כלכליסט".
- שגריר ארה"ב: "החברות הישראליות מביאות את החדשנות והאמריקאיות את הגלובליות"
- היזם דב מורן: "זה הזמן להקים חברות - כי אחרי הקשה יבוא הקל"
- ניר ברקת קורא להייטקיסטים להצטרף לשירות הציבורי: "זה התור של הדור שלנו"
רמי ברכה, שותף מנהל בקרן פיטנגו, שמכר לאחרונה את חברת ליבה סמיקונדקטור לסיסקו תמורת כ-320 מיליון דולר חושב אחרת מקוזלובסקי: "אני רואה כאן חורף ישראלי. כלומר, הרבה שמש ומעט גשם מדי פעם. הבעיה העיקרית היא שחלון ההנפקות נגמר ובמקביל, כבר לא תמצא פרמיות משמעותיות על חברות לייט סטייג' (חברות שכבר הוכיחו כדאיות כלכלית). אמנם חלון ההזדמנויות של סיבובי גיוס לחברות בשלבים מאוחרים לא נסגר אלא יש כאן תיקון, בעיקר עבור החברות שכבר גייסו בעבר כסף בשווי גבוה המשבר הזה לא משפיע על חברות צעירות שמגייסות סבב גיוס ראשון, שם הביקוש לכסף גדול יותר מהמלאי, ובדרך כלל בארץ מי שעשה גיוס שני או שלישי עשה זאת בשווי נורמלי. נוצרה כאן בועת סייבר ואחסון מידע קטנה, היו לא מעט חברות בתחומים האלה שגייסו מהר מאוד לפי שווי של 100 מיליון דולר".
דרור נחומי, שותף בקרן NVP שהשקיעה לאחרונה בראבלוו שנמכרה בקרוב לחצי מיליארד דולר לאורקל (נחומי לא נטל חלק בהשקעה- א"ג) אמר כי "בהחלט רואים האטה בקליפורניה, ללא ספק, אבל כמו חזאים שלא יודעים איזה חורף יהיה, האם אביבי או קר, אבל ברור שהנתונים לא פשוטים במידה כזו שכבר שנים לא היה מצב כזה שבו שוק ההנפקות התייבש, וחברות שהצליחו להגיע לשם עשו זאת בוואליואציות נמוכות יותר מהשוק הפרטי. הדבר מייצר פער בשווי בין חברות פרטיות לחברות ציבוריות ויביא לתיקוני שווי. עם זאת, עדיין, לא רואים כאן את החורף הגדול של השנים 2002 או 2008, שגרר איתו תיקון משמעותי".
יובל שחר, שותף בקרן מרקר אמר כי, "ישנן חברות רבות שגייסו יותר מדי כסף בשווי גדול מדי, וכתוצאה הם שרפו כסף רב, אבל ראיתי את זה פחות קורה בישראל. עם זאת, האקוסיסטם של חברות סטארט-אפ צעירות לא ייפגע, יש כאן קהל ימזים הרבה יותר מוצלח ממה שהתרגלנו למצוא, יש היצע מצוין של חברות טובות, העניין הוא שככל שהחברה בוגרת יותר, בשלבי סבב הגיוס השני או הרביעי, שם חברות הגיעו לשוויים גבוהים למדי".
רותי שמחה, שותפה מייסדת בקרן ההלוואות הטכנולוגיות ויולה קרדיט, מכנה את התקופה הנוכחית כסתיו. "החורף יגיע לאחריו. היתה אנומליזציה בין החברות הפרטיות לציבוריות, אבל בישראל גוייס הרבה כסף לחברות בוגרות, וייקח עוד זמן רב עד שהחברות יירדו בוואליואציות וכמשקיעים אנחנו רואים זאת דווקא כהזדמנות". שמחה המשיכה, "יש כאן המון כסף זמין, וראינו שרק בשנה שעברה גייסו קרנות ישראליות 1.3 מיליארד דולר, 40% מההון הזה מוקצה לחברות בוגרות, ובכלל, הקרנות הישראליות מייצגות 20% מכלל ההשקעות בסטארטאפים ישראלים, כאשר משקיעים זרים מגלמים את ה-80% הנותר. אנחנו צריכים לדאוג שיהיה היצע של עובדים שיספק את הדרישה האדירה הזו של עובדים. חסרות לנו ידיים עובדות".
הייטק מוטה אסיה?
קוזלובסקי ציטט את אבי חסון, המדען הראשי שאמר, "אנחנו כבר לא הייטק מוטה ארה"ב, אלא מוטה אסיה".
על כך אמר ברכה: "המשקיעים הסיניים מתחלקים לשניים: המשקיעים האסטרטגיים שמחפשים טכנולוגיה, אלה שמגיעים בדרך כלל עם באז פרו ישראלי ואנטי אמריקאי, ומשקיעים פיננסיים שבאים לקנות. אני פחות מודאג מאלה, אלא מהחורף הסיני שפוקד את הכלכלה המקומית. ואמנם מבחינת פרופיל המשקיעים בחברות הישראליות הוא משתנה וגם השקעות רבות מסין מגיעות, אבל החברות הישראליות עדיין נוטות יותר לצאת לשוק האמריקאי מאשר לשוק הסיני.
יובל שחר: "חברות אמריקאיות מחזיקים כסף רב מחוץ לארה"ב והוא אינו ממוסה, מה שנותן להן כח קנייה גדול. אבל ההנפקות הן מדד לשווי חברות ועכשיו, כפי שזה נראה, מה שכן, עברנו ממודל אקזיטים של 150 מיליון דולר לרכישות ענק של מאות מיליונים, ואז אתה מוצא את עצמך מתחרה עם חברות ענק בארה"ב וזה משפיע על המשאים ומתנים.
נחומי: "אין שינוי בתחומי הגיוס אבל המינון ישתנה: פרויקטים שמצריכים מימון כבד של עשרות מיליונים ומאות מיליונים של דולרים, יהיה להם יותר קשה לגייס מאשר חברות שמגייסות מעט ויוצאות במהירות לשוק".
נחומי פנה ליזמים בהמלצה: "תתמקדו במוצר, אבל אם יש לכם הזדמנות לגייס מקרן הון סיכון טובה, זה הזמן לעשות זאת".
שחר: "ליזמים הייתי מייעץ לגייס גיוסים קטנים ולעשות קפיצות עסקיות קטנות, מאשר לחכות לפריצת דרך עסקית גדולה ולעשות גיוס גדול".
שמחה: "בתקופות כאלה של אי וודאות, אתה צריך לדעת מי המשקיעים שלך, ויש גם משקיעים ישראלים טובים. לא צריכים לוותר עליהם. אנחנו היינו כאן 20 שנה לפניהם".